מי העלים את הסוכן האמריקאי באיראן?
מה הוביל את בובי לוינסון, יהודי אמריקאי וסוכן אף.בי.איי לשעבר לפגישה שממנה לא שב באי האיראני קיש? ואיך אחמדינג'אד קשור לעניין?
"יש לו נכדה שהוא מעולם לא ראה, אתם יודעים?", סיפר בטון מהורהר ולא חיכה לתשובה. "אחת הבנות שלו, בערך במחצית שנות העשרים שלה, היתה אמורה להתחתן כבר לפני שנה אבל החליטה עם בעלה לחכות לאבא שלה עד שהוא יחזור. אנחנו מתפללים שזה לא יהיה אחד מהמקרים האלו שלא נפתרים לעולם. כמו עם הנווט שלכם, רון ארד".
קצת יותר משנתיים חלפו מהיום בו רוברט (בובי) לוינסון טלפן לאשתו כריסטין, הודיע לה שלא תדאג כי הוא מכבה את הסלולרי ל-24 שעות, ונעלם. בשנתיים האלו נאלצה לוינסון לצאת מהפרבר המנומנם של קוראל ספרינגס, פלורידה, למסע חיפושים בקצה השני של העולם. צעד אחרי צעד פסעה כריסטין לוינסון אחרי העקבות האחרונים שהותיר בעלה. בדובאי, בטהרן, ולבסוף באי האיראני קיש, מקום מסתור ותחנת פעולה לרשתות מבריחים בינלאומיות וארגוני טרור.
היא נפגשה עם האדם האחרון שראה בוודאות את בעלה-מתנקש שפעל בשליחות משמרות המהפכה וכעת משמש יעד של ארגוני המודיעין בעולם. "כשחזרתי לארצות הברית הייתי באותה נקודה בדיוק שבה עזבתי. אותה נקודה שבה אני נמצאת היום". האדמה בלעה את רוברט לוינסון. מדובר באחת הפרשות המסתוריות של השנים האחרונות, שמערבת סוכנויות ביון וגורמים פליליים והפכה לסוגיה מרכזית ביחסים בין איראן לארצות הברית.
האיש שבמרכזה, בובי לוינסון, יהודי אמריקאי, סוכן אף.בי.איי ותיק שפרש מהשירות לפני עשור ופתח משרד חקירות פרטי, העביר את חייו בין קבוצות פשע מאורגן ממזרח אירופה, מבריחי טבק מדרום אמריקה ותאגידים בינלאומיים. ב-9 במרס 2007 נעלם לוינסון מבית המלון שבו התאכסן באי קיש.
"לפי עדות אחת, הוא נראה עוזב בליווי שני שוטרים מקומיים. האיראנים מכחישים כי לוינסון נמצא בידיהם, או כי נעצר אי פעם. לא עזרו האיומים של הנשיא בוש, שהודיע כי הוא רואה באיראן אחראית לחייו. בראיון לאן.בי.סי לפני כשנה אמר הנשיא אחמדינג'אד כי הוא לא יודע מה עלה בגורלו של לוינסון, וכי לא היתה סיבה להרע לו. גם הממשל החדש בוושינגטון לא השיג תוצאות.
הילארי קלינטון, מזכירת המדינה, אמרה לאחרונה כי המקרה יכול לאפשר לאיראנים לפתוח דף חדש, אולם ללא הועיל. הניסיון האחרון לדוג מידע נעשה לפני מספר שבועות בהאג. ריצ'רד הולברוק, בכיר בממשל האמריקאי, העביר מכתב לסגן שר החוץ האיראני, מוחמד מהדי, ובו ביקש לקבל מידע על אודות לוינסון. זו היתה הפעם הראשונה שנציג אמריקאי פנה ישירות לגורם איראני רשמי זה כמה עשורים. תשובת האיראנים נותרה זהה: אין לנו מושג מה עלה בגורלו של לוינסון.
