שלום בית: בית העלמין המוסלמי ביפו לא ייהרס
בשל החשש ממהומות בקרב תושבי יפו המוסלמים, הגיעו עיריית תל אביב-יפו ומנהל מקרקעי ישראל להסכם לפיו השטח לא יימכר ליזם פרטי
לפני כשנה אישר בית המשפט העליון את מכירת מחצית שטח בית הקברות "טאסו" ליזמים פרטיים, לאחר דיונים משפטיים שארכו לא פחות מ-35 שנה. הקרקע עליה נמצא בית הקברות, המשתרעת על פני כ-80 דונם סמוך לבית המעצר אבו כביר, נמכרה בסוף המאה ה-19 על ידי משפחת טאסו הארמנית למשפחה היפואית אבו-חדרה.
משפחת אבו-חדרה תרמה את הקרקע בשנות ה-40 לוואקף כדי שתשמש למטרות ציבור. לפני 65 שנה, בשנת 1943, הפכה מחצית ממתחם טאסו לבית קברות. עם הקמת מדינת ישראל, העבירה הממשלה את האחריות על המתחם לוועד נאמנים מוסלמים שנוי במחלוקת, שניהל את נכסי הוואקף.
30 שנה אחר כך מכר הוועד את המחצית השנייה של מתחם טאסו, עליו נסובה המחלוקת, ליזם פרטי. באותם הימים שטח המריבה לא שימש לקבורה, אולם ערביי יפו ראו בו שטח עתידי להתרחבות בית הקברות. כשהתושבים גילו על מכירת מתחם טאסו ליזם פרטי הם החלו לקבור את מתיהם בשטח האסור כדי להביא לביטול העסקה.
מאז הוגשו תביעות רבות לביטול העסקה ונערכו דיונים ארוכים בערכאות השונות של מערכת המשפט. בעקבות פסיקת בית המשפט אשתקד כי הקרקע תועבר לידיים פרטיות, זעמו התושבים המוסלמים וטענו כי בניית שכונה במתחם תביא לפתיחת הקברים ולפגיעה בכבוד המתים. כמו כן, טענו תושבי יפו כי מכיוון שהמדינה מינתה את חברי ועד הנאמנים שמכרו את שטח בית הקברות לאדם פרטי, התושבים המוסלמים חשו כי המדינה היא זו שמכרה את שטח בית הקברות.
בעקבות החשש כי מימוש העסקה יוביל למהומות ביפו, הורה ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, לבחון את הנושא מחדש ולבדוק כיצד העירייה יכולה לסייע בנושא, אף על פי שהיא לא צד בעניין.
מנכ"ל המישלמה
העירייה הציעה תכנית איחוד וחלוקה של שתי הקרקעות – קרקע בית הקברות וקרקע מינהל מקרקעי ישראל, כאשר זכויות הבניה של היזם יועתקו לקרקע של המנהל. כך יישאר בית הקברות ביעדו המקורי, זכויות הבניה של היזם לא ייפגעו והמנהל לא יוותר על זכויותיו בקרקע.
השלב הבא הוא העברת המתווה לאישור מנהל מקרקעי ישראל, ועדת הכנסת לענייני ערבים וכן העברתו כהחלטת ממשלה בכנסת. "אמנם זו רק תחילת הדרך, אבל כשיש מתווה מוסכם זו פריצת דרך", אמר פלד.