כבכל שנה, בת"א ערכו טקס זיכרון אלטרנטיבי
ישראלים ופלסטינים ערכו יחד בת"א טקס יום זיכרון אלטרנטיבי. "האדמה הזאת רוותה מספיק דם", אומר שי בדיחי, ששכל את אחיו גיל
בקהל ישבו יהודים וערבים, חלקם חברי עמותת לוחמים לשלום, שביקשו "לגייס את הכאב המשותף למען השלום".
לדברי ראאד אל-הדאר, פעיל בתנועת השמאל, לא קל לארגן ולהשתתף בטקס מהסוג הזה. "קשה לי להיות פה איתכם, כי הזיכרון הפלסטיני מהיום הזה הוא שונה מהזיכרון שלכם", אמר. "אני תוהה אם מכל האנושיות הזאת יוצא ההרג הזה. האם יכול להיות שמכל האהבה הזאת יוצאת השנאה. לא הגיע הזמן להפסיק את זה? שיהיו ההרוגים שלנו כוכבים בשמים, ושמהם ייוולדו שלווה, אהבה ושלום".
בטקס השתתף גם בסאם ע'רמין, פלסטיני מהכפר ענתא שליד ירושלים ששכל את בתו בת ה-10 מפגיעת כדור גומי של מג"ב. ע'רמין היה בעבר פעיל פת"ח שדגל בהתנגדות אלימה לכיבוש ואף ישב בכלא הישראלי במשך שבע שנים על עבירות של הנפת דגל פלסטין, ריסוס כתובות גרפיטי והשתייכות לחוליה צבאית שהחזיקה נשק. מאז שחרורו מהכלא ב-1992 החל ע'רמין להטיף לשלום ולחנך ילדים פלסטינים לדיאלוג עם הישראלים.
"צריך לנצל את היום הזה שבו אנחנו זוכרים את הכאב והסבל למקום אחר. היום הזה צריך היה להיות יום של חשבון נפש. נקמה זו הדרך הכי קלה, דרך של חלשים, צריך להיות חזקים ולדבר. תזכרו את עביר, בתי בת ה-10. הדרך היחידה היא לסלוח".
גם ניר אורן, חבר בפורום המשפחות השכולות, שאיבד את אמו זהבה בפיגוע טרור, דיבר על הקושי שבערב הזה. "קשה לי לעשות את המעבר מהטקס שבו השתתפתי עכשיו בשכונת רמת החי"ל,
שי בדיחי, ששכל את אחיו גיל, דיבר על התקווה לשלום שצמחה מתוך הכאב. "לאחר מותו של גיל הרצון לנקום בפלסטינים היה רב עוצמה. נעשיתי אטום. בשיחה אם אח שכול אחר הגיע השינוי. הוא אמר שהוא מאחל לפלסטינים את הכאב שהוא חש. אני חשתי אחרת, כי אני לא מאחל לאף אחד לחוש את הכאב שלי. היום אני יודע שבמאבק נגד הכיבוש אני עושה חסד עם אחי. האדמה הזאת רוותה מספיק דם".
בטקס השתתפו גם הזמרים זאב טנא, רונה קינן, שלומי שבן ואחרים. הזמרת מירה עוואד הזמינה לבמה את אחינועם ניני, והשתיים ביצעו שיר משותף הקורא לשלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
