יעקב נאמן חוזר: לא באתי לנקום
שר המשפטים המיועד, פרופ' יעקב נאמן שב לעמוד בראש המערכת ששפטה אותו לפני 12 שנה. בראיון למעריב הוא אומר: "אני כבר מחוסן"
את הניצחון על מערכת המשפט העדיף אז נאמן לחגוג מחוץ לכתליה. הוא הרי סירב לחזור לתפקיד שר המשפטים לאחר זיכויו. במערכת המשפט נשמו אז לרווחה. פחדו שנאמן יערוף ראשים. היום הם חושבים עליו וחשים הקלה. העיקר שפרידמן בחוץ. אבל יש מי שמכנה את נאמן "יותר פרידמן מפרידמן". די לקרוא את המאמר שפרסם נאמן בביטאון לשכת עורכי הדין. מאמר שכולו שיר הלל לפרופ' פרידמן, תחת הכותרת "עשה את הדבר הנכון". אם נשיאת העליון דורית בייניש לא קראה עדיין, רצוי שתשיג עותק.
נאמן שיבח כל יוזמה של פרידמן שנתפסה כניסיון לערער את יסודות שלטון החוק. "פרידמן עשה רבות להגברת היעילות בבתי המשפט", "פרידמן יזם חקיקה ענפה", "השנתיים במהלכן הוא מכהן היו מלאות יוזמה, פעילות עניפה והישגים". אלה הם רק חלק מהשבחים שיש לשר המשפטים הנכנס לספר על שר המשפטים היוצא. כמו פרידמן, גם נאמן מותח במאמרו ביקורת על האקטיביזם השיפוטי של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. מנגד, הוא לא התייחס לאקטיביזם הפוליטי שנקט פרידמן.
תגיד, נשאל נאמן, למה בכלל אתה צריך את זה? נכווית כבר בחיים הציבוריים. אתה לא חושש ששוב תמצא את עצמך על ספסל הנאשמים? נאמן מניף ידו בביטול. אחר כך הוא פושט קדימה את ידו האחת, מקרב אליה את ידו השנייה בתנועת מזרק, ומדגיש: "לי יש כבר חיסון".
בית המשפט העליון.
פרידמן אמר: "בית המשפט העליון הפך מחוקק על, הכח עבר מהממשלה לפקידות הבכירה ולמערכת המשפט, אמנם צריך בלמים, אבל במקרה הזה כבר נוצרה חסימת מנוע". ונאמן? מה הוא חושב? "לא, אין לי תחושה כזו בכלל", אמר בחוגים סגורים.
מינוי שופטים בפועל.
פרידמן ביקש לבטל את הנוהג שלפיו שופטים שנבחרו לכהן בבית המשפט העליון ממונים תחילה במינוי בפועל שנועד לבחון את התאמתם לערכאה זו. הוא סבר שכושר העבודה של שופטים שלא קיבלו לבסוף מינוי קבע, נפגע, שכן הם שבו לערכאה הנמוכה יותר חסרי מוטיבציה. בייניש התנגדה.
הוויכוח הזה טרפד את בחירתם של שלושה שופטי עליון במהלך כהונתו של פרידמן. 300 דיונים בעליון נדחו בשל העומס הרב שהצטבר. נאמן תומך בעמדתה של בייניש: "צריך לבדוק את הנושא הזה, אבל יש יתרון למינוי בפועל, כי כך ניתן לבדוק אם השופט אכן מתאים לבית המשפט העליון".
היועץ המשפטי לממשלה.
פרידמן יזם הצעת חוק הקוראת לשלול מהיועץ המשפטי לממשלה את סמכויותיו הפליליות. הנושא נבחן בעבר על ידי ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, ששללה את האפשרות הזו. אולם פרידמן ביקש להפקיד את ההכרעה בעניינים פליליים בידי פרקליט המדינה. הוא מציע שהיועץ המשפטי לממשלה יכהן כפרקליט הממשלה בעניינים אזרחיים בלבד. אם עמדתו לא תהיה מקובלת על הממשלה, היא רשאית לפנות לעורכי דין פרטיים. במילים אחרות, מריונטה.
