עסקת שליט: ספין אכזרי
אם וכאשר ישוחרר שליט תצטרך ההנהגה להסביר מה הדבר שהביא לפתע להסכים לעסקה שדחינו
ממילא לא יידרשו השרים לאשר רשימות של משוחררים, ולהתווכח על מה בדיוק השתנה שמחייב את ישראל לשנות את עמדתה בשנה וחצי האחרונות. מה שיהיה על השולחן הוא טיוטת עקרונות לתהדייה עם חמאס, לא יותר. בעניין שליט, רוב מה שקורה הוא ספינים, שטבעו של העניין עושה אותם אכזריים מיוחד, יחד עם הבלגן הרגיל בצמרת הישראלית המסוכסכת עם עצמה.
כמו בעניינים רבים אחרים, יד ימין עושה דבר אחד, ויד שמאל יודעת משהו אחר, וכל אותו זמן הפה מדבר בלי הפסק. עמוס גלעד מסכם דברים במצרים, אבל גלעד מייצג צלע אחת בשלישייה המובילה - שר הביטחון ברק. כשהסיכומים מגיעים לארץ לבני זוקפת ראש בתמיהה, אולמרט כרגיל מפזר עשן.
בין לבין משפחת שליט האומללה סובלת, והשאלות העקרוניות החשובות אינן מתבררות. בבוא היום תעמוד במוקד העניין, פרט לשאלת העסקה עצמה, השאלה מה השתנה. במיוחד יידרשו לה אולמרט ולבני, שהובילו את התפיסה שאסור לקבל את רשימת חמאס כמו שהיא.
איזה הלם?
אם וכאשר יסוכמו הדברים, תצטרך ההנהגה להסביר מה בדיוק קרה שגורם לישראל לפתע להסכים לעסקה, שאותה היא דוחה זמן כה רב. התירוץ "חמאס חטף מכה קשה" נשמע כמעט מגוחך, כמוהו כספין שהארגון האיסלאמי נכנס להלם מהתעקשותה של ישראל לא לפתוח את המעברים, ולא להכניס סיוע הומניטרי בלי הסדר בעניין שליט.
איזה הלם בדיוק? לפי הידוע, בינתיים דבר לא זז ברשימת האסירים שחמאס דורש, שבם נמצאים, אגב, לא רק הרוצחים הכבדים ביותר של האינתיפאדה השנייה, אלא גם אנשים ששחרורם על ידי חמאס ינחית מכה יוקרתית קשה על אבו-מאזן: הנה
לכן מספרים לכם שהכל הושג בכוח. מנסים לשכנע אתכם שידנו החזקה היא שהכריעה את חמאס, והוא מגיע לנקודת הסיום על ארבע - ומה זה משנה שזו אותה נקודת סיום ממש שהוא דורש זמן כה רב, וישראל סירבה לתת.
אולמרט מאמין כנראה שבדיוק כמו בהתנתקות, האשליה שמשהו הושג בכח תכסה על טבעו האמיתי. אלא שכל זה, כאמור, עוד מוקדם ולא קיים: שליט לא עומד לחזור הביתה בימים הקרובים, וכל השאר הוא אשליה ומשחק אכזרי ברגשות.
נא להמתין לטעינת התגובות
