דוח: למתנחלים באיו"ש הורסים יותר מלערבים
המדינה הרסה שליש מכמות המבנים הלא חוקיים של המתנחלים בשטחים לעומת שישית של הפלסטינים – כך עולה מדוח שנחשף לראשונה
כעבור ימים מספר נחקרה ענת כהן במשטרה בחשד לפלישה לבית בבעלות פלסטינית. בעקבות התלונה ובדיקת הפקחים הוגש נגדה כתב אישום וכיום מתנהל משפט נגדה. "קשקוש", היא טוענת, "לא פלשנו. בגלל שהערבים פלשו לרכוש יהודי אחרי מאורעות תרפ"ט, כל הגבולות של הבתים טושטשו. ותכל'ס, אף אחד לא יודע איפה נגמר השטח שלנו ואיפה מתחיל השטח של הערבי".
למתנחלים במאחז נצר היה פחות מזל. בסוף חודש אפריל ,2008 בדיוק לפני שנה, הגיעו למאחז בגוש עציון חמישה קציני מינהל אזרחי, 20 שוטרים וסגן מפקד יס"מ של מחוז ש"י. המשימה שאליה נשלחו הייתה הריסת גדר אבנים, יריעת אוהל שחורה ומבנה שירותים מאולתר שהקימו כמה נערים מתנועת ימין. זו הייתה הפעם השישית בתוך שנה שהמקום נהרס.
המשימה הושלמה ללא אירועים חריגים. פינויים מסוג זה התרחשו 105 פעמים בשנת .2008 לעתים היה זה צריף עץ, לעתים מבנה פח, ולעתים גל אבנים. כל צעד כזה נדרשים לאשר ראש המינהל האזרחי ואלוף פיקוד המח רכז. לא פחות.
שבוע לאחר פינוי נצר, הגיעו כוחות רבים למאחז "מעוז אסתר" ליד כוכב השחר. היו שם שוטרי משמר הגבול, יס"מ וקציני מיח נהל אזרחי. הרסו אוהל שבו התגוררה משח פחה. את הצעד, שכלל פינוי מבנה מאוכלס, נדרשו הפעם לאשר ראש המינהל האזרחי, אלוף הפיקוד, הרמטכ"ל וסגן שר הביטחון או השר בעצמו.
זה הנוהל שעל פיו פועל המינהל האזרחי, ובדוח המסכם של יחידת הפיקוח הוא נקרא "נוהל יסודות - מדרג האישורים המחייב על פי הנוהל הקיים בהתאם למצב המבנה". המדרג, אגב, אינו מבחין בין מתנחלים לפלסטינים.
על פי הדוח, המתייחס לאכיפת החוק כלפי פלסטינים וכלפי מתנחלים, "שנת 2008 התאפיינה בהקפאה כמעט מוחלטת במימוש אכיפה בכל מה שקשור לבנייה הבלתי חוקית הפלסטינית. הקפאת ההריסות ופעילויות אכיפה אחרות בתחומי התשתית משדרות מסר שלילי לאוכלוסייה ומאפשרת קביעת עובדות שיקשה עלינו
646 מבנים בלתי חוקיים (בב"ח) איתרו פקחי המינהל במגזר הפלסטיני בשנת 111 .2008 מתוכם נהרסו באותה שנה. 293 מבנים בב"חים אותרו בגזרת המתנחלים בשנת ,2008 ומתוכם נהרסו .105 במילים אחרות, בעוד ששליש מהבנייה הלא חוקית של המתנחלים נהרסה בפעילות של המינהל, רק שישית נהרסה אצל הפלסטינים. המדובר כמובן רק בבנייה פלסטינית בשטחי סי שהם בשליטה ישראלית.
מחבר הדוח, ראש יחידת הפיקוח במינהל האזרחי מרקו בן-שבת, סיכם במילותיו: "רמת הפיקוח על המגזר הישראלי הדוקה פי כמה מאשר על המגזר הפלסטיני, וזאת בעיקר בשל הרגישות הגבוהה ומדיניות האכיפה". בעמודי המבוא מציין בן שבת עובדה שתפתיע בוודאי ארגוני שמאל רבים: "לראשונה מספר ההריסות במגזר הישראלי גבוה יותר מהמגזר הפלסטיני".
