מי מפחד מחיידק הליסטריה?

אם נבהלתם לאחרונה מגילוי הליסטריה במוצרים של "מעדנות" ולא בדיוק הבנתם למה, קבלו סדנת היכרות עם החיידק הקטלני והעיקש הזה. אגב, גם במשרד הבריאות עדיין לא ירדו לסוף דעתו

דן אבן | 15/2/2009 11:58 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בחודשים האחרונים עולה בישראל החשש מפני חיידק הליסטריה, המתרבה בפריטי מזון שונים, ועלול לגרום לתחלואה קשה וקטלנית. אט אט נחשפים הצרכנים הישראלים ליותר חברות המורידות מוצרים מהמדפים, לאחר שחיידקי ליסטריה אותרו במרכולתם.

ביולי 2007 הוסרה מהמדפים הפסטרמה הכפרית של "עוף טוב", לאחר שאובחן החיידק בשלושה מוצרים בבדיקה מדגמית של החברה. כעבור חודשיים הוסרו מהמדפים עלי חסה מצוננים של חברת שטראוס לאחר איתור חיידקי ליסטריה.

בחודש שעבר היתה זו חברת מעדנות, שהסעירה את המדינה כשהחליטה להוריד את מוצריה מהמדפים לאחר איתור חיידקי ליסטריה בבדיקות מדגמיות. לאורך ארבעה ימים הורדו בהדרגה מוצרים רבים מתוצרת החברה - החל בפשטידות וכלה ב"פיצה מקפיצה" ובבורקסים. בחלק מרשתות השיווק החליטו להוריד מהמדפים את כל מוצרי החברה מחשש שהם נגועים בחיידק.
שורדים גם בארבע מעלות. חיידקי ליסטריה
שורדים גם בארבע מעלות. חיידקי ליסטריה צילום: Neil T, CC BY


כעת מתברר כי הבהלה אינה תלושה מהמציאות. במערכת הבריאות כבר יודעים להצהיר על חשש כבד מהחיידק, שעלול לגרום לתחלואה קשה עם שיעורי תמותה גבוהים במיוחד בהשוואה לזיהומים אחרים שמקורם במזונות.

דוח שאמד לאחרונה את היקפה המדאיג של מחלת הליסטריה באירופה ואת מגיפת הליסטריה שהשתוללה בקיץ בקנדה נתן את האות גם למערכת הבריאות בארץ להיכנס לפעולה. אומדן שבוצע לאחרונה בישראל ומתפרסם כאן לראשונה מצא כי שיעור התחלואה בליסטריה בישראל - עשרה חולים בשנה לכל מיליון תושבים - גבוה עד פי חמישה מהמקובל בארצות הברית, ודומה לגבול העליון של השיעור המדווח באירופה.
מצליח לחיות גם במקרר

מחקר שנערך כעת בארץ מנסה לאפיין את הליסטריה המקומית במטרה לפצח את מקור התופעה.
דוח חדש שמתפרסם החודש ב"בריטיש מדיקל ג'ורנל" מדווח על הבעיה הנשקפת מכיוון הליסטריה על בריאות ציבור תושבי אירופה. בעוד ששיעור הזיהומים מחיידק הסלמונלה המועבר במזון נמצא במגמת ירידה, הדוח של הרשות האירופית לבטיחות במזון שבאיטליה והמרכז האירופי לבקרת מחלות שבשבדיה קובע כי שיעור ההידבקות בליסטריה באירופה יציב - בשנת 2007 נמנו 1,554 חולים - אולם שיעור התמותה הגבוה - 20 אחוז - עדיין מהווה מקור לדאגה, בעיקר בקשישים ובתינוקות שנולדים נגועים בחיידק.

גם בקנדה ניכרת דאגה מהליסטריה, בעיקר לאחר התפרצות המחלה בקיץ ממקור שזוהה במפעל פופולרי לעיבוד מוצרי בשר בטורנטו - Maple Leaf Foods - התפרצות שהובילה למותם של לפחות 20 ולהידבקותם של אלפים. בספטמבר פתחה ממשלת קנדה בחקירת האירוע, והחודש דווח כי החברה הקנדית תפצה כל נפגע קשה מהמחלה בסכום של עד 125 אלף דולר, וצפויות בין 2,000 ל-10,000 תביעות.

