מסתמן: רוסיה תרכוש מל"טים תוצרת ישראל
גורמים במשרד ההגנה הרוסי דיווחו כי הצבא ירכוש 12-16 מטוסים ללא טייס מתוצרת התעשייה האווירית בעסקה שמוערכת בעשרות מיליונים
ההערכה היא כי מדובר בעסקה בהיקף של 60 מיליון דולר לרכישה של 12 מל"טים מדגם סרצ'ר 2 מתוצרת התעשייה האווירית. ואולם, לטענת גורמים ברוסיה, גובה העסקה קרוב יותר ל-100 מיליון דולר. משמעות העסקה היא שדרוג משמעותי ביכולות הצבא הרוסי שמפגר מאד אחרי המערב בכל הקשור לפיתוח ולהפעלת כלי טייס לא מאויישים.
המגעים על העסקה החלו בעקבות המלחמה בגיאורגיה בקיץ שעבר, כאשר הצבא הרוסי התרשם מאד מביצועי המל"ט הישראלי הרמס 450 מתוצרת חברת אלביט מערכות שנמכר לגיאורגים. הרוסים ניסו ללא הצלחה להפילו מהקרקע, ולבסוף הצליחו ליירטו בעזרת מארב של שישה מטוסים.
בעקבות זאת, וכחלק מהפקת הלקחים מהמלחמה בגיאורגיה, עלה בצבא הרוסי הצורך להצטייד במל"טים מתקדמים. רוסיה הקצתה בתקציב הביטחון שלה סכום של מיליארד דולר עבור רכש מל"טים.
בכיר רוסי שמצוטט בסוכנות אינטרפקס ציין: "אנחנו רוצים ללמד את הצבא להשתמש במל"טים שעובדים בגבהים שונים ובטווחים שונים". הרמטכ"ל הרוסי, ניקוליי מקארוב, אמר בכמה הזדמנויות כי הצורך ברכישת המל"טים מתוצרת ישראל נובע מהביצועים הירודים של התוצרת הרוסית.
הצבא הרוסי לא פיתח כלים לא מאויישים ולא השקיע בהם. לרשותו עומדים כיום מל"טים קטנים, מיושנים ולא
בעקבות ביקור של משלחת מרוסיה בישראל, בין היתר בתעשייה האווירית, הביעו הרוסים עניין ברכישת מל"טים מסוג הרון של התעשייה האווירית, הדומים בביצועיהם למל"ט ההרמס 450 של אלביט.
המל"ט הרון הוא מהמל"טים הגדולים בעולם - אורכו 9 מטרים ומוטת כנפיו מגיעה לכ-17 מטרים. הוא מוגדר כמל"ט לגובה בינוני ושהייה ארוכה, המיועד לביצוע משימות אסטרטגיות וטקטיות.
המל"ט, שמשקלו 1,200 ק"ג, יכול להגיע לגובה של 10 ק"מ (בדומה לגובה טיסה של מטוסי נוסעים) ולשהות באוויר מעל 30 שעות.
ייעודו המבצעי של ההרון הוא לספק מודיעין בזמן אמת לכוחות הקרקעיים כמעט בכל מזג אוויר. ההרון פועל כיום באפגניסטן עם כוחות צבא קנדה.
מל"ט ההרון כולל רכיבים אמריקאים רגישים. לפיכך, גורמים במשרד הביטחון התנגדו לעסקה, הן בשל חשש מהתנגדות ארה"ב והן מתוך חשש מפני זליגה של טכנולוגיה רגישה למדינות ערב.
בשל שיקולים אלה עברו הדיונים עם הרוסים למל"טים קטנים יותר מדגם סרצ'ר 2 מתוצרת התעשייה האווירית שנמצאים בשימוש חיל האוויר הישראלי. בישראל ובארה"ב הבינו שגם מכירה של מל"טים מדגם סרצ'ר 2 לרוסיה פירושה הכנסת הרוסים לתחום בו הם מפגרים בעשורים שלמים מול מדינות המערב. הרוסים יטמיעו את הטכנולוגיה, וזו תהיה עבורם מקפצה לפיתוח מל"טים מתקדמים בעצמם.
סרצ'ר 2 הוא מל"ט טקטי לסיור ואיסוף מודיעין מתוצרת מפעל "מלט" של התעשייה האווירית לישראל. המטוס מסוגל לשהות באוויר כ- 15 שעות להגיע לטווח של 250 ק"מ בגובה של 20 אלף רגל.
מוטת הכנפיים שלו 7.2 מטר, ואורכו 4 מטר. הסרצ'ר 2 מסוגל להמריא ולנחות באופן אוטומטי ונשלט מתחנה קרקעית באמצעות תקשורת רדיו. את הסרצ'ר 2 ניתן לצייד במצלמת יום/לילה או במכ"ם, המספק תמונה מבעד לעננים. המל"ט יוצא בימים אלו בהדרגה משירות בחיל האוויר לאחר שהוחלף במל"טים מתקדמים יותר.
