יוסף וסרח בת אשר
מטעמי המקרא – מתכון ומדרש לפרשת ויחי עם הרבנית ברכה קפאח
"...ושם בת אשר סרח" (במדבר כו, מו). בספרות חז"ל מוצגת סרח בת אשר כאישה חכמה ובעלת השפעה ומעמד בלתי מעורער בעיני העם. בשל אריכות ימיה, היא היחידה היודעת את סודות העבר ובידיה נמצאים מפתחות הגאולה. [בין סרח לבין יוסף קיים קשר מסתורי ומעניין, הרותם את שניהם לתהליך גאולת עם ישראל: כאשר ביקש יוסף להודיע לאביו כי עודנו חי ושליט במצרים, פנו האחים אל סרח וביקשו ממנה כי תנגן לפניו בכינור וכך תודיענו שבנו בחיים, כדי שיעקב לא ייבהל (ספר הישר, ויגש, פרק יד).
סרח באה לפני יעקב במחולות, בניגון ובשירה ושרה לו: "סבא, סבא עוד יוסף חי במצרים.
נולדו לו שניים.מנשה ואפריים".
יעקב שמח מאוד ("ויפג לבו") (בראשית מה, כו), ועל פי המדרש בירך את סרח בת אשר שלא תמות לעולם, וכך גם ביציאת מצרים אנו פוגשים את סרח בת אשר, שהאריכה ימים כפי שבירכה סבה יעקב. היא היחידה שנשתיירה מאותו הדור של בני בניו של יעקב.
המסורות שלפיהן היתה סרח בין יוצאי מצרים קשורות בעובדה שהיא נזכרת הן במניין יורדי מצרים (בראשית סו, יז) והן במפקד הנכנסים לארץ כנען (במדבר כו, מו).
חז"ל ראו בהופעתה בשתי הרשימות עדות לכך שהאריכה ימים, ושאמנם היתה בין באי מצרים ויוצאיה (סדר עולם רבה, פרק ט).
כאשר הגיעה שעתם של בני-ישראל לצאת ממצרים, נזכרו בני ישראל בשבועה ליוסף ("פקוד יפקוד אלקים אתכם והעליתם את עצמותיי מזה" [בראשית נ, כה]) ואז נכנסת שוב סרח לתמונה: " 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו' (שמות ה, ב). מניין היה יודע משה רבנו היכן יוסף קבור? אמרו סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, הלך משה אצלה, אמר לה: כלום את יודעת היכן יוסף קבור? אמרה לו: ארון של מתכת עשו לו מצרים ושקעוהו בתוך נילוס הנהר, כדי שיתברכו מימיו. ועוד שאמרו החרטומים והאשפים לפרעה: רצונך שלא תצא אומה זו מכאן לעולם- העצמות של יוסף, אם לא ימצאו אותן, עד עולם אינם יכולים לצאת.
הלך משה ועמד על שפת נילוס וצווח ואמר: יוסף, יוסף! הגיעה העת שנשבע הקדוש ברוך הוא לגאול את ישראל, והגיעה השבועה שהשבעת את ישראל. תן כבוד לה' אלהי ישראל, השכינה מעכבת לך, ישראל מעכבים לך. אם אתה מראה עצמך- מוטב, ואם לאו- הרי אנו נקיים משבועתך. מיד התחיל ארונו של יוסף מפעפע, וצף ועלה מן התהומות כקנה- ונטלו משה".
מעבר למקור הידע באשר למיקום ארונו של יוסף, שימשה סרח (כפי שמובא בפרקי דרבי אליעזר פרק מח ) כמקור לזיהוי שעת הגאולה, על מנת שלא יתפתו ישראל ללכת אחרי נביאי שקר למיניהם:
"ולא נמסרו האותות אלא לאברהם אבינו ואברהם אבינו מסרן ליצחק ויצחק מסרן ליעקב ויעקב מסרן ליוסף ויוסף מסרן לאחיו ואשר בן יעקב מסר סוד הגאולה לסרח בת אשר וכשבאו משה ואהרון אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם והלכו זקני ישראל אצל זקנתן סרח בת אשר ואמרו לה בא איש ועשה אותות לעינינו כך וכך אמרה להם אין באותות האלו ממש אמרו לה והלא אמר לנו פקוד פקדתי אתכם אמרה להם הוא האיש שעתיד לגאול את ישראל ממצרים שכך שמעתי מאבא... שנאמר פקוד פקדתי אתכם מיד האמינו העם באלוהים ובמשה".
בזכות שבועתו של יוסף במילים "פקוד יפקוד" (בראשית נ, כד), ולאחר מכן השימוש באותו מטבע לשון על ידי משה, "פקוד פקדתי" (שמות ג, טז), ידעה סרח כי משה הוא אכן הנביא שיגאלם ושאכן הגיע זמן הגאולה.
נסתרות דרכי ההשגחה. הקב"ה דאג לכך שאישה (סרח) תלווה את כל תהליך השעבוד והגאולה על-מנת שתוכל להזכיר בכל הזדמנות שיוסף נמצא בשטח, שיוסף הינו חלק מתהליך הגאולה ושללא יוסף (או עצמותיו) לא תיתכן יציאת מצרים. בכל הזדמנות בה מתעלים לדרגות רוחניות, שבה סרח ומזכירה לנו את החיבור לקרקע, למציאות, לעולם הזה. לא ייתכן תהליך גאולה ללא הצד החומרי, הארצי, הטבעי, אותו מסמל יוסף.
הרבנית ברכה קאפח, כלת פרס ישראל לשנת תשנ"ט 1999על תרומתה לחברה ולמדינה, ניהלה במשך עשרות שנים מפעלי גמילות חסדים אשר היוו סעד לאלפי נזקקים באזור ירושלים וסביבתה. קאפח, ילידת תימן, היא אלמנתו של הרב יוסף קאפח ז"ל, שהיה מנהיג מרכזי בקרב יהדות תימן, מתרגם של ספרי פילוסופיה יהודית רבים ובעצמו חתן פרס ישראל.
בטרם כל:
1 דג קרפיון במשקל 1.5 ק"ג
מעט שמן לטיגון
2 בצלים קטנים, קצוצים דק
1/2 כוס פטרוזיליה טרייה, קצוצה דק
1/2 כוס כוסברה טרייה, קצוצה דק
1/4 כוס נענע טרייה, קצוצה דק
2 עגבניות גדולות, חתוכות לרבעים
5 כפות רסק עגבניות
1 כף חוואייג'
מלח וכורכום טחון לפי הטעם
4 תפוחי אדמה, קלופים ופרוסים דק
כ-21/2 כוסות (500 מ"ל) מים
יציר נברא:
מחממים תנור לחום בינוני (180 צ.). מנקים וממליחים את הדג. שמים מעט שמן בסיר, ומכינים את הרוטב לבישול הדג: מטגנים את הבצלים
עורכים את פרוסות תפוחי האדמה בשכבה דקה בתחתיתה של תבנית חסינת אש. יוצקים על תפוחי האדמה מרוטב העגבניות ועשבי התיבול, ומניחים מעליו את הדג. יוצקים על הדג את יתרת רוטב העגבניות כך שיכוסה היטב ומכסים את התבנית ברדיד אלומיניום. אופים בתנור שעה וחצי עד שעתיים.
"מטעמי המקרא - מתכונים בניחוח פרשת השבוע", הוצאת "דני ספרים", עורכת ומפיקה: דפי פורר-קרמר, צילום: חגית גורן, גרפיקה: דבורה ליפשיץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
