הפחתת כריתת העצים בברזיל גובה מחיר כלכלי מתושבי תאילנדיה
בברזיל מנסים בכל הכוח להילחם בהכחדת יערות הגשם. אבל בעיירה המרוחקת תאילנדיה איכות הסביבה היא משנית בלבד לעומת הצורך הקיומי בפרנסה
חיטוב עצים באמזונס, באיזור תאילנדיה צילום: רויטרס
מאות אנשי משטרה חמושים בכבדות השתלטו על הרחובות ביחד עם פקחי איכות סביבה שקנסו את בעלי המנסרות. הרעיון היה, לפי פקידים רשמיים, "לשלוח מסר" לחוטבים הלא חוקיים. שנה לאחר מכן, המבצע הוא זיכרון רחוק. "העיר גדלה, המסחר מתפתח", אומר הכומר ווילסון פריירה, "המנסרות נפתחו מחדש והאנשים חזרו לעבוד".
אוכלוסיה שלמה תלויה בכריתת עצים
איזורים באמזונס שנותרו קירחים בגלל חיטוב עצים מעובדים לחקלאות צילום: רויטרס
אך כאשר התעשייה הזו היא החמצן של האזור, סגירתה היא לא כל כך פשוטה. מבצע "קשת של אש" עורר תוהו ובוהו בעיר הגבול המאובקת, בה כמעט 65 אלף תושבים. להערכת גורמים רשמיים, בין 70% ל-95% מהם תלויים בחטיבת העצים לפרנסתם.
יותר מ-2,000 מפגינים יצאו לרחובות תאילנדיה, חסמו את השדרות המרכזיות ושרפו צמיגים וגזעי עצים. פקחי איכות הסביבה ברחו וחזרו רק כאשר שוטרים חמושים פיזרו את המתפרעים במטח
של כדורי גומי וגז מדמיע. "אפילו בשכונות העוני של ריו וסאו פאולו אין מבצעים בסדר גודל שכזה", מתלונן אדסון אזבדו, סגן ראש העיר, "אפילו סוחרי הסמים לא עמדו בפני מה שקרה כאן בתאילנדיה".
בעיר שבה שיעור מקרי הרצח הוא החמישי בגובהו בברזיל, הסיכוי לסכסוך חברתי גבוה. רבים מהמקומיים עדיין מרירים. "אין כאן כלום בשבילי, שום דבר", אומר פרננדו דה קונסיקאו, ,57 לשעבר פועל במנסרה, שהדרדר לקיבוץ נדבות מאז שאיבד את מקום עבודתו בעקבות המבצע.
אבל שנה אחרי, הדברים חוזרים אט אט למסלולם. המשטרה עזבה, חוטבי העצים חוזרים לעבוד בהדרגה ומחזירים מעט חיים לכלכלה של האזור. אזבדו טוען שחוטבי עצים רבים עברו לאזורים רחוקים יותר, אבל המקומיים אומרים שרובם פשוט פתחו מחדש את העסק שלהם בתאילנדיה.
מועצת מלחמה
חיילים ברזילאים במהלך פשיטה על מנסרות בתאילנדיה צילום: רויטרס
גורמי ממשלה רשמיים מסכימים כי מפעלי הפחם וכמה מהמנסרות נפתחו מחדש. ולמיר אורטגה, המזכיר לענייני סביבה במדינת פארה שבברזיל, שבה ממוקמת תאילנדיה, אומר ש"היה שיפור ניכר" באזור, אבל מודה ש"רבים מהגורמים עימם התעמתנו בשנה שעברה עדיין נמצאים שם".
"אנחנו נמצאים רחוק מפתרון סופי לבעיה", אומר אורטגה, שביתו הושם תחת הגנה משטרתית אחרי הפשיטה בתאילנדיה. "מדובר בשטח ענק, עם אינספור בעיות גישה. יש אזורים שמרוחקים 1,500 ק"מ מבירת המדינה, בלם".
השר לאיכות הסביבה של ברזיל, קרלוס מינק, מתעקש שמבצעים כמו "קשת של אש" נושאים פרי. לטענתו, ב-8 החודשים מאז נכנס לתפקידו, כריתת יערות הגשם פחתה ב-.40%
אבל מינק, שליווה כבר 14 מבצעים נגד כריתה בלתי חוקית, מודה שאין די במבצעי המשטרה כדי לפתור את הבעיה. "אנחנו צריכים עוד אלפי אנשים, עוד מבצעים ועוד אלטרנטיבות כלכליות", הוא אומר.
כיום ישנם רק 107 פקחי איכות סביבה בפארה, המדינה השנייה בגודלה בברזיל, שמתפרסת על פני יותר מ-1.2 מיליון קמ"ר. "יש לי 300 פקחי איכות סביבה שמטפלים באמזונס. האמזונס הוא בגודל של אירופה. זה באמת מגוחך", אומר מינק.
חיטוב עצים בתאילנדיה, ברזיל צילום: רויטרס
לדבריו, הממשלה הברזילאית בוחנת כמה צעדים שיפחיתו את כריתת יערות הגשם ב-70% עד .2017 מדובר בין היתר ב"מועצת מלחמה" שתעסוק בנושא. המועצה, שתפגיש כל חודש בין השרים וראשי המשטרה, תוקם באופן רשמי על ידי הנשיא, לואיס אינסיו לולה דה סילבה, בשבועות הקרובים, אומר מינק. עם זאת, הוא מוטרד מהשמועות שתקציב משרדו הולך להיחתך ב-,75% כתוצאה מהמשבר הכלכלי.
ברחובות תאילנדיה, איכות הסביבה היא משנית לצורך בפרנסה. "היום הלכתי למנסרה והבוס אמר שאין עבודה. פעילי איכות הסביבה סגרו אותה", אומר קונוסיקאו, עובד מנסרה לשעבר. הסיבה היחידה שבגללה הוא לא עוזב את תאילנדיה היא שהבוס שלו מתכוון בקרוב לפתוח את המנסרה מחדש, עכשיו שכוחות הממשלה נלחמים בכריתת יערות באזור אחר. "הוא אמר לי לחזור בעוד חודש", הוא אומר.
נא להמתין לטעינת התגובות