מה חושב נאמן? "אין ספק שהנושא הזה טעון ליבון ובדיקה, לאור התפקידים העצומים המוטלים על היועץ
לא מן הנמנע שנאמן יציע פשרה: מי שיכריע בעניין העמדתם לדין של נבחרי ציבור יהיה שופט בדימוס שימונה במיוחד. נאמן תמך בהצעה כזו בעבר. ב-8 באוגוסט 1996, כשכיהן כשר המשפטים, נכנס ללשכתו היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר, ובישר לו: "בכוונתי להורות על פתיחת חקירה פלילית נגדך".
נאמן שתק. בן יאיר יצא. בחוץ המתינו חברי הנהלת בתי המשפט לקראת הישיבה שעמדה להתחיל. נאמן זימן אותם פנימה, ניהל את הישיבה כאילו לא קרה דבר. לאחר מכן הציעו חלק מהשרים למנות שופט בדימוס שיכריע בעניינו של נאמן, עקב ניגוד העניינים בו מצוי היועץ המשפטי לממשלה. נאמן תמך ביוזמה. אפשר לראות בכך את ניצניה של המהפכה בדבר פיצול סמכויותיו של יועץ משפטי לממשלה. לא מן הנמנע שנאמן יעלה את ההצעה מחדש.
חוק ההתגברות.
ב-2004 קבעה ועדה בראשות נאמן כי דרוש רוב מיוחס של 70 חברי כנסת לאשרור חוק שבית המשפט העליון קבע כי הוא מנוגד לחוקי היסוד. הוועדה המליצה כי חוק שיאושרר מחדש יהיה תקף למשך חמש שנים בלבד. בהמלצות תמכו נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק והנשיאה המכהנת דורית בייניש. אולם פרידמן הציע להסתפק ברוב של 61 חברי כנסת בלבד. כלומר, החוק יבוטל על חודו של קול אחד.
פרידמן אף הציע שהרכב המונה מינימום תשעה שופטים יהא רשאי לקבוע כי החוק אינו חוקתי, וכי ההחלטה חייבת להתקבל ברוב של שני שלישים מחברי ההרכב. הוא המליץ כי בית המשפט העליון לא יהא רשאי לשוב ולדון בחוקיות החוק, אלא בחלוף חמש שנים מיום שאושרר. הצעת החוק של פרידמן תיגנז עתה. "כל אחד יכול להגיש הצעת חוק איך שהוא רוצה", אומר נאמן, "אבל על המלצת הוועדה בראשותי בירך אהרן ברק, בפומבי".
פרשת רמון.
פרידמן סבר שנעשה עוול לחיים רמון לאחר שהורשע במעשה מגונה. עוד בטרם הסתיים המשפט, מתח פרידמן ביקורת על השופטים, במאמר שכתב בידיעות אחרונות. רמון חזר לממשלה, הפעם כמשנה לראש הממשלה, ופרידמן הוביל את מאבקו לאחר שקרא להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את האזנות הסתר שבוצעו בחקירה.
חוק האזרחות.
הצעת החוק קובעת: אין להעניק אזרחות ישראלית לפלסטינים שגילם צעיר מ-35, המבקשים להתאחד עם נשותיהם בישראל, או לנשים מהשטחים שגילן צעיר מ-25, המבקשות להתאחד עם בעליהן בתחומי הקו הירוק. פרידמן הציע שבג"ץ לא יוכל לקבוע כי החוק מנוגד לחוקי היסוד. גם הצעת החוק שהגיש ח"כ מיכאל איתן מגבילה את סמכות בית המשפט וקובעת כי השופטים רשאים להביע את עמדתם בפסק הדין, אולם לא יהיו רשאים להורות על ביטול החוק, על אף שהוא מנוגד לחוקה.
פסק הדין, לפי הצעת החוק, יונח על שולחן הכנסת בתוך שבועיים, והיא תהיה מחויבת לדון בנושא בתוך 90 יום. נאמן מונה באחרונה על ידי הממשלה היוצאת לעמוד בראש ועדה ציבורית שתקבע את עמדתה בעניין חוק האזרחות. הצעת החוק של פרידמן לא תזכה לקידום בתקופתו של נאמן, כל עוד הוועדה לא גיבשה את מסקנותיה.
