תעשיית המנהרות: כך פועלות ההברחות לעזה
מאז כבש חמאס את הרצועה כוחו הצבאי הולך וגדל, בעיקר בעזרת איראן. הצצה לרשת ענפה של הברחות נשק, כסף ולוחמים - שיעדה הסופי עזה
החמאס הצליח, בהתאמה למודל של חיזבאללה, להגדיל את איום הירי על העורף הישראלי עד לטווח של 40 קילומטרים. לצד ההרתעה אותה מבקשת ישראל להשיג אל מול הארגון, מעונייניים בירושלים להגיע להפסקת ההברחות המסיביות של אמצעי לחימה לתוך הרצועה.
אף אחד לא משלה את עצמו שניתן להגיע להפסקה מוחלטת של ההברחות וגם לא של מערך הייצור העצמי של חמאס, אך התקווה היא לצמצם את היקף ההברחות, בדגש על הברחת רקטות בעלות טווח מוגדל.
מאז ההתנתקות בקיץ 2005 החל חמאס בירי אינטנסיבי של רקטות לעבר יישובי הנגב המערבי כחלק ממימוש הזהות הג'יהאדית של התנועה בהנחיה איראנית, דבר המחייב יצירת הרתעה רצינית והתמודדות עם ההברחות.
רקטות הגראד ופצצות המרגמה עושות את דרכן מאיראן לסודן ולאריתריאה, ומשם דרך היבשה והים למצבורים במדבר סיני. שבטי הבדואים בצפון סיני, ובעיקר שבט הטרבין, הפכו את הברחת האמל"ח לעיסוק מרכזי ולא חוששים גם להתעמת עם הצבא המצרי כשזה מנסה להתערב. הטענה המצרית שהאמל"ח מוברח לרצועה דרך הים היא חסרת כל שחר. דבר לא מגיע לעזה דרך הים מבלי שנבדק על ידי חיל הים הישראלי. המצרים מסיבות שונות העדיפו עד היום להעלים עין ולדחות את העימות עם שבט הטרבין ששולט בצפון סיני, והם גם לא ממהרים לטפל בגבול הפרוץ עם סודן.
המצרים התעלמו במספר הזדמנויות ממידע שהועבר אליהם מישראל על הברחות דרך סודן וממידע מדויק על מיקומם של מצבורי אמל"ח בסיני. בתקופה האחרונה יש סימנים לשינוי בעמדה המצרית, שנובע משורה של השפלות פומביות שחמאס גרם לשלטונות מצריים, בין היתר כשסירבו להגיע למפגשים שארגנו המצרים.
השינוי אף נובע מההכרה הגוברת במצרים כי חמאס הוא גם בעיה מצרית:
השאיפה של חמאס היא בשלב ראשון למוטט משטרים פרגמטיים, כפי שעשו למשטר הרשות הפלסטינית וישמחו לעשות למשטר המצרי. החזון שלהם הוא להקים אומה איסלאמית, שתכלול בשלב הראשון את העולם המוסלמי ובעתיד הרחוק את העולם כולו. ישראל, כמובן, היא מכשול רציני בדרך להגשמת החזון ולכן המטרה היא להביא לחיסולה.
החמאס אימץ בשנתיים האחרונות את המודל של חיזבאללה ובסיוע של איראן, סוריה וחיזבאללה פעל במהירות וביעילות להעתיקו. מבצע "עופרת יצוקה" הוא מהלך אסטרטגי שבא לא רק כדי לנקום על שמונה שנות טפטוף רקטות לעבר יישובי עוטף עזה, אלה בעיקר כדי לבלום את תהליך ההתעצמות של חמאס. מטרות המבצע הן מלבד יצירת הרתעה אפקטיבית, פגיעה קשה במהלך הייצור העצמי ויצירת מנגנון שיקטין וישבש את יכולת הברחות האמל"ח לרצועה.
המערך הצבאי שהחל חמאס מפתח לאחר ההתנתקות נבנה כחיקוי של חיזבאללה. מדובר במערך שיכול לתת מענה א-סימטרי לעליונות הצבאית והטכנולוגית של ישראל, תוך הישענות על מערך רקטות שיכול לפגוע בעורף הישראלי. את תהליך ההתעצמות הצבאית מובילה מפקדת חמאס בסוריה, בסיוע איראני וסורי, שמתבטא בהעברת ידע תורתי וטכנולוגי, אספקת אמצעי לחימה וציוד והעברת אימונים לפעילי חמאס באיראן ובסוריה.
לאחרונה חתם שר הביטחון, אהוד ברק, על צו המוציא אל מחוץ לחוק 36 אגודות המשתייכות לקואליציית הצדקה. לפי השב"כ, בשנת 2007 הועברו כך כ-120 מיליון דולר ליהודה ושומרון ולרצועת עזה למימון פעילות ארגוני הטרור והתשתית האזרחית.
