הסדין האדום של המתנחלים ביש"ע
מפקד איו"ש נועם תיבון מפנה מאחזים, אוכף חוק. המתנחלים סבורים שהוא פשוט רודף אותם
כתבה ברוח דומה התפרסמה לאחרונה גם בשבועון המתנחלים בשבע. בצה"ל, שידע מראש על הפרסום הצפוי, התקשו להישאר אדישים.
קצינים בכירים בדובר צה"ל הפעילו על מערכת העיתון לחץ כבד בניסיון למנוע את הפרסום. "אם תרדו מהכתבה עליו, הוא יתראיין אליכם בלעדית", הבטיחו. עורך העיתון, עמנואל שילה, סירב. בשלב מסוים גייסו בצה"ל אפילו בכיר במועצת יש"ע שטלפן לעורך העיתון וביקש ממנו למתן את הביקורת על מפקד האוגדה בהקשר המשפחתי שלו.
תא"ל תיבון נמצא על הכוונות של פעילי ימין רבים. הם מפגינים לו מול הבית, מצלצלים באינטרקום בשעות לילה, מחלקים מודעות "יש לכם שכן מפלצת" בשכונה, מרססים כתובות בגנותו ברחבי תל אביב ומפרסמים פרטים אישיים באתרי אינטרנט ובעלוני בית כנסת.
כמה מהמפגינות אף נעצרו, והוגש נגדן כתב אישום. בעוד ארבעה חודשים, כשתיבון יעזוב את אוגדת יהודה ושומרון, ניתן להניח שההטרדות ייפסקו. "איש צבא עומד בפני סיכונים גדולים מהפגנה מול ביתו", מגיבים גורמים בסביבתו. "הבעיה היא ההטרדה של בני המשפחה. הם לא אמורים להיות צד בסיפור".
תיבון הוא לא מפקד האוגדה הראשון שפינה מאחז, אבל היחיד שהצליח למשוך גל אמוציות חריף כל כך גם בקרב גורמים הנחשבים מתונים ביהודה ושומרון.
בשיחות עם עשרות גורמים ביש"ע, פעילי
בפיקוד מרכז דוחים את הטענות, ומעניקים לו גיבוי מלא. "המבחן למפקד איו"ש הוא לא פופולריות", אומר השבוע קצין בכיר בפיקוד. "המבחן זה לא אם פדרמן מפגין לך מול הבית, אלא אם שר הביטחון אמר לך 'תפנה במינימום נפגעים' ועמדת במשימה". ותיבון אכן עומד במשימות. כמעט בכל מחיר.
הפופולריות של תיבון לא תמיד הייתה בשפל. על הקדנציה שלו כמפקד חטיבת חברון בשנים 97'-99' יש לראשי המתנחלים רק מילים טובות.
"הוא היה מאד אמפטי", נזכר נעם ארנון, מראשי היישוב היהודי בעיר. "תמיד חיבק, תמיד התחשב. כל פעם שירו עלינו הוא הגיע, דיבר בגובה העיניים. כשהוא סיים תפקיד, ערכנו לכבודו טקס אצל אחת המשפחות וכולם היו מלאי הערכה אליו. היו שמועות על הרקע המשפחתי שלו, אבל הערכנו את הענייניות שלו ואת העובדה שהוא לא ביטא את הנטיות הפוליטיות סביבו". על "הרקע המשפחתי שלו" נרחיב בהמשך.
גם בעז העצני, רס"ן במילואים ודמות מוכרת בקריית ארבע, מבטא תחושות דומות. "עם תיבון היו יחסים יוצאים מהכלל, סיפור אהבה", מעיד העצני. "כשהוא עזב היינו כמעט באבל. לפניו היה מח"ט גרוע בצורה בלתי רגילה. כשנועם הגיע הכל השתנה לטובה, הוא הוריד את הפפעילות החבלנית העוינת כמעט לאפס. הוא אמר לנו'אנחנו פה כדי להגן על ההתיישבות'. נפגשתי איתו הרבה במסגרת ועדת ביטחון של המועצה והוא היה מאוד ידידותי".
סיפור האהבה הסתיים אחרי שתיבון עזב את גזרת חברון ומונה למח"ט הנח"ל. במרץ 2003 נערך עימות ראשון בין הצדדים. פינוי גבעת 26 בחברון.
התגוררה שם משפחת עוזרי. אבי המשפחה, נתי עוזרי, נרצח חודש לפני כן. כוחות משטרה מוסווים ביצעו את הפינוי שהחל בחצות. המבנה נהרס כליל. "זו הייתה מכה נוראה, לא רק למשפחה, אלא לכל הסביבה", נזכר ארנון. "פינוי אלים של משפחה שכולה וזריקת ילדים מהמיטות בלילה קפוא. דבר לא אנושי ואכזרי".
