השגריר הבא: הכירו את ד"ר מייקל אורן
הוא אמריקאי ימני שתומך בנסיגה חד צדדית, היסטוריון מוערך וסופר מעורר מחלוקת. מי הוא המועמד המוביל לתפקיד השגריר בוושינגטון?
הנה פרט קטן שמומלץ לראש הממשלה ולשר החוץ לדעת: ד"ר מייקל אורן, המועמד המוביל של בנימין נתניהו לתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון, מחשיב את עצמו כאחרון הישראלים התומכים בנסיגה חד צדדית.
דעותיו בנוגע לפינוי התנחלויות, כפי שהובאו בדברים שכתב ואמר, לא עולות בקנה אחד עם דעותיו של נתניהו ואביגדור ליברמן. "הדרך היחידה של ישראל להציל את עצמה כמדינה יהודית היא באמצעות נסיגה חד צדדית מן הגדה ופינוי רוב ההתנחלויות", אמר בנאום באוניברסיטת ג'ורג'טאון בחודש שעבר.
אורן אמור להיות השכפ"ץ של נתניהו מול הממשל. רמז למה שחושב אורן עצמו על יחסי נתניהו-אובמה ניתן אחרי הבחירות לנשיאות ארצות הברית. כשהיה ברור שברק אובמה הוא נשיאה ה-44, נאם אורן בפני חברי המכון הניאו-שמרני JINSA (המכון היהודי לנושאי ביטחון) והביע חששות מן הלחץ שיופעל על ישראל עם כניסתו של אובמה לבית הלבן.
"מה שהממשל הזה יוכל להשיג זו רמה גבוהה מאוד של הפעלת לחץ ציבורי על ישראל", אמר אז. "זהו ממשל פופולרי מאוד בתחילת דרכו, יותר מכל ממשל קודם מאז רוזוולט. יש להם שליטה בשני בתי הקונגרס ומחוות של רצון טוב מן העולם.
כל זה יכול להגיע לכדי לחץ על ישראל, שיכול למצוא ביטוי בהפעלת לחצים בעצרת הכללית של האו"ם או אפילו באמצעות סנקציות על ישראל. בסופו של דבר, אני חושב שאם הממשל הזה ירצה בשלב מוקדם לכפות על ישראל חזרה לגבולות 67', ישראל תידחק לפינה בהתנגדותה".
אלא שחברו של אורן מימי הקולג', דיוויד רותקופף, אדם הבקי בנפתולי הדרכים של וושינגטון, סבור כי אין צורך לתת משקל רב מדי לאמירות הללו. "הוא לעתים נקט עמדות שהן לא בדיוק עם הימין, כמו התמיכה בהתנתקות, ולפעמים עמדות שלא מקובלות על השמאל. הוא אדם שקול והדבר הכי חשוב זה שהוא ייצג את הממשלה, והעמדות שיעביר יהיו העמדות של הממשלה. הדבר החשוב ביותר זה שהוא יידע לעבוד עם ממשל אובמה, ליצור קשרים ולתת הערכות אובייקטיביות, ומייקל הוא האיש המתאים לכך".
אורן נולד במדינת ניו יורק ב-1955 תחת השם מייקל ברונשטיין. הוא גדל בניו ג'רזי להורים שומרי מסורת ואוהדי ישראל. בנעוריו היה פעיל בתנועות נוער ציוניות, אהב ספורט ואפילו זכה במדליית זהב במשחקי המכבייה. בגיל 15 נסע לישראל לעבוד בקיבוץ. ב-1979, כשהיה בן 22, סיים לימודי תואר ראשון ושני בהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת קולומביה, עלה לארץ והתגייס לצנחנים.
ב-1982 השתתף אורן במלחמת לבנון, כחייל מילואים קרבי בצנחנים. בראיון לסי-ספאן סיפר כיצד כמה שעות אחרי חתונתו, באוגוסט 1982, התקשרו אליו מהצבא והודיעו לו שעליו לחזור ללבנון בתוך שלוש שעות.
"עמדתי בבית ופתחתי את המתנות, והם התקשרו ואמרו, 'אנחנו אוספים אותך בג'יפ עוד שלוש דקות. אתה נכנס לביירות'. אמרתי להם,'חכו רגע, בדיוק התחתנתי', אבל הם השיבו, 'זה לא הבעיה שלנו'. אשתי בכתה וההורים שלי, שהגיעו במיוחד מניו ג'רזי ובחיים לא ראו אותי במדים, נכנסו להלם".
