הולכים על ביצים: רפורמת הלולים נגד התרנגולות
רפורמה חדשה שגיבש משרד החקלאות תעלה לנו לא פחות מ-300 מיליון שקל. לולי התרנגולות ירוכזו בכלובי ענק שיוצבו בשטחים פתוחים בגליל. בארגוני בעלי החיים מזהירים: הסטנדרט החדש שנבחר כבר נאסר על ידי מרבית המדינות המערביות, וגם כאן ממילא יאלצו לשנותו שוב בקרוב
◄ אין מחיר לחופש: תנו לתרנגולות לרוץ
כן, כך על פי הארגונים הירוקים ופעילי זכויות בעלי החיים, עלולה להיראות הרפורמה החדשה שגיבש משרד החקלאות בענף הביצים. הרעיון המרכזי הוא להעביר את לולי המטילות בגליל מהאזורים המאוכלסים של המשקים החקלאיים אל השטחים הפתוחים, בעלות לא קטנה שמגיעה לכמה מאות מיליוני שקלים. על פניו המטרה טובה: לצמצם את התחלואה בתרנגולות, להוציא את הלולים-המהווים מפגע תברואתי וסביבתי-מאזורי המחייה, ובכלל להפוך את הענף הזה ליעיל יותר ואולי גם לשפר במעט את תנאי המחיה שלהן.
כל זה נשמע טוב ויפה, אבל יש בעיה אחת: בעמותת זכויות בעלי החיים אנונימוס מנסים פעם אחר פעם להזכיר למשרד החקלאות שבמדינות האיחוד האירופי ובארצות הברית כבר נחקקו בשנים האחרונות חוקים האוסרים על שיטת הגידול הזו בדיוק. גם שם, כמו במרבית המדינות המערביות בעולם, המגמה הנוכחית היא לעבור למה שנקרא "לולי חופש".
במילים אחרות: קרוב לוודאי שאפילו מדינת ישראל, שנוהגת פעמים רבות להתעורר באיחור, תיאלץ בעתיד הלא רחוק לאמץ את התקנות שהעולם המערבי כבר אימץ, וכך יירדו לטמיון מאות מיליוני השקלים שמשלם המסים ישקיע ברפורמה הזו. מעבר לכך, קיים שיקול חשוב לא פחות: מתכונת הגידול של התרנגולות על פי הרפורמה הנוכחית, בתוך כלובים צפופים ובסבל נורא, לא אמורה להשתנות בהרבה.
במשרד החקלאות מבטיחים אמנם לשדרג את כלובי התרנגולות הקיימים באמצעות מיטב האמצעים הטכנולוגיים, אבל כלוב נשאר כלוב.
ואם לא השתכנעתם לגבי הנזקים לכיס ולתרנגולת, מתברר שגם הסביבה תסבול מהרפורמה לא מעט. בחברה להגנת הטבע מוציאים מדי שנה את "דוח האיומים על השטחים הפתוחים", והרפורמה של משרד החקלאות מצויה בדוח של 2009 כאיום מספר חמש. "הקמת חוות
"לא חבל?", שואל עו"ד יוסי וולפסון, המייצג את אנונימוס מול משרד החקלאות. "למה לבנות עוד כלובים? למה לא לנצל את הכסף הזה כדי לעצור עכשיו משהו שבעוד עשר שנים כבר לא יהיה לגיטימי? תסתכל על הולנד, מדינה כמעט שווה לנו בגודל ובאוכלוסייה ואחת מיצרניות הגדולות של ביצים באירופה. שם הודיעו לאחרונה שלא יאפשרו עוד כלובי סוללה. וגם בגרמניה ובשווייץ הודיעו אותו הדבר".
במשרד החקלאות לא קונים את ההסברים הללו. "נכון, באירופה באמת יש חקיקה", מודה גורם במשרד, "אבל הם מתחילים לגלות שאי אפשר ליישם את זה. מרבית מדינות העולם המערבי ימשיכו לייצר ביצים באמצעות לולי סוללה. על פי הנתונים שלנו, החל משנת 2012 רק כעשרה אחוזים מהביצים שישווקו צפויות להגיע מלולי חופש. כל היתר יגיעו מלולי סוללה, כך שלא ניתן לומר שזו המגמה העיקרית כלל וכלל".
אז מה, זה אומר שאין ברירה? שהתרנגולות ימשיכו לסבול גם באירופה?
"מי אמר לך שהן סובלות?", משיב הגורם, "יש מחקרים לכאן ולכאן. לפעמים נדמה לנו שהחיה סובלת, כשבעצם היא לא מרגישה דבר".