התפקיד הבא שבו תיבון התחכך במתנחלים היה פיקוד על אוגדת יהודה ושומרון, יולי 2007. תיבון, כך נטען נגדו, סימן את המתנחלים. קצין ששירת תחת פיקודו מגבה את הטענה. מהרגע הראשון, הוא טוען, תיבון בחר להבהיר שיש כאן עסק עם מפקד מהסוג האחר.
"זה היה ברור שאין לו כח למתנחלים", מספר הקצין השבוע, "אחרי אחת הפגישות עם ראשי המתנחלים הוא אמר: 'איזה מצחיקים הם, חושבים שאני עובד אצלם, בטוחים שאפעל לטובתם'. הוא הבטיח כל מיני דברים בפגישה רק כדי לכבות שריפה, ואחרי דקה היה שוכח מזה".
הפתיחה , כך מספרים, הייתה רצופה כוונות טובות. פעם אחת ישבו איתו ראשי המועצות. דיברו על זריקת אבנים. "אבן אחת זו אחת יותר מדי", אמר תיבון. צבי קצובר, עד לאחרונה ראש מועצת קרית ארבע, יצא שבע רצון. אבל כאן תם הרומן. תיבון הפסיק להחזיר טלפונים.
"הרגשנו שאין תוכו כברו", אומר קצובר. "כלפי חוץ מחייך, אבל לא קשוב לכאבים, לצרכים שלנו. פעם אחת הוא בא לביקור כאוגדונר, העלינו מצוקות, הוא נתן תחושה שהוא כתובת, ומאז לא חזר אלינו. כשפניתי לאלוף גדי שמני תמיד קיבלתי התייחסות, לא תמיד הוא נתן תשובות נוחות, אבל אתה מרגיש שיש עם מי לדבר. נועם לא סופר אותנו, כי הוא יישר קו עם ממשלת השמאל. כשהייתה ממשלת ימין הוא יישר קו עם ביבי".
האירוע שגרם להחרפה ביחסים, ועל כך אין חולק, היה פינוי חוות פדרמן באוקטובר 2008. בחווה התגוררו שתי משפחות, והיו בה כמה מבנים. הפינוי החל ב-1:00 בלילה. השתתפו בו מאות שוטרי יס"מ ומשמר הגבול. זה היה פינוי מהיר, טוטלי, אפילו ברוטלי.
פדרמן לא ישכח זאת. הוא אמנם הצליח בשנים האחרונות להרגיז הרבה גורמים בחטיבה היהודית בשב"כ, במשטרה ובצבא, אבל בטוח שמדובר בסגירת חשבון אישי נגדו.
בפיקוד מרכז מכחיב שים. "תיבון קיבל הנחיה לבצע ויישם אותה", אמר השבוע קצין בכיר בפיקוד. "אני לא תמים להגיד שהעובדה שמדובר בנעם פדרמן לא הייתה שיקול, אבל אם היה מפקד אוגדה אחר גם היה מתבצע הפינוי. אני חושב שזה היה דבר מוצדק ולגיטימי. אפשר להתווכח על הטכניקה, אבל זה היה חובה. יכול להיות שאצל מפקד אחר היה מתבצע פינוי פחות מתוחכם, אבל חד משמעית היה מתבצע".
הקצין הבכיר מעדיף להתעלם מהביקורת שמתח השופט. "ההבנה המבצעית הוא שאם אתה לא רוצה אירועים בסדר גודל של עמונה, אתה צריך לעשות אותו מהר ויעיל? הוא אומר. מה אנשים ציפו? שיגיעו באמצע היום? אם היית נותן לו חמש שעות התרעה, הוא היה אורז את הבית או קורא לאנשים שיבואו? ויש עוד משהו. "אדם צריך לקחת אחריות למעשיו", מסכם הבכיר, "ואם שנים הוא משתין על שלטון החוק, אז שיישא בתוצאות".
פינוי חוות פדרמן, אומר העצני, סימן לנו שמדובר ביריב מסוג אחר. "הוא נכנס בשוליים ומכבד את המיינסטרים", אמר. "אצל פדרמן שיקרו לחיילים, ואמרו להם שיש מחבל, לכן הם צריכים לחסום את היישוב היהודי. זה דפוס פעולה הרסני מבחינת האמינות, והיום בגלל תיבון כבר לא מאמינים לקצינים בכירים. הניסיון לחשוב שאם יטפלו בחוליה חלשה כמו פדרמן והיתר ישתקו, נכשל. באופן הכי אירוני, תיבון החזיר את פדרמן לקונצנזוס".
