השליחים שהמליכו את עצמם
שי טובלי וגואל רצון לא שולטים בסדר היום של הנתונים למרותם, אלא בנשמותיהם. אך האם יש בעולמנו אדם שיכול להיות משה רבנו הבא?
בטורקיה אינני שולט בתודעתי ומיד קפצה עלי דמותו של משה רבנו. טובלי רוצה להיות מעין משה רבנו, האם יצליח? האם תקופה כשלנו מאפשרת לנשמות כנשמתו של משה רבנו להתגלות? אין לדעת. אם באמת נשמתו כנשמת משה רבנו - הוא ימצא את הדרך אל העם, מהר מאד יבין את שפת הטלוויזיה, הרדיו והאינטרנט, ויזכה לתמיכה ציבורית.
משה רבנו היה כבד פה וכבד לשון. בתקופתנו אפשר להגיע לכל אוזן, זו כבר לא בעיה טכנית (ישנם בנמצא כל האמצעים הטכניים ומתרגמים סימולטניים מחוסרי עבודה לרוב), זו בעיה מהותית.
גם גואל רצון מכריז על עצמו כאדון העולם. הוא מביא לביטוי את אדנותו בשליטתו המוחלטת על נשים רבות. לעומתו שי טובלי מביא לביטוי את אדנותו בשליטה על גברים ונשים. טובלי ורצון שולטים לא בסדר היום של הנתונים למרותם, אלא בנשמותיהם.
יומי שלי נשלט בידי המעביד שלי. אני מתעורר בכל בוקר לצלצולו של השעון, יוצא לעבודה, עושה בדיוק את מה שאומרים לי, וכשלא עושה - ננזף
ומצטער. זה אני, אז במה שונה אני מאותם "שפוטים" של הגורואים?
האם אני שונה בהיותי חופשי במחשבותיי? הרי אני לא באמת חופשי במחשבותיי, תחושת החופש המחשבתי קשורה מבחינתי בקשר סיבתי לתקופה שבה חופש מחשבתי נשלל ממני. הכל יחסי ולא אבוא חשבון עם ה'מאמינים' על נקודות זכות בעולם החופש המחשבתי, ולו משום שאין באמתחתי ממצאים חדשים מעולם זה, אך כן אבוא חשבון עם עצמי על כך שמבחינתי אין כזה דבר משה רבנו, ושאני גם לא מאמין שיש אדם בעולם שהוא משה רבנו.
הכפירה הזו, שמטפחת דמויות מטה-אנושיות כדמויות ספרותיות ושוללת את האמונה שמציאות כזו היא אפשרית, היא בעצם אמונה פרימיטיבית. איזו חסימה מהותית עומדת בפני אדם שכל מהותו סקרנות? איזו חסימה מהותית עומדת בפני אדם המבטל עצמו ומזהה עצמו עם אידיאל שאינו קשור בו? אינני מאמין בתופעות מעין אלו, משום שהן מהלכות עלי קסם ומעוררות בי קנאה שאיני יכול לשאת בתוכי.
לגואל רצון אינני מאמין, מעצם העובדה שהוא פנה לטלוויזיה ויצא עם הבשורה שלו. אני מבין שיותר מכל הוא זקוק לתשומת לב המונית, כזו שתצליח לרפא גם את נפשו המסוכסכת של שי טובלי, שניהם צמחו מתוך הצורך של הנתונים למרותם במנהיג. אני רוצה להאמין שיכולה לצמוח מהיכן שהוא דמות יודעת כל, שצמיחתה הוא עצם טבעה, שכל משפט היוצא מפיה מחושב, מביא בחשבון את כל מה שידוע עד כה, ומחולל פלאים בלב השומע. ציניקנים לא חסרו גם בתקופת משה רבנו, זה לא הפריע לו להגיע לאן שהגיע.
נא להמתין לטעינת התגובות
