פרשת ויקהל: קובי אוז מגיש ממטעמי המקרא
פרשת ויקהל מעמידה את הכישרון האומנותי לפני הכסף, הזהב והאבנים היקרות. פרשה ומתכון
אחרי שהזכיר את השבת, מבקש משה רבנו תרומות מ"נדיבי לב" - בדים, תכשיטים, עורות ועצים. העם נענה בהתלהבות, אך משה רבנו אינו מעוניין בתרומות חומריות בלבד – הוא מבקש גם מכל אישה "חכמת לב" לטוות בדים ועורות למשכן.
"חכם לב" - דרך תנ"כית מקסימה לתאר כישרון אומנותי
פרשה זו מעמידה את הכישרון האומנותי (חכמת הלב) לפני הכסף, הזהב והאבנים היקרות. מסתמנת כאן תפיסת עולם רוחנית שבה "חכמת הלב" מוצבת מעל "נדיבות הלב". האומנים הגדולים המופקדים על בניית המשכן מוזכרים בשמם – בצלאל בן אורי בן חור ואהליאב בן אחיסמך, ואילו הספונסרים הכלכליים מוזכרים רק על פי מעמדם (הנשיאים, למשל).
אני מוצא בכך מסר חשוב דווקא לימים אלה, בהם בעלי ההון (נדיבי הלב) נהנים מתשומת לב מופרזת ומאפילים בצלם הכבד על היוצרים (חכמי הלב).
ברגע שבצלאל ואהליאב לוקחים על עצמם את עבודת עיצוב המשכן ובנייתו, מקבל הפרק תפנית ומתחיל להישמע כאילו נלקח מתוך חוברת עתיקה של "בניין ודיור". האדריכלים הנחשבים מפרטים את הפאר והיצירתיות של המשכן. המשכן מתואר כשילוב של אלמנטים יוקרתיים יותר ופחות, המשובצים זה בזה ביד אומן: מוטיבים פיסוליים, קורות תמיכה, עורות, אבנים יקרות, עצים וזהב. הכל משתלב, כל אלמנט מקבל את הטיפול המתאים לו: הזהב המפוסל מקשט, העץ תומך ומחזיק, והעור מכסה ומרכך. הקישוטים מפורטים במיוחד בתיאור המנורה על קניה, כפתוריה, פרחיה וגביעיה המשוקדים.
הכתוב מנסה לצלם בשבילנו את הפאר וההדר של המשכן. הוא עושה זאת באמצעות מילים מדויקות ככל שניתן, כמן מסמך מרשים של ארכיטקט המעוניין לשמר את עיצוביו לעתיד. וכך, די בעצם הקריאה ב"מתכון" הפרשה ליצור את התחושה כי ניתן להקים משכן חדש. זו פרשה מאוד מיוחדת, מעין חוברת תווים לקונצרט גאוני שנקרא "המשכן".
המסר הוא קודם כל זכויות חברתיות, אחר כך נדיבות לב, ואז אפשר ליהנות מתיאור מרגש של יצירה מפוארת ויפה שנבנתה בהתנדבות מכל הלב על ידי חכמי לב – הלא היא המשכן.
בטרם כל:
1 נתח דלעת במשקל 400 גרם, מנוקה מגרעינים, קלוף וחתוך לפיסות דקות
2 פקעות קולרבי, קלופות ופרוסות למלבנים
1 שורש סלרי, קלוף וחתוך למשושה
1 שורש פטרוזיליה, קלוף לצורת חרוט
4 תפוחי אדמה, קלופים וחצויים
4 גזרים, קלופים וחתוכים לשלוש פיסות
2 זוקיני, קלופים לסירוגין (לקבלת דגם פסים) ופרוסים
2 בצלים, חתוכים כסהרונים
1 צרור עלי סלרי
650 גרם חזה עוף, חתוך לרצועות
מלח ופלפל לפי הטעם
קורט כורכום
1/2 כוס שמיר קצוץ
להגשה:
שקדי מרק או אטריות דקיקות, מבושלות
יציר נברא:
שמים את הדלעת, הקולרבי,
כשהמים רותחים, מנמיכים את האש ומכסים. מבשלים כשעתיים (בודקים מדי פעם בפעם שהמים לא התאדו, ומוסיפים מים אם יש צורך) ומסירים בכף מחוררת את שומן העוף מעל פני הנוזלים.
לקראת ההגשה, שמים את התבלינים והשמיר בכוס, מוסיפים מים רותחים ובוחשים. יוצקים מהתערובת למרק, מעט בכל פעם, וטועמים, עד שמגיעים לתיבול הרצוי.
מגישים עם שקדי מרק או אטריות דקיקות מבושלות.
קובי אוז, יליד שדרות, הוא סולן להקת "טיפקס" שהוציאה 10 אלבומים, רובם אלבומי זהב ופלטינה. הגיש תוכניות בגלי צה"ל וברדיו תל אביב, כתב טור שבועי במעריב, הגיש תוכניות בערוץ 2, בערוץ המוסיקה ובערוץ 10. יצר מוסיקה ל"קומדיה של טעויות" בקאמרי, ול"נאסר א-דין" ב"הבימה". כתב שני רומנים: "משה חוואטו והעורב" ו"עבריין צעצוע". מופיע עם "טיפקס" ומרבה להרצות בארץ ובחו"ל.
"מטעמי המקרא - מתכונים בניחוח פרשת השבוע", הוצאת "דני ספרים", עורכת ומפיקה: דפי פורר-קרמר, צילום: חגית גורן, עיצוב גרפי: דבורה ליפשיץ
נא להמתין לטעינת התגובות
