בג"ץ ידון שוב בסמכות החנינה של הנשיא
לבקשת השר פרידמן הורה השופט ריבלין לקיים דיון נוסף בפסיקה לפיה שר המשפטים לא יכול למנוע מנשיא המדינה לחתום על כתב חנינה לאסיר
פרופיל דניאל פרידמן
השופט אליעזר ריבלין צילום: ענת זכאי
באמצעות מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל, ועוזרת ראשית לפרקליט המדינה, עו"ד אילאיל שחר, טוען פרידמן כי "פסיקת בג"ץ קבעה הלכה הנוגדת את הגישה השלטת בדין הישראלי מאז קום המדינה, תוך שהיא מבטלת אמצעי בקרה שנקבע בחוק יסוד הנשיא".
לדברי שר המשפטים, "היא הופכת את סמכותו הרגישה של נשיא המדינה להתערב בפסקי דין של הרשות השופטת, לסמכות בלעדית, כמעט אבסולוטית. זאת, בניגוד לתפיסה החוקתית ארוכת השנים של מדינת ישראל ולמנגנוני האיזון והבלימה הקבועים בה".
משרד המשפטים מבקש מבג"ץ לקיים דיון נוסף בסוגיה ולאמץ את דעת המיעוט בפסק הדין, לפיה יש ב"חתימת הקיום" (המקיימת את החלטת הנשיא) של שר המשפטים על חנינה של הנשיא, כדי לקיים הליך בקרה על הליך החנינה. במקרים חריגים, בהם אין הסכמה עם הנשיא, הדבר יאפשר לשר שלא לחתום על החנינה.
בג"ץ נדרש לדון בסוגיה זו בעקבות מחלוקת, שהתעוררה לפני שלוש שנים בין נשיא המדינה לשעבר משה קצב ושרת המשפטים דאז ציפי לבני. בהסתמך על מידע לא ברור חתם קצב על הקלה בעונש לרוצח ניר זוהר. זאת למרות התנגדותה של לבני וחוסר הסכמתה להוסיף את חתימתה לחתימתו של קצב. לבני סירבה לעשות זאת בשל התנהגותו של זוהר בכלא.
"שוררת אי בהירות"
שופטי בג"ץ אדמונד לוי, אליקים רובינשטיין ויורם דנציגר, קבעו לפני כחודש וחצי כי "שוררת אי בהירות באשר לחומר ששימש בסיס להחלטת הנשיא קצב. על פניו קיים חשש כי מסיבה כלשהי לא הגיע דבר התנהגותו של האסיר בכלא, עליו הצביעו הגורמים הממליצים, לידיעת הנשיא קצב".
לכן, לדעת שופטי הרוב, לוי ודנציגר, "במצב שנוצר, חובתו של שר המשפטים הנוכחי לברר האם יש בסיס לחשש והאם המידע שהונח בפני הנשיא קצב היה חסר. אם אכן יש בסיס לחשש זה, על שר המשפטים להשלים את התמונה בפני הנשיא המכהן, שמעון פרס, שיוכל להחליט האם לדבוק בהחלטת קצב או לשנותה".
השופטים לוי ודנציגר
הסבירו כי לאחר ששר משפטים בודק את כל המידע הרלוונטי בבקשת אסיר לקצוב את עונשו, ומעביר את המידע לנשיא, עליו להוסיף את חתימתו לחתימת הנשיא, ואין לו שיקול דעת להימנע מכך.
"שר בממשלה אינו שותף להכרעות הנשיא בענייני חנינה כשם ששום רשות שלטונית אחרת אינה מחזיקה בכח הווטו על הכרעות אלה, אחרת עלול להיפגע מוסד הנשיאות ועלול להיווצר מנוף ללחץ פסול עליו", קבעו שופטי בג"ץ.
השופט רובינשטיין, בדעת המיעוט, קבע כי אם בתום הבירור שיקיים שר משפטים נשארת מחלוקת בינו לנשיא המדינה, הוא אינו חייב להוסיף את חתימתו למסמך. עתה ישוב בג"ץ לדון בסוגיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
