שמעון שיבר: לעולם לא אוכל לתקן את תדמיתי
מנהל בית הספר המיתולוגי מראשון לציון מנסה להסביר בראיון בלעדי כיצד הפך לחשוד בהטרדות מיניות. "אז יש לי פה גדול", הוא אומר
- בית המשפט שיחרר את שיבר למעצר בית
כבר 25 ימים יושב ד"ר שמעון שיבר בביתו בראשון לציון, תחת ההגבלות הכובלות של מעצר הבית. מנהל בית הספר המהולל, שהיה כל-יכול בעירו, הפך ברגע אחד לאדם מוקצה - לעבריין מין סדרתי החשוד בהטרדות מיניות ובמעשים מגונים בתלמידה ובעובדות נוספות במוסד החינוכי.
במשטרה נחושים שיש להעמידו לדין ולטענתם יש מספר רב של עדויות ומקרים, שחלקם אף נמצאים על גבול ההתיישנות. בפרקליטות עדיין מתלבטים, וההכרעה תיפול בקרוב. הוא מצדו בטוח שהכל תוצר של עלילה ושל חוסר הבנה.
את פרטי החקירה המלאים לא ניתן לחשוף כרגע בשל צו איסור פרסום, אך מדובר בשלוש תלונות על הטרדות מיניות מילוליות וכן בתלונה על מעשה מגונה מרף ענישה נמוך ביותר. במהלך החקירה אף התקבלו לטענת המשטרה ראיות המעידות על שיבוש הליכי חקירה מצדו של שיבר ובכוונתה לחקור גם את הנושא הזה.
בנוסף, בשבוע שעבר התקבלו במשטרה עדויות חדשות המחזקות תיק חקירה אחר, חמור יותר, שהועבר לעיון הפרקליטות כבר לפני כתשעה חודשים, וגם בו חשוד שיבר כי ביצע מעשה מגונה באחת מעובדות בית הספר. לאחרונה אישר למוסף המגזין גורם במשטרת מחוז המרכז כי בכוונת המשטרה לאגד את שתי הפרשיות יחד ולהמליץ ככל הנראה על הגשת כתב אישום כולל.
שיבר יושב על הספה בסלון ביתו הצנוע. עיניו הטרוטות מעידות על חוסר שינה. דיבורו קולח, כרגיל, אך ניכר כי החשיפה האישית מכבידה עליו. מימינו ועל דופן הסלון נפרשת כוננית ספרים עשירה, רבבות ספרי עיון ניצבים זה לצד זה בשורות ישרות, בעיקר ספרי היסטוריה שבה התמחה בלימודיו האקדמיים, אך גם אמנות מודרנית וקלאסית.
"מאז שהפרשה התפוצצה אני חי בתחושה סוריאליסטית", הוא אומר. "אני מרגיש כמו בתוך חלום בלהות, הפכתי לחשוד כעבריין מין על לא עוול בכפי, וזאת התחושה המשפילה והנאלחת ביותר".
שיבר, איש
"זה נכון שיש מאחוריו שורה של הצלחות פדגוגיות," אומר אחד מהורי התלמידים. "אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שההתנהגות שלו כלפי התלמידים וחברי צוות המורים הייתה חריגה, ובאה לידי ביטוי בצרחות ואלימות מילולית קשה."
שיבר עצמו מודה בכך, ומשוכנע שמכאן נולדה כל ההסתבכות שלו: "זה נכון שאני אדם בוטה ואין ספק שבמשך השנים העלבתי הרבה אנשים, אבל מעולם, מעולם, לא ביצעתי עברות בעלות אופי מיני ומעולם לא טינפתי את כבוד בית הספר".
לאורך כל השיחה מתעקש שיבר שמדובר בעלילה פרועה, אך לדבריו יחלוף עוד זמן רב עד שיידע לנתח את עומק הסיוט, כהגדרתו, ויבין איך זה קרה, ובעיקר איך זה ששמו הטוב, שעליו עמל במשך כ-25 שנה בהנהלת תיכון "עמית עמל," נהרס כליל בן לילה. לעתים נדמה ששיבר מנסה לתרץ את המצב בעמדותיו הפדגוגיות, ולא ממש מתעמת עם ההאשמה האמיתית שמופנית כלפיו. "אי אפשר להגיד עליי שאני מחנך לא טוב או שאני אדם מושחת," הוא חוזר ואומר. "ולכן הדרך הכי נוחה להכות אותי היא להגיד שיש לי פה גדול".
"פה גדול" זו דרך קצת משונה לנסח האשמות על הטרדות מיניות.
"מספיק שאני מעיר היום לתלמידה או לעובדת בבית הספר על הפרת קוד הלבוש, היא מיד יכולה לפרש זאת בצורה לא נכונה ולטעון שמדובר בהטרדה מינית. פעם מנהל היה יכול להגיד למורה או למזכירה 'תראי חמודה, תעשי בבקשה ככה וככה,' והיום זה כבר אסור. הבעיה היום היא שבגלל הפוליטיקלי-קורקט אנשים כבר לא אומרים יותר את האמת, אלא רק מחפשים דרכים אחרות מסביב."
אתה לא חושב שזו היתממות מצדך לתלות את הכל בסגנון הדיבור?
"ממש לא. אי אפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים, ואף פעם לא ראיתי שום פסול בהתבטאויות שלי. היתרון בדיבור ברור הוא שהמסר נקלט ב-99 אחוז מהמקרים, אבל על אף שמעולם לא הטרדתי מינית אישה, לא תיארתי לעצמי שזה יגיע לממדים כאלה".
