געגועים לנחל: כך משקמים את נחלי ישראל
שיקום נחלים הוא מלאכת מחשבת מורכבת העושה צדק אקולוגי והיסטורי. לכל נחל מותאמת תוכנית אישית. על הפרק ניקוי המים המזוהמים, שדרוג גדות הנחל ועל הדרך גם פיתוח אתרי נופש פעיל
גשר הצבים בנחל אלכסנדר צילום: יעקב שקולניק, ארכיון קק''ל
בישראל יש כ–12 נחלים ראשיים הזורמים לים התיכון וכ–15 נחלים עיקריים הזורמים לירדן ולכנרת. עד ראשית המאה ה–20 זרמו בהם מים שפירים, שבתוכם ולגדותיהם התקיימו מערכות אקולוגיות עשירות. בשנות החמישים והשישים הוחל בשימוש מסיבי במי הנחלים, והם הועברו בצינורות למערכת המים של המדינה הצעירה.
במקביל, נהפכו אפיקי הנחלים לתעלות ניקוז שדרכן סולקו מי שפכים עירוניים ותעשייתיים בדרכם אל הים. "התפישה באותן שנים הייתה שהנחלים הם החצר האחורית של המדינה," אומר אלון זקס, ראש אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה. "זרקו לתוכם פסולת בניין, גרוטאות וגם ביוב, כיוון שלא היו אז מתקנים לטיפול בשפכים. נוצר מצב שהוצאנו מים טובים מהנחלים והחזרנו אליהם זיהום".
נחל אלכסנדר מ"הקטע לדוגמה" עד גשר הצבים. כדי לראות דוגמה מצוינת ומטופחת של שיקום גדות נחל ולהציץ על צבי המים צילום: יעקב שקולניק, ארכיון קק''ל
בתחילת שנות התשעים, כאשר הפך המצב בלתי נסבל, והביוב, השפכים התעשייתיים, פסולת הרפתות, הסחף, הנגר העירוני ועוד סתמו את הנחלים, הוקמה המנהלה לשיקום נחלי ישראל. התוצאה: רבים מנחלי הארץ מצויים כעת בשלבים שונים של שיקום, אם כי אין נחל ששוקם במלואו. אחת השותפות העיקריות בשיקום הנחלים, ובייחוד גדותיהם, היא קק"ל.
לדברי חיים פוקס, מנהל יחידת הביצוע של מרחב מרכז בקק"ל, שיקום נחל הוא עסק סבוך מבחינה לוגיסטית וביורוקרטית, שעלול להימשך שנים רבות. "הנחלים העיקריים ששוקמו בשנים האחרונות הם ירקון, קישון, לכיש, חדרה, אלכסנדר ושורק. טופלו מפגעי המים עצמם, וסביב חלק מהנחלים בוצע גם פיתוח סביבתי".
לדברי זקס, צריך להתאים את תוכנית השיקום לכל נחל באופן אישי. "לוקחים בחשבון את מראה הנחל בעבר, את מקורותיו, את נתיב הזרימה הטבעי שלו ואת בעלי החיים והצמחים שהתקיימו בו בעבר. מאידך, מבררים מה הם מקורות הזיהום שהביאו אותו למצבו".
טבע ונופש
טיילת ותעשייה בנחל חדרה צילום: דובי זכאי
ניקוי המים הזורמים נעשה באמצעות הסרת הסחף והמזהמים ואספקת מים חדשים. כך, לדברי פוקס, נעשה בנחל חדרה. "המים שם עוברים ניקוי, ומים נקיים נוספים מוזרמים מתחנת הכוח אורות רבין. גם המים בנחל אלכסנדר עוברים ניקוי, וכדי לשפר את אספקת המים שוקמו המעיינות הזורמים אליו. בירקון הוקמה באזור יער ראש ציפור תחנה לטיהור מים בשיטות אקולוגיות, באמצעות צמחים ודגיגונים. אספקת מים לנחלים ולטבע היא בבחינת סגירת חשבון היסטורי והבטחת מערכות אקולוגיות לדורות הבאים".