מוצרי מזון, כאמור, הם מקור האיום העיקרי להתפשטות הליסטריה. "החיידק גדל בסביבתנו, באדמה, בפירות, בירקות ובמוצרי בשר", מסביר ד"ר רן ניר-פז, רופא וחוקר במחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים הדסה עין כרם, שחוקר מגמות בתחלואה בליסטריה בישראל, "הוא מתרבה במצע של מזון, ויתרונו על פני חיידקים אחרים טמון ביכולתו להתרבות גם בטמפרטורה של ארבע מעלות צלזיוס.

"לכן, צינון במקרר אינו משפיע עליו. הוא מתפשט בקלות רבה יותר במזונות שנשמרו בטמפרטורה גבוהה יחסית, למשל שבע מעלות, ובמזונות שמקורם במעדניות, לרבות סלטים, נקניקים ודגים ופירות ים". זה גם מקור ההמלצה לנשים הרות להימנע מאכילת דגים ופירות ים שלא בושלו, לרבות סושי.

הליסטריה עשויה להגיע לפסי הייצור של מזונות דרך חומרי גלם רבים. "לא

תמיד קל לאתר ליסטריה, כי עומס החיידקים עשוי להיות נמוך. גם לאחר שהחיידק אובחן בפריט מזון, זה חיידק שקשה לנקות אותו מפס הייצור", מסביר ד"ר ניר-פז, "הסיכון בליסטריה ידוע כבר הרבה מאוד שנים, אך אמצעי המעקב אחר מחלות זיהומיות במזון משתכללים, ולכן ניתן כיום לבצע מעקב יעיל יותר אחר המחלה".

בישראל מאובחנים בשנים האחרונות 40 עד 70 חולי ליסטריה בשנה, ושיעור התחלואה עומד על עשרה חולים למיליון איש לשנה - שיעור הגבוה פי חמישה מהמקובל בארצות הברית. באירופה, כאמור, השיעור גבוה יותר, ובדנמרק, אגב, הוא דומה לישראל (עשרה חולים למיליון תושבים).

מתים בסתר

הסיבה לשיעור התחלואה הגבוה בארץ מוגדרת תעלומה. מחקר שנעשה בבית חולים הדסה בשיתוף משרד הבריאות וכלל בתי החולים בישראל מנסה לתת הסברים לתופעה במסגרת מחקר אפידמיולוגי שממצאיו מעובדים בימים אלה.

לליסטריה כמה זנים, ובמחקר הישראלי מנסים החוקרים בימים אלה לאפיין את זני הליסטריה הישראליים - אלה שכפי הנראה פוגעים במספר חולים גבוה יותר בהשוואה למערב. בנוסף, מחקרים רבים בעולם ובארץ משתמשים בחיידק במטרה להבין את התגובה ואת התפקוד האופייניים למערכת החיסונית האנושית.

"ליסטריה הוא חיידק תוך-תאי שמסוגל לעורר את המערכת החיסונית בצורה ייחודית. בנוסף, הוא בעל תפקיד חשוב במחקרים על אודות הפעילות התוך-תאית של תאי גוף בייצורים עילאיים, כמו בני אדם", מסביר ד"ר ניר-פז.

מחלת הליסטריוזיס הקשה, שמקורה בחיידק הליסטריה, פוגעת באוכלוסיות ספציפיות - בעיקר במבוגרים מעל גיל 60 ובחולים שהמערכת החיסונית שלהם פגועה. בנשים הרות עלול החיידק לגרום להפלות וללידות מוקדמות, ובמערכת הרפואית מאובחנים גם תינוקות עד גיל חודשיים החשופים למחלה.

"מתעוררת השאלה כיצד התינוקות נדבקים בחיידק, וההערכות הן כי מדובר בהדבקה בזמן הלידה או דרך תעלת הלידה", מסביר ד"ר ניר-פז. ליסטריוזיס מאופיינת בזיהום של החיידק בדם ובאיברים פנימיים בגוף.

