בחירה ירוקה: נטפל במשבר המים
חד"ש תקדם חובת התקנת חסכמים במבני ציבור. התנועה החדשה-מרצ תעודד מיחזור מים גם בבתים. הירוקים יובילו את החלפת הצנרת הישנה, המהווה מקור לדליפות מים ובתנועה החדשה-מימד יפעלו להבטחת הזכות הבסיסית לצריכת מים
הכינרת מתייבשת, הממשלה מעבירה את האחריות לאזרחים ובינתיים בוועדת החקירה הבודקת את מצב משק המים נזרקות, חדשות לבקרים, האשמות הדדיות: נגד האוצר, נגד התשתיות, נגד הממשלה ונגד הרשויות.
הממשלה הבאה תאלץ לקבל החלטות מרחיקות לכת כדי לפתור את המשבר. פחות מ-24 שעות לפני פתיחת הקלפיות אנחנו בודקים הפעם מה מבטיחות התנועות הירוקות לעשות בנושא המים.
התנועה הירוקה-מימד תפעל להבטחת הזכות למים לצרכים בסיסיים - ולא הזכות לבזבז. המשפט הבינלאומי מעניק לזכות לגישה למים מעמד של זכות אדם בסיסית. הצעת חוק על בסיס עיקרון זה לא התקבלה בכנסת בעבר, ואנו נפעל להחיותה, להעבירה בכנסת ולהיערך בהתאם. יחד עם זאת, מדינת ישראל השלימה מהלך הדרגתי חיוני של ביטול סובסידיות מים לחקלאות. יש להמשיך להשתמש בכלים כלכליים שיאפשרו צריכה בסיסית, אך יעודדו חיסכון על ידי הצרכנים השונים.
התנועה הירוקה-מימד תדאג לאספקת מים אמינה לכל הצרכים, על ידי המשך ייצור כמויות גדולות של מים מותפלים. בשל צריכת האנרגיה הגבוהה של מתקני ההתפלה.
התנועה הירוקה-מימד תפעל להשבת השפכים העירוניים והתעשייתיים לשימוש חוזר בעיקר בחקלאות. הדבר יחייב שדרוג משמעותי של איכות הקולחין העירוניים, כדי
נפעל להגברת פעולות האכיפה מול מזהמי המים השונים על ידי הגדלת כוח אדם והיקף הדגימות של שפכים למיניהם.
מימד תכין תכנית עבודה לחמש שנים לביצוע הנחיות רשות הטבע והגנים להקצאת מים לטבע. יש לבטל את דרישות רשות המים לחייב את רשות הטבע והגנים במימון התכנית.
לגבי ניהול משק המים – התנועה הירוקה-מימד תפעל לתיקון חוק המים כדי לקבוע כי השר להגנת הסביבה – ולא שר התשתיות - ימנה את מנהל רשות המים, זאת כדי להבטיח את שילוב שיקול הדעת והכלים הרגולטיביים המתאימים בפיקוח על משק המים. כמו כן, סמכויות ביצוע בתחום איכות מי שתייה, מי ים ומי קולחין יועברו ממשרד הבריאות אל המשרד להגנת הסביבה.
המים הם משאב דל ההולך ומצטמצם. כמו הרבה דברים בישראל גם בנושא המים אין פתרונות קסם, הירוקים קוראים לשימוש מושכל במים. בעיית המים היא בראש ובראשונה בעיה של תכנון לקוי המאפשר בזבזנות מיותרת.
במגזר החקלאי: הפסקת סבסוד המים לענפים המבזבזים מים מתוקים, מעבר לענפים עמידים ליובש, או עמידים למים מליחים ומושבים.
במגזר העירוני נפעל לקביעת סטנדרטים לבניה חסכונית ומשמרת כתנאי למתן התירי בניה: שכונות חדשות יחויבו בתשתית כפולה, אחת למים רגילים והשנייה למים ממוחזרים (אפורים), יצירת אזורי חלחול בכל הבתים.
נעודד החלפה מקיפה של צנרת ישנה, המהווה מקור לדליפות מים. ייקבע לוח זמנים מדורג להחלפת כלל הצנרת לצנרת מודרנית.
חיבור למערכת ביוב תהיה חובה. עד היום, ישנם יישובים ושכונות בארץ שאינם מחוברים למערכת הביוב, ותורמים לזיהום מי התהום. הירוקים יפעלו להשלמת חיבור כל היישובים בארץ למערכת ביוב, בדגש על פתרונות ביוב אזוריים. תינתן עדיפות לטיפול בביוב באזורים רגישים לזיהום מי התהום.