ב-1986 חזר אורן לארצות
במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 שירת במילואים כקצין הקשר של הצבא הישראלי לצי השישי האמריקאי, ובמהלך מלחמת לבנון השנייה התגייס אורן ליחידת דובר צה"ל וכן במבצע עופרת יצוקה בעזה. למרות השהות בג'ורג'טאון, חזר אורן לישראל לימי המבצע כדי לדברר את צה"ל באנגלית.
בהרבה מהרצאותיו מספר אורן על קורבן הטרור ממשפחתו. גיסתו, ג'ואן דאבני, תושבת קונקטיקט שהגיעה לישראל לשנת שבתון, נהרגה בפיגוע החמאס באוטובוס בירושלים באוגוסט 1995.
אורן כתב שלושה ספרים. ספרו "שישה ימים של מלחמה: יוני 1967 והפיכתו של המזרח התיכון למודרני", הגיע לרשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס". ספרו השני, "עוצמה, אמונה ופנטזיה: ארצות הברית במזרח התיכון, מ-1776 ועד להווה", יצא בשנת 2007 וזכה גם הוא לשבחים רבים. אורן הוא גם מחברו של ספר עלילתי, "פגישת מחזור" משנת 2004, בו מסופר על קבוצת לוחמים אמריקאים הנפגשים זה עם זה לאחר 50 שנה.
אך יש גם דוגמאות לבכירים ישראלים, כמו הנגיד סטנלי פישר, שממשיכים לשמור על אזרחותם האמריקאית. החוק הישראלי דורש רק ממי שצריכים להישבע אמונים למדינה - חברי כנסת, שרים ושופטים - לוותר על אזרחותם הזרה.
"אפשר להגיד שזה ממש שיבוט של ביבי", אומר ההיסטוריון ג'רום סלייטר מאוניברסיטת הרווארד, שבעבר כתב ביקורת קשה על ספריו של אורן. "הוא יהיה הצלחה גדולה בקרב הקהל האמריקאי מאותה הסיבה שביבי היה - בזכות האנגלית הטובה שלו, הביטחון העצמי והמראה שלו".
"הוא ממש טוב לנתניהו, אבל יש בעיה אחת: אני לא בטוח שהוא טוב לישראל. כי החזות מסתירה את התכונות האמיתיות. בדיוק כמו ביבי. אני סבור שהוא היסטוריון מן הימין שמתחזה להיות אובייקטיבי. הוא מתעלם בספרו מהיבטים קריטיים בהיסטוריה של ישראל מאז מלחמת ששת הימים, כמו מפעל ההתנחלויות ודיכוי הפלסטינים".
השאלה העיקרית היא אם אורן, היסטוריון בעל שם, חסר כל ניסיון דיפלומטי, יהיה מסוגל לשאת על כתפיו את משולש היחסים המורכבים בין שר חוץ (במיוחד ליברמן, בעל תדמית עולמית בעייתית), שגריר בוושינגטון וראש ממשלה.
אדם המכיר את אורן באופן אישי אמר כי אין לו ספק שהוא בעל כישורים מתאימים, למרות העדר רקע דיפלומטי. "ההצלחה של שגריר בוושינגטון היא נגזרת של היחסים", אמר הגורם. "יש שגרירים כמו דוד עברי שלא הופיעו בתקשורת, אבל היו להם מהלכים אינטימיים".
"ויש אחרים, כמו סליי מרידור, שהביא עמו את הנכס של היכרות עם העולם היהודי, או דני איילון שיצר קשרים מאוד חזקים במפלגה הרפובליקנית. הרבה מאוד תלוי באופיו של השגריר וברמת האינטימיות שהוא מפתח, ובהחלטה שלו, עד כמה הוא רוצה להיות הפנים של המדינה. קשה לדעת מראש איך זה יעבוד".
אדם נוסף, בכיר בארגון יהודי מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית, אמר כי על אף שאין לו ספק שלאורן כישורים מדהימים, הוא הופתע מכך שישראל עשויה להיות מיוצגת בידי אזרח אמריקאי.
"ישראל היא מדינה ריבונית שגיבשה לעצמה לאומיות מסוימת. ואז באים ושולחים לכאן מישהו שמכירים אותו פה כי הוא אמריקאי, אבל לא מכירים אותו בישראל. זה ממש מוזר. נתניהו מבצע את המהלך הזה כי הוא חושב שמדובר בתקופה קריטית ושהולך להיות לו קשה עם אובמה ועדיף לו לשים כאן מישהו שממש מבין את האמריקאים".
נא להמתין לטעינת התגובות