בדצמבר 2007, תשעה חודשים אחרי היעלמותו של בעלה, הורשתה כריסטין לוינסון להגיע עם בנה לאיראן. הביקור היה פומבי. לוינסון,
"זו היתה חוויה מאוד מוזרה", משחזרת לוינסון בשיחת טלפון מפלורידה. "יחסית קיבלתי שיתוף פעולה שעזר לי לשחזר את הצעדים של בוב, ואפילו ביקשנו עזרה באמצעי התקשורת המקומיים, אבל זה לא עזר. כל מה שהצלחנו לאמת היה שהוא התאכסן במלון מרים באי קיש, ראיתי במו עיניי את החתימה בספר המלון כשהוא עשה צ'ק אאוט, ונפגשתי עם האדם האחרון שראה אותו. זה הכל".
"בובי היה עוף קצת שונה בנוף המודיעין. הוא היה אחד מהיחידים בביזנס שאפשר היה לומר עליהם שהם נחמדים", אומר חבר של לוינסון. "זה לא אומר שהוא לא היה בן זונה קשוח כשצריך. הוא גם תמיד היה צריך לדעת שהוא עושה את הדבר הנכון. זה משהו שהוא היה חוזר עליו די הרבה. גם בתור סוכן פרטי הוא לא היה לוקח כל תיק, ולא היה עושה שטיקים שהרבה אחרים עושים. לכן אני חושב שמה שהוביל אותו לקיש היה צריך להיות משהו באמת חשוב, משהו שבובי האמין שהוא חייב לעשות".
לוינסון לא היה אדם שחיפש סיכונים מיותרים. כשנסע לדובאי היה כבר בן 59. הוא סבל מלחץ דם גבוה ומסוכרת. באף.בי.איי החשיבו אותו לאחד המומחים הגדולים לפשיעה במדינות ברית המועצות שלעבר.
היו לו מודיעים וקשרים בדרום אמריקה. המזרח התיכון לא היה הצד החזק שלו. הנסיעה האחרונה שלו, לדובאי ולאיראן, התעכבה בכמה חודשים, אחרי שלוינסון גילה שיהיו לו בעיות להיכנס לדובאי בגלל החותמות הישראליות בדרכון שלו.
"זה רק מראה כמה הוא לא הבין את האווירה במזרח התיכון", מספר חבר שלו. כמו מרבית המרואיינים בכתבה זו, גם הוא התבקש שלא להיות מצוטט בשמו. מה חיפש לוינסון באיראן? אף אחד לא יודע.
בישראל הוא היה בשנות התשעים, אז צבר את החותמות הגורליות בדרכונו. הוא הגיע עדיין בתור סוכן אף.בי.איי פעיל, במסגרת חקירה, לפגישות עבודה עם קציני יאחב"ל שטיפלו באותם יעדים פליליים. אנשים דוגמת סרגיי מיכאלוב, מנהיג ארגון הסולניצובו, שהגיע לישראל בתחילת שנות התשעים וניסה לפתוח פה סניף מקומי של הארגון.
בעזרת פקיד מושחת ממשרד הפנים סידר מיכאלוב דרכונים מזויפים לאנשיו, בפרשה שזכתה לשם "רומן רוסי". עם חשיפת הכנופיה, נמלטו חבריה מהארץ, ומיכאלוב עצמו גורש. כמה שנים אחר כך הוא הועמד לדין בשווייץ; לוינסון היה אחד העדים העיקריים נגדו.
גם מיכאל צ'רנוי, חברו הקרוב של שר החוץ אביגדור ליברמן, היה על הכוונת של לוינסון. כניסתו של צ'רנוי לארצות הברית נאסרה בתחילת שנות התשעים, על רקע קשריו עם יעדים מודיעיניים שונים. מי שהוסיף את שמו של צ'רנוי לרשימת האורחים הלא רצויים באמריקה היה ג'ים מודי, הבוס של לוינסון באף.בי.איי.
