מחקר ישראלי: גלקסיות לא נוצרות כפי שחשבנו
מדענים מהאוני' העברית בי-ם פרסמו מחקר פורץ דרך שבו הם טוענים: גילינו ממצאים הסותרים ידע מדעי הקיים בחקר היווצרות הגלקסיות

בזכות הדמיות מחשב מתקדמות ביותר הצליח לראשונה צוות המדענים ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית, בראשות פרופסור אבישי דקל, להציג את האופן בו נוצרו הגלקסיות. על פי המחקר שמתפרסם הערב, הגלקסיות נוצרו וצמחו באמצעות סילונים רציפים של גז קר. בכך, שוללים המדענים את הסברה הנוכחית לפיה צמחו הגלקסיות באמצעות גז חם והתעצבו כתוצאה מהתנגשויות שהתרחשו ביניהן.
על פי הידע המדעי עד כה, כל גלקסיה מכילה כ-100 מיליארד כוכבים המאירים בעוצמת השמש, ומשתרעת על פני מרחק של כ-50 אלף שנות אור - כל שנת אור היא המרחק שעובר האור בשנה אחת השווה ל-9.5 קילומטרים כפול 10 בחזקת 12.
האופן שבו נוצרו הגלקסיות הוא בין האתגרים המדעיים הבולטים ביותר בתחום חקר היקום כיוון שהיווצרותן הוא השלב הראשוני בתהליך שבו נוצרו הכוכבים, ובעצם בהיווצרות החיים.
עד היום הייתה מקובלת התיאוריה לפיה הגלקסיות נוצרו מנפילות או ממטחים של גז לעבר נקודה מרכזית בחלל, שהפכה למרכז כל גלקסיה. בנוסף, סברו מדענים כי ההתפתחות ועיצוב הצורה שלהן הושפעו במידה רבה מההתנגשויות שהיו בין הגלקסיות.
עוד הניחו החוקרים עד כה, שדיסקיות של גז מימן נוצרו ראשונות ובתוכן נוצרו כוכבים, בקצב איטי. כששתי דיסקיות כאלו התנגשו, הן התמזגו והפכו לכדור של כוכבים. ענני הגז המתנגשים יצרו את ההבזקים של הכוכבים החדשים, בקצב מוגבר של כ-100 כוכבים בשנה ואף יותר.
אבל תצפיות בטלסקופים חדשים שהקנו יכולת לראות למרחקים עצומים, סיפקו נתונים אחרים לחלוטין שלא תאמו לתיאוריה שהייתה מקובלת עד כה.
התצפיות אפשרו לחקור לראשונה את מראה הגלקסיות שנוצרו לפני למעלה מ-10 מיליארד שנים, ברגעים שלאחר המפץ הגדול - הרגע בו נוצר היקום.
ראש צוות המחקר, פרופ' דקל, סיפר כי מדובר במחקר חדשני למדי. "על בסיס הנתונים מהתצפיות הללו, פיתחנו מודל מתמטי חדש, המבוסס על יכולות מחשוב מתקדמות והרצת מודלים במחשב על צרפתי", אמר. "עתה התצפיות והדמיות המחשב מגובים באיכות חסרת תקדים".
הדמיות המחשב של הצוות העלו כי רוב הגלקסיות נבנו מסילונים רציפים של גז קר. כל שלושה סילונים בממוצע בונים כל גלקסיה. המבנה של הגלקסיה מתהווה בצורה המזכירה את קורי העכביש.
זרמי הגז הקר חודרים דרך כדור של חומר אפל שבו נמצא גז חם, מגיעים אל מרכז הכדור ושם יוצרים מעין דיסק מסתובב. הגז הצפוף שבדיסק, בהשפעת כוחות המשיכה שלו, מתפרק לגושים גדולים שבהם הוא הופך לכוכבים.

קצב היווצרותם במודל הממוחשב תאם את הקצב שנמדד בטלסקופים. "כך גם הוכחנו שההתנגשויות בין הגלקסיות ממלאות תפקיד משני בלבד והשפעתו על יצירת הגלקסיות מועט", אמר פרופ' דקל.
התגלית החדשה מצטרפת לסדרת תגליות אחרות בתחום זה שנחשפו השבוע בכנס החברה האמריקנית לאסטרונומיה שהתקיים בלונג ביץ', שבקליפורניה. בין היתר גילו כי הגלקסיה שלנו, שביל החלב, איננה "אחותה הקטנה" של שכנתה - גלקסיית אנדרומדה הענקית. מסתבר שהיא גדולה ב-50% יותר מכפי שחשבו עד כה.
כמו כן, נחשף השבוע מחקר המודד לראשונה את תנועת הגלקסיה בחלל. על פי מחקר, הגלקסיה שלנו עוברת 270 קילומטרים בשנייה - 15% יותר ממה שסברו עד כה.