"במדוכאי החיסון עלולה להתפתח מחלה במערכת העצבים המרכזית, שעלולה להוביל לתמותה", אומר ד"ר ניר-פז, "בבריאים המחלה דמוית שפעת, ומלווה בתסמונת של המעי, בבחילות, בהקאות ובשלשולים חולפים. במיעוט קטן עלולה להיגרם מחלה חודרנית גם בבריאים".

לפני שנתיים דיווח המרכז האמריקאי לבקרת מחלות על שיעור תמותה של 40 אחוז בקרב חולי הליסטריה בארה"ב, במגיפה הקנדית של הקיץ האחרון דווח על 36 אחוזי תמותה, ובאירופה נקבע בדוח העדכני שיעור תמותה של 20 אחוז. לפי נתוני משרד הבריאות, בארץ לקו אשתקד במחלה 35 ישראלים, מהם נפטרו חמישה, ובשנת 2007 לקו בה 57 ישראלים, מהם נפטרו שבעה.

אולם יש הטוענים כי קיים בארץ דיווח חסר על היקף התחלואה. במשרד הבריאות מסבירים כי "המשרד פועל במספר מישורים למניעת התחלואה במחלת הליסטריוזיס המועברת באמצעות מזון. פעילות המבוצעת בשירות המזון כוללת סקרים לצורך הגדרת מוצרי המזון הבעייתיים, ודיגום שוטף באתרי הייצור השונים ובדרכי השיווק לזיהוי חריגות".

הסטנדרט העולמי שמתייחס לחיידק הליסטריה מתחלק לשתי גישות, והגישה בישראל היא זו המחמירה מביניהן, שקובעת היעדר מוחלט של חיידק הליסטריה מונוציטוגנס במוצרי מזון.

מחמירים איתו

בין מקורות ההפצה של החיידק נמצאים מוצרי בשר ודגים בעישון קר, מוצרי חלב שלא עברו פסטור או טיפול מספק בחום, ירקות שלא נוקו כראוי וחומוס שזוהם בחיידק. ממשרד הבריאות נמסר כי "חלק אינטגרלי מפעילויות המניעה באות לידי ביטוי בהדרכות השונות שמעביר משרד הבריאות לעובדיו ובעידוד התעשייה לייצור, תוך הפעלת מערכות אבטחת איכות ובטיחות". במשרד מודים כי "בשנים האחרונות רבו המקרים המתוקשרים הנוגעים למוצרים המכילים את חיידקי הליסטריה", אך מעריכים כי "ריבוי זה נובע בעיקר מהפעילות כאמור לעיל ומהעלייה במודעות, הן של התעשייה והן של הציבור".

גם לחברת "מעדנות" יש הסברים להורדה הנרחבת של מוצרי החברה מהמדפים בחודש שעבר עקב החשש מליסטריה. יש שטענו כי מדובר ב"זהירות יתר", אולי גם על רקע משברים קודמים בענף המזון בארץ - למשל, פרשת הרמדיה הצמחית.

יענקלה יערי, מנכ"ל "מעדנות", מוסר כי "עם הימצא חשש להימצאות החיידקים במוצרי מעדנות מתאריכים אחרונים לשיווק כפי שפרסמנו, נקטנו כמה מהלכים מיידיים: עדכנו את משרד הבריאות, התחלנו באיסוף המוצרים שהסתיים בתוך יממה, פרסמנו בעיתונים ועדכנו את כל גורמי התקשורת. אספנו סדרות מוצרים רבות, גם כאלה שלא הוכח בהם חשש בכלל.

"'מעדנות' נקטה מהלך אחראי כלפי הצרכנים כשאספה את המוצרים מתאריכים שהוגדרו מהמדפים, למרות שהחיידקים מושמדים בתנור בתהליך האפייה. תוצאות הבדיקות גילו כי רק לגבי אחוזים בודדים של מוצרים התקבלו ממצאים, וב-90 אחוז מהמוצרים והתאריכים התגלו תקינים לחלוטין. מפעל 'מעדנות' יחזור בקרוב לייצור ולאספקה הדרגתיים. התהליכים כולם נעשים בתיאום מלא עם משרד הבריאות".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים