לא עשה הנחות לחברות הסלולר
כשחברות הסלולר החליטו להוציא על ההרפתקה הזו כמעט 100 אלף דולר, הן קיוו לקבל מוצר אחר: הן הזמינו סרט שיזכה את האנטנות וקיבלו מסמך שמרשיע את המכשירים הפרטיים
◄ הסרט הגנוז של חברות הסלולר
צריך לומר: הסרט של שילון לא מכיל חידושים מרעישים ואין בו סקופים מהזן שמזכה את בעליהם בפוליצר. הוא לא הצליח לשים יד על מחקרים גנוזים שהוכיחו שאנטנה סלולרית מול החלון תגרום לכם להצמיח קרניים בן-לילה, אולי כי אין מחקרים כאלה.
ובכל זאת, שילון מניח כאן על השולחן מסמך שמסכם את הידע המדעי שהצטבר עד היום לגבי הסלולר וגורם לצופה לחשוב פעמיים, אם לא 3, לפני שהוא ניגש לקיים את השיחה הבאה. נכון, המחקרים של פרופ'רפאל קורנשטיין מאוניברסיטת תל?אביב, או של פרופ' אהובה דוברת ופרופ' לוי שכטר מהטכניון, לא הוסתרו מעין הציבור. אבל מי בכלל זוכר מה הם גילו? שילון דואג להזכיר: קורנשטיין גילה שקרינה סלולרית מחוללת תהליכים במטען הגנטי של התא שעלולים להוביל להתפתחות סרטן; דוברת ושכטר הוכיחו כי הקרינה הסלולרית גורמת עיוות ונזקים בעיניהם של עגלים. אחרי שנחשפים לתמונות הללו ושומעים את דבר החוקרים, גם שורת המומחים שכופרת במסקנותיהם מתקשה לשכנע שלדבר בסלולרי עד צאת הנשמה זה מעשה נבון במיוחד.
כשחברות הסלולר החליטו להוציא על ההרפתקה הזו כמעט 100 אלף דולר, הן קיוו לקבל מוצר אחר: הן הזמינו סרט שיזכה את האנטנות וקיבלו מסמך שמרשיע את המכשירים הפרטיים. שילון
פרשת הסרט הסלולרי הגנוז מהווה גם עדות עגומה למצבה של התקשורת בישראל. התוכן השיווקי פלש לכל חלקת ריאליטי או בידור בטלוויזיה, ומתברר שהוא מנסה להידחף גם אל עולם התחקירים. לזכותם של דן שילון ודובי קרויטרו ייאמר שהם עמדו על זכותם לחופש עיתונאי-וגם קיבלו אותו-ושבניגוד למצופה לא כופפו את מסקנות הסרט ולא עשו שום הנחה למממנים.
במהלך הצילומים והעריכה הם שלטו בתוכן, אבל השליטה יצאה מידיהם ברגע שסיימו לעבוד-והרי שום עיתונאי או מפיק לא משקיע את נשמתו בתחקיר חובק עולם רק כדי שהקלטת שהוציא תיקבר בארון נעול.
באורח פרדוקסלי, מצבו של שילון דומה לזה של אחת המרואיינות שלו, בריטית שפעילה נגד חברות הסלולר. היא מספרת שרוב המחקרים האקדמיים ששוללים את סכנות הסלולר ממומנים על-ידי התאגידים. המחקרים שתוצאותיהם אינן מחמיאות לסלולר, לעומת זאת, נק עים או נגנזים על-ידי המזמינים והמממנים. תקשורת היא ממלכת השטחיות, אבל מתברר שבכל זאת יש משהו מן המשותף בין תחקיר עיתונאי למחקר אקדמי.
נא להמתין לטעינת התגובות