הכספים המיועדים לרצועה מועברים מהמפקדה בדמשק דרך תחנה באירופה לסיני ומשם מוברחים במנהרות לרצועה. נתיב נוסף הוא מהמפקדה בסוריה דרך בנק לחלפן כספים במדינה ערבית, שמעביר את הכסף לחלפן כספים ברצועה. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" הופצצו מהאוויר משרדים של חלפני כספים בעיר עזה.
לפי הערכות שבוצעו ערב מבצע "עופרת יצוקה", פעלו ברפיח כ-400 מנהרות ואולי אף יותר. במנהרות מבריחים מגוון מוצרים: דלק, גז, צמיגים, מקררים, בעלי חיים, אמצעי לחימה ואפילו בני אדם.
ההברחות ערב המבצע היוו כ-90% מפעילות השוק ברצועה בהיקף של 30-40 מיליון דולר מדי חודש. עלות חפירה של מנהרה מוערכת בכ-70 אלף דולר, מחצית מהסכום משמשת כתשלום לבעלי הבתים, בהם פתחי המנהרה בשני צידי הגבול.
מנהרה מכניסה לבעליה בין 30 ל-50 אלף דולר בחודש. מי שמעוניין לרכוש מנהרה מוכנה יאלץ להיפרד מ-150 אלף דולר. לפי דרישת חמאס, כל בעל מנהרה חייב להירשם ולשלם דמי רישום בסכום של 150 אלף שקל למנהרה חדשה ו- 50 אלף שקל למנהרה קיימת.
בתמורה לתשלום, מספק חמאס חשמל למנהרה. כמו כן, הארגון גובה עשרת אלפים שקלים דמי רישום שנתיים עבור הפעלת המנהרה.
באיזור רפיח ולאורך ציר פילדלפי נמצאת רשת מנהרות ענפה דרכה מועברים פעילי טרור, אמצעי לחימה, סחורות וציוד ממצרים לרצועת עזה וההיפך. חשיבות המנהרות גברה עוד יותר עם סגירת מעבר רפיח והמעברים לישראל לאחר השתלטות חמאס על הרצועה ביוני 2007.
על פי ההערכות ערב המבצע, פעלו ברפיח למעלה מ-400 מנהרות שמקשרות בין בתים בצד הפלסטיני לבתים בצד המצרי. חיל האוויר השמיד כמחצית מהמנהרות מאז החל המבצע, הכוונה בעיקר לפיצוץ המבנה בצד הפלסטיני בו נמצא פתח המנהרה. לאחר הקרבות יתבררו ממדי ההרס למבנים ברפיח.
המסלול הראשון להברחה הוא באמצעות אוניה או מטוס מאיראן לסודאן ולאריתריאה. אמצעי הלחימה מועברים דרך היבשה והים לחצי האי סיני. משם מועבר האמל"ח על ידי הבדואים, בעיקר משבט טרבין, למצבורי נשק באיזור ריסאן. משם הוא מוברח לרפיח המצרית ולבסוף מועבר דרך המנהרות לרפיח הפלסטינית.
המסלול השני הוא הברחת אמל"ח שנמצא במצרים ומקורו בציוד ישן של צה"ל וצבא מצרים לעזה דרך המנהרות ברפיח.
המצרים מתקשים להתמודד עם שבט הטרבין. בשטח פועלות כנופיות חמושות שעוסקות בפשיעה, הברחות סמים, נשק ונשים לישראל והברחות מוצרי צריכה ואמצעי לחימה לרצועת עזה.
למעשה, ויתרו המצרים על השליטה בחלקו הצפוני של חצי האי סיני לשבט הטרבין, ובתמורה השבט מדיר רגליו מחציו הדרומי והתיירותי של סיני. כוחות הביטחון המצרים חוששים מכניסה לעימות עם השבטים הבדואים באיזור. ישראל אפשרה למצרים להכניס כמה מאות שוטרים נוספים לאיזור רפיח וזאת תוך עצימת עין על ההפרה של הסכם השלום, בתקווה שהדבר יועיל. אולם בפועל לא קרה דבר.
לפני חודשיים חטפו בדואים את מפקד כוחות הביטחון המרכזיים של מצרים, קצין מצרי בדרגת תת אלוף, בחצי האי סיני ועוד ועשרה מחייליו. הכח היה בדרכו אל מעבר אל-עווג'ה במרכז סיני, כשנחטף במחאה על תקרית הירי שבה נהרג בדואי שלא עצר במחסום. בעקבות החטיפה פרצו עימותים בין המשטרה המצרית לבדואים, במהלכם נהרגו שלושה בדואים. כעבור שלושה ימים הקצין וחייליו שוחררו.
ב-22 בינואר 2008 פרץ חמאס את גדר הגבול ברפיח. תושבי רצועת עזה נהרו לרפיח המצרית בהמוניהם. לחרדת גורמי המודיעין בישראל, בתוך כמה ימים הוזרמה לתוך הרצועה כמות עצומה של אמצעי לחימה בכלי רכב שהמתינו להברחה במאגרים בסיני.
