משפחת גולדווסר ורגב יציינו יום זכרון ראשון
המשפחות שנאבקו להשבת בניהן הצטרפו השנה למעגל השכול. גם היום הן מאוחדות סביב מטרה אחת: השבתו של החייל החטוף גלעד שליט
שני ימי זיכרון עברו עליהם בחשש מפני הרגע הזה ומחר, בפעם הראשונה, הם יציינו את היום הכי קשה בלוח השנה הישראלי כחלק ממשפחת השכול.
ימי הזיכרון שצוינו בישראל בתקופת החזקתם של אודי ואלדד בידי החיזבאללה היו עבור המשפחות ימים של תקווה לבשורות טובות ולסיום חיובי של פרשת חטיפת יקיריהם.
בשני ימי הזיכרון האלה הם קיוו והתפללו שלא יצטרפו למשפחת השכול הגדולה, וביקשו להאמין כי את יום העצמאות הזה הם יחגגו עם בניהם, שיחזרו מהשבי.
התקוות התנפצו ברגע אחד בחודש יולי האחרון. עד הרגע האחרון עוד קיוו בני המשפחות לסוף טוב, אך הצילום החטוף שהראה את שני הארונות השחורים מורדים ממשאית של החיזבאלה בגבול ישראל לבנון הביא אל בתיהן, בשידור חי, את בשורת האיוב: אודי ואלדד, שנחטפו שנתיים קודם בהתקפה של החיזבאללה על כוח מילואים של צה"ל על הגבול, אינם בחיים.
תשעה וחצי חודשים עברו מאז אותו יום נורא, ושתי המשפחות שכבשו את לב כולנו במאבקן העיקש להשבת בניהן הביתה הפכו ממשפחות
מאז קברו את אודי ואלדד בארץ, המשיכו שתי המשפחות שגורלן נקשר ביום החטיפה ביולי 2006 בחייהן, לצד ההתמודדות עם השכול.
מיקי גולדווסר, אמו של אודי ז"ל, משקיעה את החודשים האחרונים בעשייה ציבורית, ובעיקר בהרצאות ועבודה עם בני נוער. היא גם נבחרה כחברת מועצה בעיריית נהריה ופועלת רבות לקידום העיר, והכל בהתנדבות.
בעלה שלמה המשיך בעבודתו בתחום הספנות, ויחד גם חברו לפני הבחירות לכנסת למפלגתו של ח"כ לשעבר אפרים סנה ותמכו בו פומבית. סנה לא נכנס לכנסת, אך בסביבתה של גולדווסר יש הסבורים שהיא עוד תיענה להצעות מהתחום הפוליטי ותשתלב בעשייה ברמה הארצית.
חברותיה מספרות כי היא מוזמנת להרצאות רבות בארץ ובעולם, לא מסרבת לשום פנייה ורואה בעשייה ההתנדבותית הכרת תודה לציבור בארץ ובעולם שתמך בה ובמשפחתה ברגעים הקשים.
קרנית גולדווסר, אלמנתו של אודי, שהפכה לסמל המרכזי של מאבק משפחות החטופים, נעלמה מעט מהבמה התקשורתית לאחר השבתם של אודי ואלדד.
בתקופה שעברה מאז היא המשיכה את חייה לצד עשייה התנדבותית, אך העדיפה שלא להצטלם לקראת יום הזיכרון הפרטי האישי שלה, ואלו ששוחחו איתה באחרונה סיפרו שהיא מבקשת פרטיות ופחות תקשורת.
צבי רגב, אביו של אלדד ז"ל, משתתף בפרויקט מיוחד כמלווה תלמידים בבית הספר. הוא החל את שנת הלימודים עם תלמיד אחד וזכה לשבחים רבים על עבודתו, וכיום הוא כבר עובד עם שלושה תלמידים, מלווה אותם בין השיעורים, ועוזר להם ולחבריהם בכיתה במסירות רבה.
לדבריו, כך הוא ממשיך את דרכו של בנו, שעבד עם בני נוער אחרי הצבא ורצה לעסוק בהדרכת ילדים בקבוצות כדורגל. "הזמן חולף והגעגועים רק גוברים", אמר בסוף השבוע רגב. "זה יום הזיכרון הראשון שלנו כמשפחה שכולה, ההתמודדות עם האובדן לא קלה והגעגועים זה הדבר הכי קשה בהתמודדות ביום יום".
עוד הוסיף ואמר רגב כי "אנחנו מקבלים חיזוק ותמיכה בכל מקום שאנחנו מגיעים, אנשים באים, ניגשים, מחזקים וזה מחמם את הלב. עם ישראל עם תומך, עם שיודע לחבק, ואנחנו מודים לכולם".
אך יש נושא אחד המאחד את פעילותן של שתי המשפחות גם בחודשים שעברו מאז הובאו בניהן לקבורה בישראל: המאבק למען שחרורו של גלעד שליט משבי החמאס.
"ביום הזה אני רוצה לפנות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולבקש ממנו, שחרר את גלעד שליט", אמר רגב. "לבי ולב כולנו עם משפחת שליט, אני מתפלל יום יום לשלומו של גלעד".
שתי המשפחות עלו לחבק את נועם ואביבה שליט באוהל המאבק בירושלים, עמדו איתם מול משרד ראש הממשלה בישיבות הגורליות, עלו למצפה הילה כדי לציין איתם עוד יום הולדת עצוב לגלעד והצטרפו לכל יוזמה.
הן רואות במאבק למען שליט חלק בלתי נפרד מהמאבק שניהלו הן במשך שנתיים: יחד החלו את המאבק, ורק השבת גלעד שליט תיראה בעיניהן כסוף הפרשה.
נא להמתין לטעינת התגובות