המינהל האזרחי הוא הארגון הכי משפיע על האוכלוסייה האזרחית בשטחי יו"ש. למעשה, הוא השלטון המופקד על מרקם החיים, המינהל התקין, הסדר הציבורי ותכנון הבנייה בשטחים. בראש המינהל האזרחי עומד תת אלוף יואב (פולי) מרדכי ועליו מופקד מתאם פעולות צה"ל בשטחים האלוף במיל' עמוס גלעד.
פקחי המינהל הם אנשי השטח של הארגון ותפקידם הוא, בין היתר, לאתר התחלות בנייה, פלישות והפרות חוק מצד המתנחלים ומצד הפלסטינים. על פי הנכתב בדוח, רמת הפיקוח, הדיווח וקבלת ההחלטות בסוגיות אלה, היא חסרת תקדים ונוגעת לדרגים הבכירים ביותר בישראל.
"דוח חריגות בהתיישבות ישראלית מופץ אחת לשבוע לגורמי מנהא"ז (מינהל אזרחי) מתפ"ש (מתאם הפעולות בשטחים,( ופקמ"ז (פיקוד מרכז.( הדוח מתייחס לכל פעולה שנעשתה בתחום מאחז, יישוב, או שטח פתוח, לרבות בנייה קלה, תוספת חדר, הצבת יביל (שלד של אוטובוס - ר.ש,( פינוי ועוד".
בעוד דוחות שונים המתפרסמים בנוגע לאכיפת חוק בשטחים הם פרי עבודה של ארגונים בעלי אינטרס שונה, מימין ושמאל, מישראל ומחו"ל, דוח זה הנחשף כאן לראשונה, הוא המשמעותי והמכריע מכולם.
הפרק המקיף ביותר בדוח עוסק בבנייה הבלתי חוקית הישראלית ומציין את מספר האיתורים בשנה החולפת, מפרט את מיקומם המדויק, מסכם את מספר הצווים שמומשו ועורך השוואה מול שנים קודמות ומול הנתונים המקבילים במגזר הפלסטיני.
כך, על פני 15 עמודים, מפרטת הטבלה את 105 ההריסות שבוצעו בשנת ,2008 החל ב"מחסן ללא גג 60 מ"ר" בהתנחלות חלמיש, דרך "קרוואן מאוכלס + אוהל + גדר" בסוסיא, ועד הפינוי האחרון - פינת החי של המאחז נופי נחמיה. מהגרף המתאר את מתן האישורים הנדרשים לכל ביצוע הריסה עולה כי אלוף פיקוד המרכז גדי שמני אישר במהלך השנה 85 צווי הריסה כלפי מתנחלים.
תת פרק לאכיפת החוק כלפי המתנחלים עוסק בשינוע הקרוואנים, מכולות ושלדי אוטובוסים (יבילים). 50 פעולות אכיפה התבצעו בשנת 2008 וכולן מפורטות בטבלה מתאימה. מחבר הדוח מציין כי "שינוע היבילים כמעט פסק לחלוטין", וכי "משיחה עם נציג חברת המנופים בן יהודה עולה כי בשנתיים האחרונות צומצם מספר הנהגים בחברה למינימום הנדרש, וזאת לאור היקף העבודה הקטן ביהודה ושומרון".
עובדה נוספת הנוגעת לעבודת הפקחים מתייחסת לביצוע עבודתם במאחזים. "בשנה האחרונה עלה נושא הביטחון האישי של רכזי הפיקוח במיוחד בפעילויות מול המאחזים הבלתי מורשים. במספר מקרים הותקפו רכזי פיקוח באופן פיזי, גודפו ואף אוימו. סביר להניח כי מציאות זו תימשך גם בשנת ,2009 ויש לתת את הדעת להגברת ביטחונם האישי של רכזי הפיקוח".