אך לא רק נחל זקוק לשיקום, אלא גם גדותיו. בנחל לכיש דופנו הגדות למניעת הצפות והוסדר אפיק הזרימה. בנחל חדרה שוקמו הגדות באמצעות פרישת רשתות מלאות בחלוקי נחל למניעת סחף. נדבך
נוסף בטיפול בנחלים הוא שיקום המערכת האקולוגית הטבעית, כלומר השבת בעלי החיים והצמחים האופייניים לאזור, כפי שנעשה בנחל אלכסנדר.
מעבר לשיקום הנחלים עצמם כמוקדי מים הוחלט לנצל את סביבתם לפיתוח נופש פעיל. "המטרה היא לאפשר לציבור ליהנות מיופיו של הנחל," אומר פוקס. "פיתוח כזה נעשה באזורים לאורך הירקון ובנחל אלכסנדר, שחלקים לאורכו נראים היום כגן פורח של מדשאות, עצים, פינות ישיבה ושבילי הליכה, כולל גשר הצבים, המהווה אטרקציה תיירותית." בנחל חדרה, מחפציבה לכיוון הים, נבנתה טיילת ובה פרגולות, פינות ישיבה ומדשאות. גם גדות נחל שורק זכו לפיתוח, ועבודות שיקום נעשות באזור עמק הארזים, צרעה, בית שמש ובשפכו של הנחל לים.
פארק נחל חדרה צילום: יהונתן שאול
מים צלולים לא יהיו יותר
אפילו בקישון, שהפך סמל לזיהום הנחלים כאשר נטען שגרם למחלות קשות בקרב לוחמי השייטת שצללו בו, יש שיפור. "זיהום הנחל על ידי המפעלים הופסק באופן חלקי בשנת 2002. הנחל הפסיק להיות חומצי והחיים החלו לשוב אליו. את הררי הזבל שיקמו ועשו לפארקים, והיום אנשים הולכים לדוג שם, אף שאני לא הייתי אוכל דג מהקישון," אומר פוקס.
את פיתוח מוקדי התיירות לאורך הנחלים קק"ל מעדיפה לבצע בפיזור במקום באופן רציף, כדי לאפשר לחי ולצומח להתגבר על השימוש האינטנסיבי של בני האדם.
מיער ראש ציפור ועד לרמת החי"ל, בזכות הטבע העירוני, הטיילת המתחדשת במזרח והנוף האנושי צילום: דובי זכאי
למרות זאת, פוקס מבקש לשמור על פרופורציות. "מים צלולים לחלוטין בנחלי ישראל כבר לא יהיו. מדובר במלחמה מתמדת, כי תמיד יהיה גורם שיזהם. עדיין יש חקלאים שזורקים גוויות של בעלי חיים למים, מפעלים שמזרימים שפכים."
רק לאחרונה זרמו בטעות לירקון שפכים שגרמו למותם של מאות דגים. נחל אלכסנדר זוהם אף הוא לאחרונה בפסולת בתי בד מטול כרם, שזרמה לנחל שכם המתחבר אליו. "במניעה, לצערנו, קק"ל לא יכולה לעסוק," אומר פוקס. "אבל לכל נחל יש הסכם תחזוקה שקובע שמי שמקבל לידיו את ניהול השטח אחראי למניעת הזיהום." למרות התקלות הללו יש תקווה. אז צאו לטייל על גדות הנחלים והמשיכו לחלום שיום אחד הילדים, או לפחות הנכדים שלנו, יוכלו לשכשך בהם כפי שעשו הורינו בילדותם.
באדיבות e ירוק, מגזין הטיולים של קק"ל בשיתוף נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן
נא להמתין לטעינת התגובות