מטרה חשובה לא פחות הוא שימוש אלטרנטיבי במי שטפונות בומים ממוחזרים: העלאת רמת טיהור הקולחין והשבתם תאפשר חקלאות בקנה-מידה נרחב, המתבססת על גידולי שלחין עמידים. איגום מי שטפונות יקל על מצוקת המים, וימנע הרס וסחף. ניתן לעשות שימוש נרחב במים מליחים במגזר הביתי והתעשייתי, במקום במים מתוקים ויקרי-ערך. כמו-כן נפעל לטיהור והתפלת מי תהום מזוהמים או מלחים באקוויפר החוף.
חיסכון - ניתן לחסוך הרבה מים על ידי טיפול הולם בדליפות ובצנרת לא תקינה. יותר מ-15% מהמים הנשאבים בישראל אובדים בשל סיבות אלה.
יש לפתח מערך חדש, הגיוני יותר, לקביעת תעריפי המים למגזרים השונים, ולעודד את האזרח לחסוך בשימוש במים בין היתר על-ידי מדרגות תימחור ברורות.
יש לאכוף ולמנוע ביזבוז מים בגינון לנוי, על ידי בחירת צמחים מתאימים לאקלים או חלופות לצמחייה, ועל ידי השקייה בשעות מתאימות.
מיחזור ושימוש חוזר - יש לעודד מיחזור מים ככל האפשר, גם ברמה הביתית. יש לקבוע בחוק שימוש חוזר ב"מים אפורים" (מי מטבח, כביסה, מקלחת) בהיקפים גדולים, בין היתר לצורך הדחת אסלות (יותר מ-40% מצריכת המים הביתית בישראל). לא יתכן שבמציאות של משבר מים עמוק בישראל, נמשיך להדיח את האסלה במי שתייה. בתים חדשים צריכים להיות מצוידים בצנרת שתאפשר שימוש חוזר כזה במים האפורים.
יש לפעול ולעודד אגירת מי גשמים, ולמנוע הזרמתם במערכת הניקוז אל הביוב.
יש לפתח את מתקני ההתפלה שאושרו אך טרם נבנו.
למרות המחסור החמור במים, נמשך הזיהום השיטתי של מאגרי המים בישראל. אכיפה, ענישה, הגשת כתבי אישום וטיפול בזיהום קרקעות תעשייתי וחקלאי, עשויים כולם להציל כמות גדולה של מי תהום לשתייה.
חד"ש מאמינה כי משבר המים בישראל הינו תוצאה של ניהול כושל של משק המים. מדינת ישראל אמנם נמצאת באזור שאינו עתיר במים אך כמות המים שהטבע העמיד לרשותנו הייתה מספיקה לולא היינו נוהגים בבזבזנות ומזהמים את מקורות המים.
חד"ש מציעה מספר פתרונות למשבר המים:
הפסקת הבזבוז וחיסכון במים. בין היתר על-ידי קידום הצעת חוק חובת התקנת חסכמים במבני ציבור. הצעת חוק זו שעברה בקריאה ראשונה מחייבת התקנת חסכמים (אביזרים חוסכי מים) בכל המבנים המשמשים מבנים ציבוריים וזאת כדי לצמצם את הגירעון במשק המים הישראלי.
הפסקת זיהום מקורות המים מזיהום תעשייתי וזיהום אחר ושיקום מקורות המים המזוהמים. בין היתר נמשיך לקדם את הצעת חוק אמצעי אכיפה כנגד מזהמי מקורות מים שכבר עברה בקריאה ראשונה. הצעת החוק באה ליצור מנגנוני דיווח עצמי של מפעלים וגורמים מזהמים אחרים על היקף הזיהום שהם פולטים, ובכך לשפר את יכולת הפיקוח הציבורי עליהם. כמו כן, מוצע להפוך עבירות מסוימות בחוק המים לעבירות של ברירת משפט, דבר שייעל ויאיץ את תהליך האכיפה.
הבטחת תקציבים לחיבור כל הערים והישובים, לרבות הערביים, לפרויקט הביוב הארצי וטיפול בטיהור השפכים.
הפסקת הפרטת שירותי המים ושמירתם כמשאב לאומי.
מכיוון שהממשלה מתמהמהת ביישום פתרונות אלה, הגענו למצב בו אנו מחויבים לקדם פרויקטים להתפלת מים. פרויקטים אלה בזבזניים ואינם ברי קיימא עם מחיר סביבתי גבוה. לפיכך, חד"ש מאמינה כי יש לפעול לטיפול מהיר ויסודי במשבר המים על מנת להקטין את תלותה של מדינת ישראל בהתפלה.
לבסוף, חשוב לזכור כי המים באזורנו צריכים להתחלק בצורה צודקת עם תושבי הרשות הפלסטינית, ירדן וסוריה.
נא להמתין לטעינת התגובות