לפי הערכות המודיעין, במהלך פריצת הגדר הוברחו לשטח הרצועה אמצעים רבים, בהם טילי נ"ט מתקדמים בעלי ראש קרבי חלול דו-שלבי אשר מגביר את האיום על כלי הרכב המשוריינים של צה"ל. רק ב-3 בפברואר 2008 הצליחו המצרים לסגור את הגבול.
על התחכום במנגנון ההברחות האיראני לרצועה ניתן ללמוד מהסיפור הבא: בסוף פברואר 2008 נורו לעבר אשקלון רקטות גראד 122 מילימטרים תקניות מדגם חדש שלא היה מוכר עד אז. הרקטה הייתה מורכבת מארבעה מקטעים בני 50 סנטימטרים. המאמץ הטכנולוגי בפס הייצור של הרקטות הושקע ככל הנראה על ידי איראן, במטרה להקל על הברחתן לרצועה.
ב-24 בפברואר 2008 פגעה לראשונה בשטח ישראל פצצת מרגמה 120 מילימטרים תקנית. בדיקת שרידי הפצצה גילו כי זו פצצה מתוצרת איראן המועתקת מפצצת מרגמה של תע"ש משנות ה-70 שנמכרו לאיראן בימי השאה. לפצצה יש ככל הנראה מנוע עזר המגדיל את הטווח שלה משישה לעשרה קילומטרים. כעבור כמה ימים פגעה בשטח ישראל פצצה נוספת מתוצרת איראן עם סימון שיוצרה בשנת 2006.
לשטח הרצועה הוברחו גם כמה עשרות טילי נ"ט, ככל הנראה מדגמי קונקורס וסאגר מתוצרת רוסיה. מאז השתלט החמאס על הרצועה הוברחו לעזה כמויות גדולות של חומרי נפץ איכותיים וחומרי גלם לייצור חומר נפץ.
בדוח הסיכום לשנת 2007 של השב"כ נכתב כי חמאס הבריח לרצועה מיוני 2007 עד סוף 2007 כ-80 טון לפחות של חומרי נפץ אשר שיפרו את ביצועי המטענים וראשי הקרב של רקטות הקסאם. נוסף על כך, לרשות חמאס טילי כתף אס-איי 7 נגד מטוסים שהוברחו לרצועה. לא ידוע מספרם המדויק, אולם עד כמה שידוע נעשה שימוש בטיל כזה.
ב-3 ביולי 2007 סוכל פיגוע התאבדות שאמור היה להתבצע במקום הומה אדם בבאר שבע, עם מעצרו של מחבל חמוש בחגורת נפץ. המחבל הודה בחקירתו כי חדר מהרצועה לסיני דרך המנהרות ומסיני חדר לשטח ישראל.
גם מבחינת הכשירות של הפעילים, חמאס הולך ומשתכלל: עד כה כשמונה מחזורים, בכאשר כל מחזור יש 150 איש, יצאו להכשרה באיראן. הפעילים יוצאים למצרים דרך המנהרות, משם טסים לסוריה, ומשם לטהרן, שם הם עוברים אימונים. קיימים שני סוגי קורסים: קורס קצר שנמשך חודש וחצי וקורס ארוך שנמשך חצי שנה.
גם בסוריה הוכשרו פעילים רבים של חמאס: מעל 600 פעילים הוכשרו במדינה עד כה. היציאה מרצועת עזה זהה לאופן בו מוטסים הפעילים היוצאים להכשרה באיראן. הם יוצאים למצרים דרך המנהרות, משם מוטסים לסוריה, ועוברים קורס על ידי מדריכים שהוכשרו באיראן.
בדובר צה"ל התייחסו לנתונים על מנהרות ההברחה. "להערכתנו, לאורך ציר פילדלפי יש כ-200 מנהרות ובין 400 ל- 500 פתחי מנהרות. מתוכן מספר רב של מנהרות המשמשות את תשתיות הברחות אמצעי הלחימה והציוד לשטחי הרצועה".
"לאורך תוואי המנהרות קיימים מספר פתחים, הנחפרים לרוב מתוך בתי האזרחים ברפיח. מאז השתלטות החמאס על רצועת עזה ביוני 2007 ועד היום, שולט הארגון על מרבית המנהרות ברפיח וכך מווסת את הסחורות המוברחות אל שטחי הרצועה. ככלל, משמשות המנהרות כפלטפורמה פלילית להברחת מגוון גדול של סחורות אזרחיות כגון תרופות, מזון, בגדים, כספים, דלק וגז".
"בחלוף הזמן הלך והתפתח השימוש בהן כציר ההתעצמות המרכזי של ארגוני הטרור ברצועת עזה, ובאמצעותן הם מצליחים להצטייד האמצעי לחימה רבים ומגוונים - כולל נשק תלול מסלול מסוגים שונים ומתקדמים, חומרי גלם לייצור עצמי של אמצעי לחימה ועוד. אנשי החמולות והשבטים הבדואים באיזור רפיח המצרית והפלסטינית עושים שימוש במנהרות הללו".
נא להמתין לטעינת התגובות