בנובמבר 2008 התפרסמו ברוסיה ידיעות על עסקת מל"טים גדולה שהולכת ונרקמת בין רוסיה וישראל. הנושא הגיע לדיון בפרלמנט הרוסי (הדומא). מיכאל מוסטוב, חבר בוועדת ההגנה בפרלמנט הרוסי, סיפר לסוכנות הידיעות הרוסית נובסטי שהוועדה קיימה בנושא דיון ארוך בהשתתפות הרמטכ"ל הרוסי מקארוב. לדברי מוסטוב, הרמטכ"ל מקארוב אמר בדיון שרוסיה תרכוש מל"טים מישראל מאחר שהם יותר יעילים מהמל"טים שמיוצרים ברוסיה.
לדברי גורם המקורב למגעים, בחודש נובמבר כמעט נחתם חוזה בין הרוסים לתעשייה האווירית למכירה של ארבע מערכות מל"ט מדגם סרצ'ר 2 (בכל מערכת יש 3 מל"טים), ובכלל זה תחנות הקליטה וההפעלה ואנטנות ממסר. החוזה כולל גם 20 מצלמות יום/לילה מדגם MOSP מתוצרת התעשייה האווירית.
הבקשה המקורית של הרוסים הייתה לרכוש 10 מערכות (30 מל"טים), אך התעשייה האווירית הבהירה להם שהיא לא תוכל לספק את הכמות הזו. העסקה נתקעה כאשר הגוף הרוסי האחראי על הרכש ברוסיה, רוסובורון אקספורט, עיכב את אישור העסקה בלחץ התעשיות הרוסיות, בטענה שאינו יכול לאשר את העסקה ללא אישור הממשלה והנשיא.
כדי לרצות את התעשייה המקומית הרוסית, הודיע הצבא כי המל"טים שיירכשו מישראל מוגדרים כמערכות ניסיוניות.
בעוד הרוסים מתעכבים מסיבות ביורוקרטיות, החלה ארה"ב להפעיל לחץ כבד על ישראל שלא לממש את העסקה.
כתוצאה מהלחץ האמריקאי, קיבלו בתחילת דצמבר כל התעשיות הביטחוניות הודעה מאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון על שינוי במעמדה של רוסיה ממדינת רגילה למעמד של מדינה מיוחדת. המכתב גם הודיע לחברות שכל היתרי היצוא הביטחוני לרוסיה שניתנו עד לאותו מועד הוקפאו.
משמעות ההודעה היא שחברות המעוניינות לייצא ציוד ביטחוני לרוסיה חייבות להגיש מחדש בקשות להיתרי ניהול משא ומתן והיתרי ייצוא. בקשות אלו יטופלו על ידי ועדה טכנולוגית מיוחדת.
גורמים רבים בתעשייה הביטחונית טוענים כי הלחץ האמריקאי הוא רק חלק מהסיפור: מתברר שעסקת המל"טים היא גם מנוף לחץ על רוסיה בנושא אספקת מערכת הנ"מ המתקדמת S-300 לאיראן.
לדברי המקורות בתעשייה, הגורם שמאחורי הורדת המעמד של רוסיה למדינה מיוחדת והקפאת העסקה היה ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון, עמוס גלעד.
לדברי יצואן ביטחוני, "יש סביב העסקה הזו הרבה פוליטיקה במשולש ישראל-רוסיה-ארה"ב. גם הרוסים משחקים עם נושא ההספקה של ה-S-300 לאיראנים. עמוס גלעד מוביל קו תקיף נגד הרוסים בגלל הסיוע שהם מגישים לאיראן וסוריה, ובמקביל הוא מוביל קו פרו-אמריקאי מחשש שגורלו יהיה דומה לגורלו של עמוס ירון".
עמוס ירון, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, נאלץ להתפטר בספטמבר 2005 כתוצאה מלחצם של אנשי הממשל האמריקאי בעקבות פרשת שדרוג מזל"טי הארפי עבור סין.
ההיתרים לייצוא לרוסיה אומנם הוקפאו, אך באחרונה אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) העניקו לתעשייה האווירית היתר חדש לניהול מו"מ עם הרוסים בנושא עסקת הסרצ'רים.
קיימים שני סוגי היתרים באפ"י - הראשון הוא היתר לניהול מו"מ והשני הוא היתר לייצוא. כרגע, אומר גורם במשרד הביטחון, ניתן רק היתר לניהול מו"מ. עם זאת, גורמים בתעשייה טוענים כי אין הרבה הבדל בין שני ההיתרים, ולמעשה ההיתר לניהול מו"מ הוא ההיתר המשמעותי והעסקה תאושר בסופו של דבר.
תגובת משרד הביטחון: "משרד הביטחון לא מגיב לעניינים הקשורים לייצוא ביטחוני". גם התעשייה האווירית סירבה להתייחס לידיעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
