מחקר חדש: עד 2100 מפלס הים התיכון יעלה ב-61 ס"מ
פרסום ראשון: מחקר בריטי-ספרדי מגלה כי המשך התחממות כדור הארץ תגרום לעלייה של 61 סנטימטר במפלס הים התיכון עד סוף המאה. איזורי המגורים יוצפו, יסודות המבנים יתערערו ואיכות המים באקוויפר החוף תיפגע
מכון הים התיכון למחקרים מתקדמים (IMEDEA )– מיזם משותף לאוניברסיטה ספרדית ולמרכז האוקיאנוגרפי בסאות'המפטון, בריטניה – פרסם בסוף השבוע את דוח הפרוייקט שלו לחיזוי השינויים הצפויים באזור ים התיכון, עקב התחממות כדור-הארץ. לשם כך נבנו שלושה תרחישים, כאשר במצב הטוב ביותר, כלומר אם השינויים באקלים יהיו מינוריים, מפלס מי הים התיכון יעלה רק בשלושה סנטימטרים. אבל במקרה היותר חמור, שעל-פי ההערכות הוא זה שיתרחש, המפלס יעלה כבר ב-61 סנטימטר בממוצע ועמו תעלה טמפרטורת המים ב- 2.5 מעלות ויהיו לכך השלכות גם על מליחות המים.
בראיון מיוחד ל-nrgמעריב אמר פרופ' סטיב ברנר, ראש המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן, כי "זו אחת העבודות הראשונות העוסקת בשינויי האקלים הצפויים בעולם, עקב ההתחממות הגלובלית וגזי החממה, שהתמקדה בתא-שטח קטן כמו אזור הים התיכון".
"לעליית מפלס המים בים התיכון על פי התרחישים שנבחנו בפרויקט המחקרי הזה", אמר פרופ' ברנר, "תהיה בהחלט השפעה על ישראל".
לדבריו, אם כיום המשרע בין הגאות לשפל של הים מול החופים במרכז הארץ, הוא בממוצע 50 סנטימטר, אזי אם המפלס יעלה על פי התחזית המחמירות ב-61 סנטימטר נוספים לאלו של היום, התוצאה תהיה: נגיסה הרבה יותר חזקה של קו החוף, ארוזיה (בלאי וכרסום) של הצוקים, חדירת מי הים בזמן גאות למרחקים גדולים יותר לתוככי היבשה ולכן רוחב חוף הים שלנו יצטמצם עוד יותר.
"מדובר בסכנה גדולה יותר של הצפות באזורי המגורים לאורך מישור החוף – מצב שלא היה עד כה. מה שגם יסכן יסודות של מבנים", אמר פרופ' ברנר. לדבריו, קיים חשש שמי הים יחדרו או יתקרבו למאגרי מי התהום, ישבשו את שווי המשקל העדין הקיים עתה בין המים המתוקים למים המלוחים. איכות המים באקוויפר החוף תיפגע. יתכן שתעלה המליחות. התחממות מי הים, כפי שכל התחממות גורמת לנוזלים, תגדיל את נפח המים בים
גם פרופ' פנחס אלפרט, ראש בית-הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל-אביב, מודאג. אלפרט ציין כי התחזית והמסקנה העולים מפרויקט זה, היא ש"תהיה החמרה בתרחישים שנצפו בעבר".
"בשעתו נקבע, בחישוב, כי עליה צפויה של 50 סנטימטר בלבד במפלס הים התיכון, תגרום ל-1.5-1 מיליון תושבי אזור הדלתא של הנילוס במצרים, לנטוש את מגוריהם עקב סכנת ההצפות. המודל החדש, רק מחמיר את המצב הרבה יותר. כלומר מספרם של הנפגעים שם, יהיה יותר מ-2 מיליון. קצב הארוזיה של קו החוף שלנו – יתחזק מעבר למה שכבר רואים עתה", הסביר אלפרט.
"ובנוסף לכך", הדגיש פרופ' ברנר, "בימי סערה בחורף, דוגמת זאת שפקדה את הארץ לא מכבר ושבה ירדה כמות מרשימה למדי של גשם, במשך ארבעה ימים – נחשולי הסערה Storm Surge יעלו עוד יותר, זמנית, את מפלס הים למשך חצי יממה ועד שלושה-ארבעה ימים - ולכך כמובן יהיו השלכות הרסניות נוספות".
בפרויקט הבריטי-ספרדי הורצו 12 מודלים לתרחישים שונים, שלקחו בחשבון את כמות גזי החממה שתצטבר באטמוספרה, אבל גם הערכות לגבי התפתחות כלכלית (כולל תרחיש שבחן האטה כלכלית), שימושים במקורות אנרגיה, דלקים פוסיליים, טכנולוגיות אנרגיה חדישות.
עד היום המודלים שבחנו תרחישי חיזוי שונים לגבי שינויי האקלים, התבססו על ניתוח המצב בתאי-שטח גדולים הרבה יותר על פני כדור הארץ. ככל שתא-השטח היה קטן יותר בשריג תאי-השטח, כן מידת הדיוק לגביו הייתה קטנה יותר. במחקר הנוכחי השתמשו ביכולת חדשה: התבוננות בתא-שטח קטן, כשהמרחק בין נקודה לנקודה בו רק 100-50 קילומטר.
בימים אלו בונים במחלקתו של פרופ' ברנר שני מודלים חדשים לחיזוי השלכות שינויי האקלים על אזורנו. האחד בוחן את משטר זרמי המים בים התיכון שישתנה עקב כך ("אנחנו בונים מודל ברזולוציה גבוהה מאד, לתאי שטח קטנים עוד יותר – 10 קילומטרים בלבד, מנקודה אחת לשנייה").
המחקר האחר יבחן את השפעת כל התופעות הללו באזור הים התיכון הקרוב לחוף הארץ, על המערכת הביולוגית-אקולוגית העדינה מאד, השברירית, בים שלנו. פרופ' ברנר: "הצפי הוא שהמערכות הקיימות ישתבשו, ייפגעו וישתנו. לא רק תגבר הלבנת האלמוגים (Bleaching) אלא שגם יגיעו לכאן יצורים ואורגניזמים ימיים מאזורי אקלים אחרים (מצב שכבר מתרחש עתה) - על כל ההשלכות שיהיו לכך".
נא להמתין לטעינת התגובות