כשבעה מיליון תרנגולות חיות בישראל, מבקיעתן ועד מותן, בכ-3,000 לולים , המכונים "כלובי סוללה" בזכות המראה שלהם: מבני ענק, המכילים שתיים-שלוש שורות של עשרות אלפי כלובים בכמה קומות. המצב הזה לא ישתנה משמעותית על פי הרפורמה החדשה.
גורם במשרד החקלאות מסביר שכך מתנהל המשק הזה, ושמטרת הרפורמה אחרי הכל היא לייעל אותו. לדבריו, שינוי מאסיבי נוסח מה שמציעים אנונימוס-לא רק שאינו ריאלי, אלא גם יפגע בכלכלה: "מעבר ללולי חופש ייקר את מחיר הביצה לצרכן במאות אחוזים ויהפוך את הביצה ממוצר יסוד למוצר פרימיום", אמר הגורם במשרד החקלאות. "על פי החישובים שלנו, הקמת לולי חופש מצריכה השקעה כספית גבוהה, מה שיגרור את העלאת מחירי הביכ צים לצרכן באופן משמעותי, כך שלא יימכרו עוד במחיר שווה לכל נפש".
גם באנונימוס עשו חישובים, אבל אצלם הגיעו למסקנות מעט שונות מאלה של משרד החקלאות. "המחירים בשווייץ עלו ב-15 אחוז בלבד", טוען עו"ד וולפסון. "בקליפורניה ההערכה היא שעלות הייצור תעלה ב-20 אחוז והמחיר עצמו ב-25 אחוז. באירופה, ההערכה היא שעלות הייצור תעלה ב-50 אחוז, בגלל תנאים מקומיים של טמפרטורות נמוכות, למשל. בארץ ההפרשים יהיו קטנים יותר בגלל התנאים המקומיים. אנחנו הרי מדינה עם אקלים חם ולכן התרנגולות בתנאי החופש יצרכו פחות מזון כדי לספק לעצמן חום גוף. הייצור יעלה פחות".
מלבד העלות, הוויכוח נסב גם סביב השאלה אם יש בכלל ביקוש לביצי חופש בשוק הישראלי. "צרכני ביצי החופש בישראל מהווים נכון להיום פחות מאחוז אחד מכלל האוכלוסייה", מדגיש גורם במשרד החקלאות. "הביקוש לביצים מסוג זה הוא זניח. אם נעבור לשיטה שמציעים ארגוני בעלי החיים, בנוסף למחירים הגבוהים של הביצים שייוצרו בישראל ניאלץ גם לייבא כמויות גדולות של ביצים רגילות, שגם הן, כאמור, יהיו יקרות מהביצים המשווקות כיום".
עו"ד וולפסון לא מתרשם. "נכון, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 1.5 אחוזים מהצריכה היא של ביצים אורגניות (לא כולל ביצי חצר, שאינן אורגניות אך מיוצרות בתנאי חופש). אלא שהביקוש הוא גדול בהרבה. הבעיה היא שאנשים רבים לא מוצאים כיום ביצי חצר בחנויות או שהם מרומים על ידי מצגי שווא של היצרנים, מפני שאין חובה לסמן באופן ברור מה מהכ ביצים מכלובים ומה מלולי חופש".
חיה בלי מזל, התרנגולת. דרגה אחת מעל החרקים והזוחלים, דרגה אחת מתחת ליונקים. תקועה באמצע, קירחת מכאן ומכאן. אלוהים העניק לה את היכולת לחוש מצוקה וכאב, אבל שכח לתת לה את הכלים להראות את זה. היא לא יכולה ליילל כמו חתול או לשחרר זעקות כאב חורקות כמו כלב. וגם את עיני העגל אין לה. כשהיא סובלת היא מקרקרת, וזה נשמע אותו הדבר, לפחות באוזניהם של בני האדם. וגם הבעת פניה אינה משתנה, פשוט כי אין לה. אבל היא בהחלט מסוגלת לסבול, לחוש כאב, רעב, חולי ומצוקה.
כמו, למשל, כשמכניסים אותה לכלוב שבו השטח שניתן לה אינו עולה על גודלו של עמוד A4. או כשהיא נאלצת לעבור את כל חייה בלי שפרסה כנף ולו פעם אחת. או שכשהתרנגולות החזקות – בין שלוש לארבע תרנגולות דחוסות בתא הזעיר – דוחפות אותה אל הדפנות עד שרגליה וראשה יוצאים אל מחוץ לסורגי המתכת. או כשמעוותים אותה גנטית כך שתטיל 300 ביצים בשנה במקום ה-60 שהיא אמורה להטיל. או כשהעור שלה, במיוחד בחזה ובצוואר, מגורה אדמומי וחסר נוצות בגלל החיכוך שלה עם הסורגים.
