אביה של תאיר ראדה: זדורוב לא מחזיר מבט
שנתיים עברו מהרצח והוריה של תאיר מתקשים להתמודד עם הכעס: "אני לא מסוגל לשחוט תרנגולת אבל את זדורוב הייתי מוציא להורג"
שמואל ראדה, אביה של תאיר ראדה ז''ל דרור ארצי
ארבעה ימים אחרי הרצח הזדרזה משטרת מחוז צפון לעצור את רומן זדורוב, רצף רוסי דובר עברית רצוצה, והכריזה במסיבת עיתונאים שהצליחה לפענח את הפרשה. אבל ככל שחלף הזמן צצו סימני שאלה מטרידים סביב המעצר וכרסמו בפענוח המהיר.
מאז תחילת המשפט היה אביה של תאיר ראדה משוכנע שזדורוב הוא הרוצח. "אני מסתכל לזדורוב לתוך העיניים והוא לא מוכן להחזיר לי מבט. אני לא יכול לשחוט תרנגולת. אבל אני מודיע לך שאם היו מאשרים לי להוציא את זדורוב להורג בכיכר העיר, אני, שמואל ראדה מקצרין, יהודי מאמין שלא פגע אף פעם בזבוב, עם כל הקושי, מוכן לכך".
אמה של תאיר, אילנה ראדה, מספרת כי בשנתיים שחלפו נאלצה להתמודד גם עם הבדידות ולא רק עם הכאב. "ציפיתי שבית הספר של תאיר יכתוב משהו לזכרה, יקים לה פינת הנצחה, וכלום לא נעשה עד לפני שנה, שאז התחלפה המנהלת. רציתי שיבואו אלינו הביתה לנחם, לדבר. לפעמים אני שואלת את עצמי, איך המורה של תאיר ורכזת השכבה, שראו אותה מול העיניים יום יום במשך שנתיים, לא באות? החברות של תאיר, שכל בוקר
התייצבו אצלי בבית, איפה הן היום?"
ראדה סיפרה כי בלוויה, כשידיים זרות סיימו לטהר אותה, ביקשה להיכנס ולהיפרד. "הייתי רגועה כמו מוות פנימי. תאיר היתה מכוסה כולה, רק הפנים גלויות. נישקתי אותה, הרמתי את התג כריכים לראות מה עוללו לה במצח, בצוואר. הרב אמר לי, אסור, אילנה, אבל אני צעקתי, תרשה לי, כי אני חייבת לראות. וראיתי את החתך. וראיתי את המכות הכחולות. ותאיר ישנה".
הכתבה המלאה התפרסמה במוסף סופשבוע של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