המאבק האישי בתיבון, יש לציין, אינו בקונצנזוס בקרב המתנחלים. פנחס ולרשטיין, מראשי יש"ע הוותיקים, דווקא מגנה. "התופעה הזאת היא טיפשות מנוולת", אמר. "במקום לנשק להם את הידיים תוקפים אותם. לבוא חשבון עם הצבא זה שגיאה בהבנת הנקרא. ובוודאי שבקשר לתיבון הטענות לא נכונות. ההתיישבות צריכה להוקיר תודה לתיבון על המעשים שהוא עושה לביטחון עם ישראל".
תיבון מתגורר בתל אביב. בני משפחתו פעילים בארגוני שמאל שונים. אמו, עליזה, חברת קיבוץ צורעה, פעלה בתנועת האם החמישית שקראה לפנות את גוש קטיף. רעייתו, גלי, חתמה על עצומה בעד טלי פחימה, שהורשעה במסירת ידיעות לאויב. בנו, אמיר, פרסם באינטרנט מאמרים הקוראים לחרם על מוצרים מיהודה ושומרון.
למאבק הנוכחי נגד תיבון גייסו בימין גם מאמר שפרסם יהונתן גפן ובו כתב: "ייתכן שאלוף משנה תיבון סבור, ממש כמו אמו, שעלינו להתחפף מהמקומות המשפילים והמושפלים האלה, אבל כלוחם וכאיש צבא במדים אסור לו לדבר על זה".
הפרטים האלה נאספו על ידי כמה אנשי ימין, ומטרתם היא אחת: להוכיח כי מדובר ברדיפה על רקע אישי. הקצין ששירת בצמוד לתיבון מחזק את הטענה. באוגוסט 2007 פונה השוק בחברון. שתי משפחות גרו שם. הנוכחים צעקו לתיבון ברמקולים: "שפן ופחדן". תיבון , מעיד הקצין, נפגע מהקריאות.
"ראיתי בעיניים שלו שהוא פגוע, כי הוא 'הלוחם המהולל מסיירת מטכ"ל', ואף אחד לא יעליב אותו". לטענת הקצין, פינוי חוות פדרמן עלה על הפרק ביוזמתו של תיבון.
בקדנציה של קודמו, יאיר גולן, המאחז של פדרמן בכלל לא עלה על סדר היום, לפחות לא בצורה ישירה במיועדים להריסה.
מהרגע הראשון תיבון דרש תוכניות ותשתית משפטית לפינוי. כל הזמן הוא שאל מה קורה עם התיק של פדרמן ואמר: 'אני רוצה להעיף את המאחז הזה'. כל הסיפור הוא אישי, אישי, אישי. אם זה לא היה פדרמן וזה לא היה תיבון, אז פדרמן היה גר בבית שלו במאחז. ודאי שהייתה הנחיה מהדרג המדיני, אבל אוגדונר מחליט איזה מקום להרוס ומה סדרי העדיפויות".
והדוגמאות נערמות. בשבוע שעבר נעשה שימוש בכוח מסתערבים של משמר הגבול כדי לעצור מתנחלים בחוות גלעד בשומרון. לדברי קצין ביחידת המסתערבים, "תיבון קרא לנו למשרד שלו ואמר שהוא רוצה שנטפל בזה. זה לא הייעוד שלנו, התבאסו מזה אצלנו. אבל כל יחידות המסתערבים כפופות לאוגדות, והיה ברור שאם מישהו ידבר, הוא יכול לסגור לנו תקציבים".
במהלך הפעלת הכח, נסגר ציר עוקף שכם לתנועת כלי רכב. ברשת הדיווחים של המוקד האזרחי דיווחו על "מצב ביטחוני", ולמי שהתקשר נאמר כי בשל לכידת מבוקש בכיר, יש חשש לחילופי אש, ולכן הציר סגור.
אחד המאפיינים בשיטת העבודה באוגדה בפיקודו של יאיר גולן היה הפרדת הרשויות. בטרור טיפל הצבא, ובאכיפת החוק נגד מתנחלים טיפלה המשטרה. מאז שהתחלפו המפקדים, השתנה הנוהל.