ביאחב"ל זוכרים את לוינסון בתור "בחור נחמד". "היו לא מעט אנשים שעניינו אותו בישראל", מספר קצין יאחב"ל לשעבר שנפגש עימו בביקורו בארץ. "בארצות הברית נכנסו ללחץ מכל הדמויות האלה שהתחילו להסתובב להם בין הרגליים, בעיקר בניו יורק, שם עבד לוינסון, והתחלנו לשתף איתם פעולה בנושא. לוינסון עצמו היה אמריקאי טיפוסי, שחשב שהוא יודע יותר טוב מכל אחד אחר, אבל בסך הכל הוא באמת בחור נחמד".
ב-98', אחרי 20 שנה בסוכנות, פרש לוינסון והקים משרד חקירות פרטי. הוא נחשב למומחה בטוויית קשרים ויצירת מקורות, ולכן התבקש להמשיך להעביר קורסים לסוכני שטח טריים. את המקורות שאסף לאורך השנים הוא המשיך להפעיל בצורה עצמאית במסגרת משרד החקירות שהקים, שהתעסק בעיקר בזיוף והברחת סיגריות-ענף רווחי במיוחד, שהפך פופולרי מאוד בקרב ארגוני פשע וקבוצות טרור עוד בסוף שנות השמונים.
"חלק גדול מהפעילות של רשתות ההברחה והזיוף האלה מתבצע על ידי ארגונים רוסיים ומזרח אירופאיים שפועלים באמריקה הלטינית", מספר קולגה בעל משרד חקירות, שבעצמו העסיק את לוינסון בכמה תיקים. "הוא שלט בשטח הזה בצורה יוצאת דופן. היית נותן לו חמש דקות עם בן אדם והוא היה הופך לחבר הכי טוב שלו, שמוכן לשתף אותו בכל מה שהוא יבקש.
"הוא היה אספן מדהים של קשרים ומקורות", ממשיך הקולגה "ויכול להיות שזה מה שהוביל אותו לאי קיש-איזה מקור שהיה לו חבל לפספס. אנחנו יודעים שהוא נסע לדובאי במסגרת חקירה שהוא ערך, אבל אף אחד לא הבין למה הוא נסע לקיש. אם הוא היה מספר לי שזו התוכנית שלו הייתי נותן לו על הראש. מה לעזאזל יש לסוכן אף.בי.איי לשעבר, ועוד יהודי אמריקאי, לחפש באיראן?"
"אבל הוא לא סיפר לאף אחד, כי ככה זה עובד בביזנס הזה - לא שואלים שאלות מיותרות".
דובאי, אי ההיי טק שצמח על כספי הנפט בין החולות, היא מה שהיתה וינה בימי המלחמה הקרה: תחנת המעבר ושדה משחקים למאפיונרים, מבריחים, סוכנים חשאיים ואנשי עסקים. ממנה עלה אלחנן טננבאום לטיסה שהובילה אותו לשבי החיזבאללה, ושם יושבים כמה ממבריחי הסיגריות הגדולים בעולם, נהנים מחיי המותרות של הנסיכות ומקרבה נעימה לבנקאים שלא שואלים יותר מדי שאלות.
ב-2001 חשף עיתון הגרדיאן הבריטי כי אפילו הוד מעלתו סלאח אל גורג, בן משפחת המלוכה שכיהן במשך עשור כשגריר איחוד האמירויות באנגליה ואירלנד, סידר לעצמו הכנסה צדדית עם רשת הברחת סיגריות שהפעיל מדובאי.
לוינסון נחת בדובאי ב-5 במרס 2007, תשוש מטיסה שארכה כמעט 48 שעות. הוא לא סיפר לאיש מה הביא אותו לשם. בשיחה עם מעריב, ג'פרי כץ, האחראי לחקירות זיוף והברחת סיגריות של חברת בריטיש אמריקן טבקו, טוען כי לוינסון לא יצא בשליחות החברה. לדברי כץ, לוינסון נשלח למפרץ על ידי גלובל וויטנס, ארגון שמתחקה אחר הפרות זכויות אדם ומעשי שחיתות של מדינות שונות מסביב לעולם.
דוברת גלובל וויטנס, איימי ברי, אישרה כי לוינסון יצא מטעם הארגון לדובאי, אך סירבה לפרט את מטרת הנסיעה. משפחתו של לוינסון ממשיכה להתעקש כי הוא נסע בעקבות מבריחי הסיגריות. אחרי יומיים בדובאי החליט לוינסון לצאת לאי קיש, מרחק של פחות משעת טיסה. מה שנחשב היום כמוקד תיירות המוני שמאכלס לא מעט גורמים מפוקפקים, החל את דרכו כאי תענוגות פרטי של האצולה האיראנית בתקופת השאה.
אורי לובראני, מי ששימש בשנות השבעים כשגריר ישראל בטהרן, הוא מהישראלים היחידים שזכו לבקר בקיש. "בזמנו זה היה אי אקסקלוסיבי מאוד", הוא מספר. "היה מספר טלפון שהיית מתקשר אליו, היו בודקים מי אתה ואז מזמינים אותך לעלות על מטוס מיוחד מטהרן. אפילו האוכל הגיע לשם בטיסות קונקורד שהובילו מטעמים מפריז ישירות אל האי".
האי קיש שאליו הגיע לוינסון היה מקום אחר לחלוטין. האונייה קארין איי, שנתפסה בשנת 2002 בדרך לרצועת עזה כשבבטנה מצבור אדיר של נשק, יצאה מהאי הזה. כאן הועמס מצבור הנשק, וכאן גם תודרך צוות האונייה על ידי אנשי חיזבאללה מהאזור. לוינסון שכר חדר קטן במלון ארבעה כוכבים באי, והמתין לאדם שבגללו הגיע לאיראן: דאוד סלאח א דין, עיתונאי בחברת החדשות הממלכתית פרס טי-וי, שחקן ראשי בסרט עטור הפרסים "ליקוי חמה בקנדהאר", סוכן ומודיע של ארגונים שונים, ורוצח מורשע.
על פי גרסת סלאח א דין, שאותה מסר לאשתו של לוינסון בעת ביקורה בקיש, הפגישה ביניהם ארכה כשש שעות, שבמהלכן דיברו בעיקר על רשת הברחת סיגריות רוסית שפעלה באזור ושדאוד הכיר היטב. בשעות הערב התדפקו על דלת חדר המלון של לוינסון מספר שוטרים מקומיים ולקחו עימם את סלאח א דין לחקירה.
לדבריו, הוא שב למלון לאחר שנחקר כל הלילה בתחנת המשטרה המקומית וגילה כי לוינסון עזב את המלון בשעות הבוקר המוקדמות. בדלפק הקבלה סיפרו לו שהאמריקאי הגיע לסגור את החשבון כשהוא מלווה בשוטרים ועזב איתם את המלון. זו היתה הפעם האחרונה שמישהו ראה אותו.
סלאח א דין נולד כדיוויד בלפילד, אפרו אמריקאי מצפון קרולינה. בשנות השבעים הוא גילה את הנביא מוחמד, התאסלם, והחל לעבור בין בתי כלא שונים בארצות הברית בניסיון להפיץ את בשורת האיסלאם בקרב האסירים השחורים. ביקוריו במרכז סטודנטים איראני קירבו אותו לזרם השיעי.
ב-1980 הגיע בלפילד א דין לוושינגטון הבירה מחופש לדוור, ודפק על דלת ביתו של עלי אקבר טבאטבאי, מי שהיה עד מהפכת 79' נספח התקשורת של השגרירות האיראנית בארצות הברית. טבאטבאי, ממתנגדיו הקולניים ביותר של חומייני, פתח את הדלת והושיט יד אל החבילה שהושיט לו הדוור. א דין ניצל את הרגע, שלף אקדח, ירה בו פעמיים ונמלט.
טבאטבאי היה קורבן אחד מתוך מאות ממתנגדי המשטר שנרדפו ונרצחו על ידי אנשיו של חומייני מסביב לעולם. סלאח א דין נמלט דרך קנדה, משם לשווייץ ולאיראן, שהעניקה לו אזרחות. מאז, כך לפחות על פי חלק מהסיפורים שנקשרים לשמו, הוא מקיים מערכת יחסים עקומה עם גורמי מודיעין אמריקניים, בניסיון לתפור לעצמו דיל שיאפשר לו לשוב לארצות הברית בלי לעמוד לדין על רצח.
א דין שמר על פרופיל נמוך-הוא העניק ראיון אחד בלבד מז שהשתקע באיראן-עד שב-2001 צץ לפתע בשם בדוי כשחקן בסרטו עטור השבחים של הבמאי האיראני הידוע ביותר בעולם, מוחסן מחמבלף, "ליקוי חמה בקנדהאר". א דין שיחק את המדריך האמריקאי, שמוביל את גיבורת הסרט בחיפוש אחר אחותה. כשזהותו נחשפה, טען מחמבלף שלא ידע שמדובר ברוצח מבוקש. חמש שנים מאוחר יותר הופיע א דין בשני סרטים דוקומנטריים נוספים, בתפקיד עצמו.
מקורבים למשפחת לוינסון מתקשים להאמין שסלאח א דין לא מסתיר מידע לגבי השתלשלות האירועים שהובילה להיעלמותו של אב המשפחה. עורך דין שהמשפחה שכרה באיראן יצא לבדוק את הסיפור שתיאר ולטענתו גילה כי סלאח א דין כלל לא נעצר באותו הלילה, וכי על פי עדות עובדי בית המלון, השניים ישנו באותו החדר ויצאו יחד בבוקר שלמחרת. גרסתו, טוען עורך הדין, מחוררת לפחות כמו עברו.
ג 'וזף טרנטו הוא עיתונאי אמריקאי ותיק ומוערך שהיה מועמד מספר פעמים לפוליצר.ב-95' הוא לקח איתו צוות של רשת החדשות אן.בי.סי לטורקיה, שם ערך את הראיון הראשון עם סלאח א דין, שבמהלכו אף הודה האמריקאי שהתאסלם ברצח שביצע.
טרנטו הוא מהאנשים היחידים שעדיין נמצאים בקשר עם סלאח א דין. זמן קצר לאחר החטיפה פרסם טרנטו בבלוג שלו כי הסיבה לפגישה של לוינסון עם סלאח א דין לא היתה רשת הברחות סיגריות אם כי מידע שלוינסון החזיק בנוגע למעשי הונאה ושחיתות של נשיא איראן לשעבר, אכבר האשמי רפסנג'אני.
"הוא התקשר מיד אחרי הפגישה עם לוינסון, עוד לפני שהסיפור התפוצץ, וסיפר לי מה קרה", אומר טרנטו. "לוינסון ביקש מסלאח א דין שיארגן לו פגישה עם מי שעומד בראש אגף ההברחות במכס בצד האיראני, ודאוד הבטיח לו שהוא יעשה את זה. הרי כולם יודעים על השחיתות השלטונית באיראן ולך תדע מה קרה שם ואיזה מידע היה ללוינסון, אבל ברגע שסלאח א דין גלגל את הסיפור הזה החוצה פשוט באו ועצרו את שניהם. זה הסיפור".
ואתה מאמין לגרסה הזאת?
א דין אולי רוצח בדם קר, אבל לאורך השנים הוא הוכיח לי פעם אחר פעם שהוא לא משקר. יותר מזה, יכול מאוד להיות שהפנייה אל א דין על ידי לוינסון היתה ניסיון לפתות אותו לחזור בארצות הברית על מנת לעצור אותו על הרצח שביצע ולקבל ממנו את כל המידע שהוא מחזיק בנוגע לאיראן, כי בהיבט הזה סלאח א דין הוא נכס.
זה גם לא מופרך, כיוון שכאשר אני ראיינתי אותו ב-95', המודיעין האמריקאי עקב אחרי כל צעד שעשינו בניסיון לתפוס אותו. היינו צריכים ממש להבריח אותו לטורקיה ולהתחבא בחדר המלון במשך ארבעה ימים. העניין הוא שכיום הוא נתון תחת חסותם של האיראנים ואתה לא מגיע לבן אדם שנתון לחסדי האיראנים עם מידע על מעשי שחיתות של נשיא לשעבר, כי ברור שהוא יעביר את זה הלאה.
"ברגע שהאיראנים חיברו את המידע שהיה להם על לוינסון הם עצרו אותו. הרי מה יותר חשוד מאיש מודיעין יהודי שמגיע לבחוש באיראן? אני בטוח שהם חושדים עד היום שמדובר בסוכן ישראלי ולכן הם העלימו אותו ולא מוכנים לספק כל מידע. מבחינתם, אם הוא נשלח על ידי המוסד הישראלי ואין כל סיבה לשתף עם האמריקאים פעולה".
סיפור השחיתות של רפסנג'אני יכול היה להיות מופרך, אלמלא פרשת ד "ר עבס פלזדר שהתפוצצה בחודש יוני 2008 באיראן. ד "ר פלזדר, הנחשב למקורב לנשיא אחמדינג ג'אד, ישב בראש ועדת חקירה כלכלית שבחנה את התנהלות בכירים איראנים שעשו כבשלהם בחברות ממשלתיות. עם סיום עבודתה המליצה הוועדה על האצת הליכי הפרטה שיפרידו בין הממשלה לחברות אנרגיה ומחצבים שונות.
בחודש יוני טען ד"ר פלזדר בהרצאה באוניברסיטת חמדן בטהרן כי בידו מסמכים המעידים על כך שבכירי ממשל איראג נים ניצלו את מעמדם הפוליטי לעשיית הון אישי ממשאבים ממשלתיים. מי שעומד בראש הקבוצה הזו, טען במהלך ההרצאה, הוא לא אחר מאשר הנשיא לשעבר רפסנג'אני. עוד טען ד"ר פליזדר, כי שר התחבורה האיראני שמצא את מותו בהתרסקות מטוס מסתורית בחודש מאי 2001, היה האדם הראשון שעלה על הסיפור, ושילם על כך בחייו.
על אף שנחשב למקורב לנג שיא אחמדינג'אד, זמן קצר לאחר ההרצאה נעצר ד"ר פלזדר על ידי המשטרה החשאית והוא כלוא עד היום באשמת שחיתות והפצת שמועות שווא. האם ייתכן שכמוהו, לוינסון-שנשלח לאזור על ידי "גלובל וויטנס", ארגון שמתמחה בחשיפת מעשי הונאה ושחיתות בממשלים חשוכים-פשוט דרך על הבוהן הלא נכונה והועלם?
ד"ר סולי שאהוור, ראש מרכז עזרי לחקר המפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, מספר כי זו לא הפעם הראשונה שרפסנג'אני מואשם בשחיתות. "בשנת 98' עלו חשדות לגביו אחרי שעיתון איראני פרסם את מה שקורה בחשבון הבנק שלו והפרשה הזו הושתקה", אומר ד"ר שהאוור. "רפסנג'אני הוא אחד האנשים החזקים ביותר באיראן כיום, הוא יושב בראש שתי ועדות שמג חזיקות הרבה כוח, וגם העוצמה הכלכלית שלו מאוד מורגשת. רפסנג'אני עומד גם מאחורי המועמד לנשיאות שמתמודד מול אחמדינג'אד, מוחסאן ריזאי, מפקד משמרות המהפכה לשעעבר. אם הוא רוצה, אין לו בעיה להעלים פרשה מביכה כמו זו שלוינסון כביכול חקר".
מאז שנות השמונים מעורב חיזבאללה בהברחות סיגריות, בעיקר באזור דרום אמריקה, שבו לוינסון ביקר לעתים קרובות. מוקד הפעילות הזאת מצוי בין משולש הגבולות של פרגוואי, ברזיל וארגנטינה, בעיר סיודאד דל אסטה.