לקראת פרישתו מהתפקיד מנקה פרופ' פרידמן את השולחן. לאחרונה, למשל, קבע את רשימת שמאי המקרקעין הכשירים לכהן כשמאים מכריעים מטעם בית המשפט. ספק אם יימצא שמאי שיוכל להעריך את גובה הנזק שנגרם לאמון של מערכת המשפט בדרג הפוליטי הממונה עליה. נאמן יידרש לבנות את האמון הזה על עיי החורבות שהותיר קודמו בתפקיד. הוא מגיע למערכת חשדנית, מותשת, הלומת קרבות.
כדי להסיר ספק, הוא מבהיר שהוא מגיע למערכת משוחרר מן העבר, ללא רשימה שחורה. הוא יהיה השר הממונה על רות דוד, פרקליטת מחוז תל אביב, שהייתה התובעת במשפטו. הוא ייאלץ להיפגש עם שופטי העליון, בהם עדנה ארבל, שהייתה פרקליטת המדינה כאשר הועמד לדין. נאמן התבטא בעבר שציפה מארבל להתקשר ולהתנצל לאחר שזוכה, שתודה שטעתה. אבל ארבל לא התקשרה.
לאחרונה נפגשו השניים בבית המשפט. נאמן מייצג את ניצב אורי בר-לב בעתירתו נגד המשטרה. ארבל דנה בעתירה. לא מן הנמנע שנאמן וארבל יסכימו לפחות בנושא אחד. ארבל ניסחה במהלך כהונתה כפרקליטת המדינה קוד אתי לפרקליטות. הקוד נותר במגירה. סביר להניח שנאמן יקדם אותו. בכלל, הוא רוצה לבצע רפורמה בפרקליטות.
לאחר שזוכה במשפטו, אמר נאמן: "עצם העובדה שיכול לקרות במדינת חוק שיתפרו חליפה בחוטים כל כך גסים, וינסו להכניס לי כתב אישום ללא יסוד - אם זה קרה לי, זה יכול לקרות גם לשופט. כשהפרקליטות מנצלת את כוחה ותפקידה כדי לסגור חשבונות עם אנשים, זו בעצם עבירה של הפרת אמונים. זה אבסורד שאין כדוגמתו".
אם מישהו יחשוב שנאמן מבקש לנקום בפרקליטות, כדאי לשמוע מה אומר בעניין זה השופט ומנהל בתי המשפט בדימוס, דן ארבל, שישב בראש הרכב השופטים שזיכה את נאמן: "המשימה הכי כבדה שלו היא להחזיר את אמון הציבור בפרקליטות. נאמן צריך לעשות בדק בית יסודי בשיטת העבודה, הניהול, דרך קבלת ההחלטות והסחבת האיומה בטיפול בתיקים עד שהם מבשילים לכתב אישום".
"אי אפשר לסבול את העובדה שתיק ישכב בפרקליטות במשך שנים, ללא החלטה. זה עינוי דין בלתי נסבל. צריך לקדם חקיקה שלא תאפשר לפרקליטות להחזיק תיק חקירה פתוח במשך שנים, ללא הכרעה. אם אין הכרעה, שיסגרו את התיק".
במערכת המשפט סבורים ששיתוף הפעולה עם נאמן יניב הצלחה. בייניש אמנם דרוכה לקראת כניסתו לתפקיד, אבל היא בהחלט אופטימית. היא יודעת שאי אפשר לעשות אודישן לתפקיד הזה, ולפסול כל מי שאינו נאמן על המערכת. גם היא מעוניינת לשקם ולייעל. היא יודעת שפרידמן ילך והפרידמניזם יישאר, אבל גם שהסגנון של נאמן שונה. גם נאמן שואף להצליח. מבחינתו זו חוויה מתקנת. כמו נתניהו, גם הוא רוצה להותיר חותם בקדנציה השנייה.
נאמן שב ומזכיר שהוא "מאמין גדול בהידברות". גם היום, כבעבר, הוא מצהיר: "הייתי תלמיד ישיבה ושם בישיבה הכל נעשה בדרך של שקלא וטריא, לשקול ולהתדיין. השיטה היא התייעצות. לימוד החומר, דיונים, ליבון דברים. אני מגיע לדיונים עם ראש פתוח. יש לי לב שלם ונפש חפצה לשמוע, להקשיב ורק אחר כך לקבל החלטות". בייניש - לגזור ולשמור.
נא להמתין לטעינת התגובות
