זוכו הנאשמים ברצח הנערה שקד שלחוב
שקד שלחוב מאשקלון נרצחה בביולי 2003, בהיותה בת 16, בשל "טעות בזיהוי" של עבריינים שניסו לחסל את שלום דומרני. הבוקר, לאחר שנים של משפט, זוכו ישראל גנון ומישל ז'אנו מהרצח, לאחר שהשופטים קבעו כי גרסת העד המרכזי ירון סנקר מלאת סתירות
"סנקר העיד כנגד הנאשמים במשטרה לא כעד ראייה אלא כעד אשר שמע את הודאתם של הנאשמים", ציינו השופטים. "אין הקלטה של ההודאה והשוטר לא רשם את תוכן האמירה בזמן ההודאה או מייד לאחריה. קבלת עדותו של שוטר בדבר מסירת הודאה כזו הינה בעייתית ובמקרה זה איננו עוסקים באיש מרות אלא בעבריין שנדון לשני מאסרי עולם בתוספת 25 שנים".
בהחלטתם דחו למעשה השופטים את עדותו המרכזית של סנקר במשטרה, שכן אין לה חיזוקים והיא לא נשענת על ההוכחות או ראיות חד משמעיות נגד הנאשמים. "הספק שנותר כאן אינו נובע מהכרעה להעדיף גרסה מסויימת על פני גרסה אחרת", הם הוסיפו. "על מנת להרשיע יש להעניק אמון מלא באמרותיו המפלילות של סנקר, כאשר בהתנהגותו במשטרה שידר חוסר אמינות ובבית המשפט לא פתח את פיו".
סנגוריהם של השניים, עורכי הדין אבי חימי ודוד יפתח אמור לאחר החלטת בית המשפט: "אנחנו גאים במערכת המשפט בישראל ועל ההחלטה היום. הליך הוגן נוהל במשפט. אנו כואבים את כאב המשפחה שאיבדו את היקר להם מכל, אבל יש להבין שמסכת הראיות בתיק הייתה רעועה ולא ניתן על סמך עדותו של רוצח שקרן להפליל נאשמים".
אתמול, ערב מתן הכרעת הדין אמרה ל-nrg מעריב אילנה, אמה של שקד, כי "האמון שלי במערכת המשפטית פשוט קרס". לדבריה, "מדובר במשפט הכי חמור, של רצח, והוא נמשך חמש שנים, למרות שהיה צריך להסתיים אחרי תשעה חודשים, כפי שקובע החוק. אני על סף התקף חרדה שעלולים לזכות אותם, זה כמעט בלתי נתפס".
ב-20 ביולי 2003 שילמה שקד את מחירה של "טעות בזיהוי". סמוך לחצות נסעו שקד, חברתה דנית שמש והידיד שלהן יניב רווח במכוניתו ברחובות אשקלון. כשהגיעו לצומת שדרות יצחק רבין ושדרות מנחם בגין, במרכז העיר, הגיח לעברם רכב אחר שממנו נורו לעברם צרור יריות. מהירי נפצעה שקד קשה
במשך שנה חקרו חוקרי ימ"ר דרום את הרצח הנורא ולא הצליחו לשים ידם על הרוצחים. ב-21 ביולי 2004, שנה לאחר הרצח, הודיעה המשטרה כי רצח הנערה פוענח. החשודים ברצח היו צמד העבריינים ישראל גנון ומישל ז'אנו, שביקשו לחסל את ראש משפחת הפשע הגדולה בדרום, שלום דומרני.
לפי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי פרקליטות מחוז דרום ואשר כלל סעיפי אישום בעבירות של רצח וניסיון לרצח, הסתכסכו גנון וז'אנו, עם קבוצת עבריינים שבראשם עמד דומרני.
למעשה לתביעה היה עד מרכזי אחד, ירון סנקר, רוצח סדרתי שהכיר את הנאשמים והיה אף הוא חשוד במעורבות בתכנון הרצח. סנקר, המרצה עונש מאסר עולם כפול בגין רצח שני צעירים בהוד השרון, התוודה בפני החוקרים כי השניים סיפרו לו שהם אלה שירו לעבר המכונית שבה נסעה שלחוב, מתוך מחשבה שבתוכה נמצא דומרני.
מכתב האישום עולה כי השניים ביקשו לחסל אותו, ולשם כך קשרו קשר עם קבוצת עבריינים ממרכז הארץ, שביניהם רפי אוחנה, ירון סנקר וצ'רלי שטרית.
גנון וז'אנו מיהרו לאשקלון. בינתיים יצא דומרני מהמכונית, ובמקומו נכנסו לרכב שקד וחברתה שלא ידעו כי יהיה זה הטרמפ האחרון בחייה של שקד.
בצעד נדיר ביטל בג"ץ את הלכת קינזי, לפיה לא יכול נאשם להעיד נאשם אחר באותו תיק. ואולם, כאשר הוזמן סנקר להעיד במשפטם של השניים הוא סירב לספר את גרסתו. במקומה הוא הציג בפני השופטים ובפני הסנגורים של הנאשמים אבי חימי ודוד יפתח, דף נייר ועליו היה כתוב: "אני שותק". כל הניסיונות של השופטים ושל הסנגורים לשכנעו להעיד עלו בתוהו.
המשפט התארך, ומעצרם של גנון וז'אנו הוארך פעם אחר פעם, עד שבשנת 2007 החליט שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, לשחרר אותם למעצר בית, בשל הימשכות המשפט.
בעוד חודש הייתה אמורה שקד לחגוג את יום הולדתה ה-.22 "זה פשוט גיהינום, זה קושי מאד גדול להצליח לתפקד", הוסיפה עוד האם אילנה. "ביומיים האחרונים אני מרגישה שממש עכשיו אומרים לי ששקד נרצחה. אני מנסה להחזיק את עצמי לא להתמוטט".
נא להמתין לטעינת התגובות