גם אם המטרה טובה, האם לא ראוי שלא תדבר כך אל נשים? אם הלבוש הפריע לך כל כך, יכולת, למשל, למנות יועצת בבית הספר, שתהיה אחראית על קוד הלבוש.
"זה הג'וב של המנהל, לא של היועצת. נהפוך הוא, יועצת צריכה להיות אמפטית ועדינה ומקרבת ואסור לה לדבר בצורה כזאת. אפילו למורה מחנך אסור לדבר בצורה כזאת, זה הג'וב של המנהל בלבד".
שיבר אמנם מנוע מלהיכנס לפרטי החקירה, אך הוא בטוח כי כל אחת מהמתלוננות בפרשה סוחבת משהו אישי נגדו. אלא שהוא לא תמיד מצליח למצוא הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע יצר הנקמנות של כולן התעורר דווקא עכשיו. במשטרה, מנגד, טענו במהלך הדיונים בבית המשפט להארכת מעצר הבית כי מדובר באדם כוחני, המטיל אימה על המתלוננות שחוששות לבוא ולהעיד נגדו.
כמו כן, טענו נציגי המשטרה בבית המשפט כי הם מזהים בתלונות שיטה של הטרדות מיניות בעלות מאפיינים דומים, המתפרשת על פני שנים רבות. מפקד יחידת הונאה מרכז, רב פקד יורם סלקמן, הדגיש את הנושא בדיון האחרון וטען כי במהלך החודש האחרון הצטרפו עדויות חדשות שקשורות לאירועים לפני שנה, שנתיים ואף 13 שנים.
איך זה יכול להיות שכולן מתלוננות עליך דווקא עכשיו?
"אני לא יכול לענות לך על זה. אני רק יכול להגיד שאני לא הטרדתי מינית מעולם, ואין אישה שמתלוננת עליי שאין לה משהו נגדי שמתוך זה התעורר הרצון שלה לגשת למשטרה ולהתלונן".
הוא בעצמו היה משוכנע שייצא מזה בקלות. ביום המעצר, כשהשוטרים הגיעו בשעות הערב לביתו ולקחו אותו לחקירה בתחנת המשטרה, היה בטוח לדבריו שמדובר בעניין פעוט שיסתיים בתוך כמה שעות. רק יועץ התקשורת והמומחה לניהול משברים מאיר סויסה, אשר הבין היטב לאן הפרשה מתגלגלת, יעץ לו לקחת בגדים כי הוא עלול להישאר במעצר כמה ימים.
"כשנכנסתי לניידת הבנתי פתאום שעולמי חרב עליי ובמוח שלי הסתובבו מלכים ואפילו ראשי ממשלה בישראל שהיו בבית הסוהר, והבנתי שאם צריך שגם אני אכנס למעצר, אני אעשה זאת על אף ההשפלה הגדולה," אומר שיבר, שהתפטר מתפקידו מיד לאחר שהוגשה נגדו התלונה. "בהמשך, כשניסיתי לנתח לאיזו צרה נקלעתי, הבנתי שברגע אחד כל העולם נסגר עליי ואפילו שיחת טלפון עם הפרקליט שלי לא יכולתי לבצע מיוזמתי".
מדוע אתה מתנגד כל כך לצו איסור הפרסום? זה נראה כאילו הוא יועיל לך.
"צו איסור הפרסום הוא חלק מכללי הצדק הנהוגים במדינה שמטרתם לשמור על המתלוננות ואני מקבל זאת בהבנה מלאה אם כי לא באהבה, כי הוא פוגע בי. בעוד שזהות המתלוננות מוסתרת, עליי הכל גלוי ואין ספק שזה נותן להן יתרון, כי אני בינתיים לא יכול להתגונן. עם זאת, אני בטוח בצדקתי ואני מאמין שברגע שזה יגיע לבדיקה מעמיקה של הפרקליטות, שנהגה בי בצורה הגונה, הצדק ייצא לאור והם יוכלו להבדיל בין עלילה לאמת".
למרות האופטימיות, הוא מבין ששום דבר כבר לא יחזור לקדמותו. "בארץ לצערי כבר לא אוכל לעולם לתקן את התדמית שלי, אך התקווה הגדולה שלי היא שדווקא בראשון לציון, עיר מגוריי, אצליח לשקם את שמי הטוב, ולו באופן חלקי. הדבר היחיד שמחזק אותי ונותן לי כוח להמשיך הוא האמונה בצדקתי והתמיכה שאני מקבל ממשפחתי ומהציבור הרחב בעיר.
במשך השנים גידלתי בבית הספר 17 אלף בוגרים וזכיתי להכיר גם את משפחותיהם, ואני יודע שרבים מהם מאמינים לי וסבורים שמדובר בעלילה, ואין לי שום כוונה לאכזב אותם."
סניגורו של שיבר, עו"ד לוליק אסל, מסר בתגובה כי: "ד"ר שיבר סומך את ידיו על הפרקליטות ועל המשטרה. הפרקליטות ניהלה את העניין עד עכשיו בהגינות ובמקצועיות, וחשוב לזכור שבכל פעם שהמשטרה הגישה בקשה לבית המשפט בקשותיה נדחו והיא לא קיבלה את מבוקשה. בכל אופן, בסופו של יום ד"ר שיבר משוכנע כי שמו יטוהר". לא ניתן היה להשיג את תגובת המתלוננות.
נא להמתין לטעינת התגובות
