אנו באנו ארצה: הכלב מפחד מפיצוצים
טלי טראב, מאלפת הכלבים שלנו, עונה לשאלות הגולשים. והשבוע רתיעה מרעש וקשיי הסתגלות לבעלים החדשים
כלבים רבים מגיבים באופן אותו את מתארת בהישמע רעשים חזקים ופתאומיים כגון: פיצוצים, רעמים, זיקוקים וכו'. תגובות אלו מצביעות על חרדה ברמה גבוהה אותה חווה כלבך.
סביר כי תגובתך להתנהגותו זו בפעם הראשונה בה נחשפת לסיטואציה זו השרתה גם היא אי נוחות, אך לא בהכרח. תגובה שגויה במצבים אלו הינה ניסיון להרגעת הכלב על ידי ליטוף או דיבור בטון מרגיע ומפצה.
דרך הטיפול במקרים כאלה היא על ידי העלאת הביטחון העצמי של כלבך באופן כללי ובפרט במצבי לחץ שונים. כמו כן, עליך לרכוש את הכלים הנכונים להקרנת בטחון , מנהיגות ורוגע כלפי כלבך.
הטיפול עצמו יכלול בין היתר חשיפה הדרגתית ומבוקרת לרעשים שונים בעוצמות שונות. במקרי חרדה קיצוניים, יתכן כי ישולב גם טיפול תרופתי להרגעה.
חשוב שהטיפול יהיה מותאם לכלבך על פי אופיו והתנהגותו ולכן הייתי ממליצה להיוועץ במאלף על מנת שלא לגרום לחשיפה מוגזמת עבור כלבך ועקב כך להחרפת הבעיה ואף לטראומה.
תופעת ההשתנה על הספות נובעת מהצורך של כלבך בהשארת ריחו על רהיטי הבית, במקום בו ריח בני הבית חזק במיוחד וכן המצע רך וסופג (גורם להשארות הריח במקום לאורך זמן). התנהגות זו עשויה לרמז על חוסר בטחון ו/או מצוקה כלשהי של כלבך בסיטואציות אלה.
על מנת לפתור בעיה זו יש להבין מהי אותה מצוקה כשהסיבות יכולות להיות: חוסר/עודף בטחון, חוסר במנהיגות ורוגע, פינוק יתר הבא על חשבון הקניית גבולות בבית.
תופעת האוננות על ספות וכריות הבית מחזקת את הסברה כי כלבך אינו מבין את מקומו בהיררכיה המשפחתית. יש לערוך הבחנה מבדלת להבנת הגורמים להתנהגות זו ולהתאים טיפול נכון להבהרת מקומו של כלבך בתא המשפחתי והקניית גבולות נכונים.
לפני שבועיים אימצנו גור בוקסר מעורב בן ארבעה חודשים. הגור שובב אך אנו מציבים לו גבולות שהוא מתחיל להסתגל אליהם לאט לאט. הבעיה העיקרית כמובן היא עשיית צרכים בבית. אנו מטיילים איתו באופן קבוע הוא מתאפק, אך כאשר הוא מגיע הביתה הוא עושה את צרכיו. אנחנו מקריבים את אפו לצרכים ואומרים לו לא. כשהוא עושה פיפי ואני תופסת אותו, אני מפריעה לו, שמה לו חגורה ויורדת איתו למטה שישר ימשיך לעשות כך, אך הוא שוב מתאפק. מה לעשות?
חינוך לצרכים דורש זמן, סבלנות, עקביות, תקשורת נכונה והבנה הדדית. גור בגיל ארבעה חודשים מסוגל פיזית להתאפק עד חמש-שש שעות כשהוא כבר מחונך לצרכים. גור שעדיין לא הפנים את החינוך לניקיון יתאפק פחות מכך ולכן יש להביאו למצב בו יתאפק במשך שעות – בהדרגה. זהו בעצם לימוד חינוך לניקיון.
כלב אשר עושה את צרכיו במקום כלשהו, משאיר את ריחו במקום זה. השארת הריח במקום מסוים היא אחת מדרכי התקשורת של הכלב עם סביבתו.
כלבים מסוימים, בדרך כלל חסרי בטחון/גורים, עשויים להרגיש אי נוחות מסוימת וחוסר בטחון בהשארת ריחם מחוץ לבית, בעיקר במקומות בהם נוהגים כלבים אחרים לעשות צרכיהם ו/או בסביבה זרה וחדשה להם. זו אחת הסיבות ל"התעקשותם" לעשות זאת בבית, במקום בו הם מרגישים בטוחים, למרות הטיול הארוך.
סיבה נוספת עשויה להיות חינוך קלוקל לניקיון, או הענשה מוגזמת העלולה לגרום לכלב לפחד מעשיית צרכיו בנוכחות בעליו ולכן עושה הוא אותם בסתר.
על פי המשתמע מתיאורך, תסכול רב, הן שלכם והן בתגובת כלבך, מלווה את תהליך החינוך והקניית הגבולות הנחוצים להתאמת הכלב לחיי בית ומשפחה. גבולות אלה הכרחיים להתאמה זו, אך כדי שיהיו
המלצתי היא להעלות את תדירות הטיולים בחוץ ובמידה והגור עשה את צרכיו יש להצמיד את המילה "פיפי" ומיד לשבחו ל ידי "כלב טוב" וצ'ופר אחר. סיכוי רב יותר שיבחר הגור לעשות את צרכיו בסביבת הבית הקרובה, לכן יש להתמקד באיזור זה בטיולים. ניתן אף לפזר את ריחו בסביבת הבית הקרובה ע"י סמרטוט ספוג בשתן אותו עשה.
אין להכריחו להגיע לסמרטוט הספוג, אלא לתת לו להתקרב מיוזמתו ולרחרחו .יש לשבח אותו על כל התקרבות לאיזור זה. במידה ולא עשה צרכיו, יש להשגיח עליו בבית ולא לתת לו לצאת מטווח ראיה.
כשהוא מרחרח את הרצפה בבית, יש להורידו מיד למטה ולהמתין עד שיעשה צרכיו (סביר כי ייקח לו זמן). כמו כן, יש להוציאו לטיול לאחר משחק או פעילות בבית.
בכל מקרה, יש להורידו שוב לאחר עד חצי שעה. במקרה ועשה את צרכיו בבית אין להענישו על ידי צעקות/ מכות/ הרחקתו מהמקום/ דחיפת אפו למקום ה"תאונה" בשום אופן. במקביל , נהלו יומן בו ציינו את השעות והסיטואציות בהן עשה את צרכיו בחוץ ואת פספוסיו בבית. יומן שכזה יעזור להבנת התהליך ולבקרה על דרך ההתקדמות.
טלי טראב היא מאלפת כלבים ומטפלת התנהגותית מוסמכת, בוגרת בית הספר ללימוד והכשרת מאלפים. פרטים נוספים באתר.
יש לכם שאלה לטלי? פנו אלינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