בשנה ממוצעת מבוצעות הריסות של בין 25 ל-35 אחוז מכלל הבב"חים שאותרו במגזר הפלסטיני. בשנת 2008 נהרסו כ-17 אחוז בלבד. כך נכתב בראש הפרק המסכם את האכיפה במגזר הפלסטיני. 147 צווי הריסה אישר אלוף פיקוד המרכז בשנת ,2008 וצו אחד הוא סירב לאשר. הרמטכ"ל, מצדו, נדרש לאשר 30 צווים, ושר הביטחון אישר .29
הסיבות לאי מימוש צווים, הן במגזר הפלסטיני והן לגבי המתנחלים, נובעות מכמה גורמים. כך, לדוגמה, במקרים רבים עד למימוש הצו הושלמה הבנייה, או שהמבנה אוכלס, ולכן נדרש המינהל לאישורים נוספים, עובדה שהביאה להתארכות הטיפול.
בנוסף, תיקים רבים שכבר אושרו ממתינים תקופה ארוכה לביצוע, מסיבות התלויות בגורמי האבטחה - פיקוד מרכז ומחוז ש"י. סיבה נוספת היא עתירות לבג"ץ. שש עתירות הגישו המתנחלים נגד מימוש צווים, ו-63 עתירות הגישו הפלסטינים. הפועל היוצא מנתון זה הוא הורדת עשרות תיקים מסדר היום. "סוגיה זו", נכתב בדוח, "תחייב טיפול ראוי במהלך השנה הקרובה".
עיון בטבלאות הנתונים מראה כי הטיפול בבנייה לא חוקית משתנה בהתאם למגזר. מהנתונים עולה תמונה שאינה מתיישבת עם הגדרת התפקיד הרשמי של המינהל האזרחי, גם ביחס לדבריו של ראש המינהל עצמו בכנסת. במהלך דיון בוועדה לביקורת המדינה ב-25 בפברואר 2008 התבקש תא"ל מרדכי להתייחס לאכיפת החוק ודיווח על 600 בניות לא חוקיות במגזר הפלסטיני.
לשאלת ח"כ ניסן סלומיאנסקי (אז ממפד"ל, היום מהבית היהודי) בנוגע לשוויון באכיפת החוק כלפי מתנחלים ופלסטינים, השיב ראש המינהל האזרחי: "אני חושב שאנחנו מתייחסים לזה בצורה זהה לחלוטין". אולם כפי העולה מהדוח, בשבוע שבין דבריו בוועדה לבין תחילת חודש מארס, חל מהפך מסתורי במדיניות אכיפת החוק של המינהל האזרחי.
בעמוד הפותח של הדוח כותב בן שבת כי "החל מחודש מארס 2008 החלה הקפאה מוחלטת (למעט מספר מקרים) על מימוש האכיפה במגזר הפלסטיני, עובדה שהביאה לירידה ניכרת בפעילות האכיפה במגזר זה". בן שבת מוסיף כי "רמת הפיקוח במגזר הישראלי הדוקה פי כמה מהמגזר הפלסטיני, בשל הרגישות הגבוהה ומדיניות האכיפה". עובדה זו מעמידה בסימן שאלה את תשובתו של תא"ל מרדכי, ובוודאי תספק תחמושת חדשה לארגוני ימין, הטוענים לאכיפת חוק סלקטיבית.
ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) כבר מוכן להגיב. "ממשלת ישראל, הפעם באמצעות המינהל האזרחי, הופכת את אזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון לאזרחים סוג ב' ומתנכלת אליהם", הוא מאשים. "מדיניות הדורשת העברת דוח שבועי על כל תוספת חדר והודאה מפורשת כי קיימת רמת פיקוח הדוקה פי כמה מהמגזר הפלסטיני, מראה כי בעיני הממשלה היחס המגיע לאזרחים הוא פחות מהיחס המגיע לאויבים".
מהמינהל האזרחי סירבו להגיב.
נא להמתין לטעינת התגובות