"אני לא חושב שהן סובלות", אומר ב', לולן ממרכז הארץ. "בדקו את זה, יש מחקרים שמראים שככה צריך להיות". הוא פותח את דלת הלול וחושף שורות ענק של כלובים. התרנגולות נראות טוב, בריאות, אבל מקום לזוז אין להן. מדי פעם העין קולטת איזו כרבולת יוצאת החוצה מהסורגים ואחריה צוואר מרוט.
"הנה, בוא תראה", הוא ניגש לכלוב הראשון. מניח שתי אצבעות על שני קצוות התא. רק עשה את התנועה ושלוש התרנגולות בפנים נכנסות לפאניקה, מנסות לברוח אחורה, אבל אין לאן. הן מתנגשות אחת בשנייה, מכאיבות אחת לשנייה. אחת מהן משחררת קרקור צעקה, קופצת מעל שתי חברותיה, נתקלת בראשה בסורגים העליונים. זוהי אחת הפעמים הבודדות שהיא מצליחה לפרוס כנפיים. יש פה היררכיה. "אתה רואה?", הוא מצביע, "לפי המחקרים, זה הרוחב האופטימלי". זה אופטימלי שהתרנגולות לא יסבלו? "אופטימלי כדי לקבל את התוצרת הטובה ביותר. החוקרים גילו שאם אתה שם תרנגולת בתא אחד היא לא תטיל אף ביצה, הכי טוב שלוש בתא".
הוא האדם החביב ביותר שתפגשו. אבל הוא חקלאי, וחקלאים כבר מזמן לא חושבים במונחים של "כן סובלות, לא סובלות". סביר להניח שמעולם לא חשבו כך. וזה בסדר. זו הפרנסה שלהם. בכל פעם שהוא מסביר על פיתוח טכנולוגי חדש או על לולים משוכללים יותר, ב' מדבר אך ורק במונחי עלות. "יש לולים, למשל, עם מערכות אוטומטיות לגמרי. הכל בלחיצת כפתור ולוח בקרה. בלולים כאלה, עם בקרת אוורור ואור, אתה יכול להכניס יותר תרנגולות. זה עולה יותר אבל זה משתלם. אתה יודע שיש רפתות שהרובוטים חולבים לבד את הפרה? זה משהו. הפרה באה והרובוט, עם עין אלקטרונית, קולט את העטין ויונק את החלב וגם מביא נתונים תזונתיים. הכל". והרובוט לא טועה לפעמים? "ברור שיכול להיות שלפעמים יש תקלות, אבל בשביל זה יש בקרה". איכשהו, העובדה שלרובוט או למחשבים בלולים אין חיישנים שיאותתו מתי בעלי החיים במצוקה, לא עלתה בשיחה. זה בכלל לא הנושא. העלות והתועלת הן הנושא.
ב' חשב פעם לבנות עוד לול קטן, כדי לשווק "ביצי חופש", ביצים שהתרנגולות המטילות אותן מסתובבות חופשי בחצר, כמו בציורים על הקרטונים. "הרי יש היום ביקוש לזה", הוא מסביר, "בעיקר בגלל שיש כל מיני שמשווקים את הביצים שלהם ככאלה למרות שזה לא נכון. אבל זה פשוט עולה לנו יותר מדי. זה לא משתלם. והמחירים בסופר-מרקט יהיו כפולים".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה לטענות: "מטרות הרפורמה בענף ההטלה הן רבות ולאורן מתקבלות ההחלטות בדבר אופן יישום הרפורמה. בין המטרות: התייעלות משק הייצור והשיווק בענף, בטיחות ביולוגית ובריאות הציבור ורווחת בעלי החיים. משרד החקלאות מבצע בימים אלו בחינה יסודית ומקיפה של מכלול ההיבטים הרלוונטיים, אשר בסיומה ייקבע מבנה הלולים שייבנו. לפני כחודש התכנס לראשונה צוות מיוחד שהוקם במשרד לשם בחינת רווחת תרנגולות ההטלה ברפורמה. הצוות דן וידון בנושא לעומקו, תוך התייעצות עם אנשי מקצוע רלוונטיים ומסקנותיו יהוו בסיס ליישום הרפורמה.
"הקמת לולי חופש לא מאפשרת בשום אופן שליטה על מחלות המתפשטות בקרב עופות, בעוד שלולי סוללה חדישים מספקים יכולת מצוינת לשלוט ולהתמודד עם הפצת מחלות. כמו כן, בתכנון הרפורמה בענף ההטלה מושקעים מחשבה ומשאבים רבים ולאחר שיסתיימו תהליכי הבחינה וההכנה, יוקמו לולים שבהם יינתן מענה לרווחת העופות, לדרישות איכות הסביבה ולדרישות בריאות הציבור ובעלי החיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