"זה היה בנפשו", אומר אחד מהקצינים. "המאחז יד יאיר לדוגמה, היה הרבה זמן על השולחן, אבל אבולעפיה (המח"ט הקודם של גזרת בנימין) אמר שהוא לא רוצה להתעסק עם זה כי למה לחמם את הגזרה. נועם אמר'חוק זה חוק'". המאחז פונה בספטמבר 2008. כוחות משטרה, מינהל אזרחי וצבא הרסו את האנדרטה ואת המבנה ששימש בית כנסת.
בצה"ל הודפים את הטענות בדבר פגיעה ביחסי עבודה בין הצדדים. "אם הטענה היא הונאה ותחבולה, אז נועם יודה באשמה וזה לגיטימי", אומר קצין בכיר בפיקוד מרכז. "ואם מישהו אומר שבגדו באמון, אז המחיר הוא שהיחסים יתקררו עם ההתיישבות. ואם מישהו לא מסוגל להבין שהדרך היחידה לעשות פינוי בלי שפיכות דמים זה באמצעות פעילות מתוחכמת, שכוללת אלמנט של הפתעה, והמטרה היא שלא יצטרכו לירות גומי על אלף איש שמתפרצים, אז יש לו בעיה בהבנה של תפקיד הצבא.
"אני שמח שיש מפקדים שיכולים לתת פתרון מבצעי שחוסך חיי אדם. שתי הסיבות לקמפיין נגד תיבון זה שהוא עשה דברים שבעבר היססו לעשות אותם, ודבר שני הוא הצלחה מבצעית. פדרמן, לדוגמה, רצה להוציא מסר שאם יפנו אותו יישפך דם, והמסר שיצא הוא שבאישון לילה, תוך שעה, לא היו בתים, וזה אומר הצלחה באכיפת חוק".
פעילי ימין נוהגים להעלות להריסות היישוב חומש. העלייה אינה חוקית. הפינוי משם נעשה גם בשבתות וחגים. לפי גורמים בצה"ל, דחיפות הפינוי - בשל התרעה ביטחונית דחופה. "זה קשקוש", אומר הקצין שעבד תחת תיבון. "הערכת מצב באוגדה התקיימה בימי ראשון, וכבר אז נקבע הפינוי לסוף השבוע. אחרי פניות של חיילים, הרבנות הצבאית ניסתה להתערב, אבל תיבון היה מוכר אותם בסיפורים של התרעות".
"יש חוק שלישראלים אסור להיות שם", משיב לטענה הבכיר בפיקוד, "ואנחנו צריכים להסביר לשר ביטחון או לרמטכ"ל ששואל אותנו למה יש נוכחות בחומש. מה רוצים, שתיבון לא יטפל? בהתיישבות מצאו פטנט מעולה - להיכנס לחומש שעתיים לפני שבת.
"אז אין חסינות בשישי-שבת. אוכפים חוק באיו"ש שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, ומי שמפר חוק לא יכול לתבוע לעצמו חסינות. ההחלטה שמפנים בשבת היא לא של נועם, יכול להיות שהוא מיישם אותה ביתר קפידה. אין שום דפוס פעולה לפנות בשבת. יש דפוס ששבת היא לא חסינות".
"יש פה ניסיון להלך אימים על ממלא תפקיד", מנתח הקצין הבכיר את מסע ההטרדות נגד תיבון. "מה שהביא לקמפיין זה בגלל שבשנה האחרונה עשו דברים שבעבר לא עשו. מאחז יד יאיר קיים מעל 15 שנים ופינו אותו. פינו את חוות פדרמן שהייתה קיימת הרבה שנים, ופינו את הבית בחברון ומנעו כל מיני מאחזונים קטנים.
"הפעולות האלה היו מוצלחות מבחינה אופרטיבית,, כי היה בהן אלמנט של תחבולה או תחכום. עשו דברים בשיטה שהצליחה. אנשים הזויים הפכו את נועם למטרה נוחה כי יש לו רקע משפחתי מסוים. אנשים רציונליים יגידו שהמדינה צריכה לשמור על מפקדיה מפני האנשים ההזויים האלה. רשויות המדינה צריכות לתת לו הגנה מרבית וגיבוי מרבי - יותר ממה שנותנים היום".
תיבון ובני משפחתו סירבו להתייחס לכתבה. מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הניסיונות להכפיש אישית את מפקד האוגדה מכוערים. מדובר בקצין שמקדיש את מרבית חייו לביטחון ישראל. תא"ל תיבון הוביל מלחמה עיקשת וחסרת פשרות בטרור ביהודה ושומרון, שהובילה לירידה דרמטית באירועי הטרור ולתחושת ביטחון שחזרה לתושבים באזור. הוא קצין מוערך, הפועל בכפוף למדיניות המוכתבת".
נא להמתין לטעינת התגובות