קרוב ל-20 אלף שיעים לבנונים מתגוררים בעיר, שהפכה לאזור הסחר החופשי השלישי בגודלו בעולם. על פי דוח של מכון ראנד משנת 2007, מכאן יוצאים מדי שנה קרוב ל-20 מיליון דולר שמגיעים מהברחת סיגריות, סרטים פיראטיים ועסקאות לא חוקיות נוספות, המשמשות, בין השאר, למימון הפעילות השוטפת של החיזבאללה.
זו העיר שאליה הגיע בשנות התשעים עימאד מורנייה, ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה שחוסל בשנת 2008, על מנת לתכנן את הפיגועים בברזיל נגד בניין הקהילה היהודית ושגרירות ישראל. לכאן גם הגיעו לפחות שניים מחוטפי המטוסים של ה-11 בספטמבר, רגע לפני שנחתו בארצות הברית. לוינסון, מעיד חבר, לא היה מגיע לעיר בעצמו, אולם הוא הפעיל באזור מקורות, שעימם נפגש במקומות גדולים יותר כמו פנמה סיטי.
"יכול להיות שהוא פשוט הרגיז את החיזבאללה בפעילות שלו בעקבות רשתות הסיגריות", אומר העיתונאי טרנטו. "סלאח א דין ידוע כמי שיש לו קשרים מאוד חזקים לחיזבאללה. זו האופציה הגרועה ביותר. אם החיזבאללה מכר אותו לאחד מארגוני הפשיעה הרוסיים שלוינסון הצליח להרגיז בעבר, הסיפור הזה ייגמר לא טוב".
פרט לסיפור הסיגריות, או חקירת השחיתות השלטונית, יש גם השערה שלישית לגבי ההיעלמות. היא נוגעת לתזמון הפרשה. בתחילת ינואר 2007 יצא כוח משותף של כוחות הקואליציה בעיראק לפשיטה על מעוז התנגדות בעיר אירביל. שבעה אזרג חים איראנים נעצרו בפעולה, ביניהם שני קצינים בכירים בכוח אלגקודס האיראני-זרוע חשאית של משמרות המהפכה.
העיתון שרק אלאווסט דיווח ב-25 במרס 2007 כי בעקבות מעצר בכירי הכוח תכנן הגנרל האיראני פעולות חטיפה של אמריקאים וחיילים בריטים, כדי שישמשו קלפי מיקוח לשחרור הקצינים האיראנים המוחזקים בידי בעלות הברית. לטענת העיתון, לפעולה לא ניתן אור ירוק והוחלט להעניק עדיפות לפעילות הדיפלומטית בנושא.
אלא שב-23 במרס חטף חיל הים האיראני 15 חיילי מארינס בריטים שעסקו בפעילות שגרתית על קו המים הטריטוריאליים מול חופי איראן. באפריל שוחררו החיילים כמחווה של אחמדינג'אד. בתמורה, שוחררו שני הקצינים האיראנים הבכירים; שאר החיילים עדיין מוחזקים בידי ארצות הברית ובעלות בריתה.
"אני תמיד אומר שההסבר הפשוט ביותר הוא בדרך כלל גם ההסבר הנכון", אומר אחד מחבריו של לוינסון לקהילת המודיעין. "סלאח א דין נתון לחסדי האיראנים וללא ספק נמצא בקשר עם גורמים במודיעין האיראני. כאשר בובי ביקש להיפגש איתו בקיש הוא מיד דיווח לממונים עליו שלא פספסו הזדמנות לעצור יהודי אמריקאי ששירת באף.בי.איי. למה הם לא מודים בכך? כי זה יפעיל עליהם לחץ מיותר. הם רוצים לשמור את הקלף הזה קרוב לחזה, אולי כדי לשחרר את אנשי כוח אל קודס שנעצרו באירביל ואולי לצרכים אחרים, שאנחנו אפילו לא יודעים עליהם".
לפני כשבועיים התראיין מקור באף.בי.איי ל "ניו יורק טיימס". לוינסון , הוא טען, נחטף כקלף מיקוח. לדבריו מצבו טוב, והוא מוחזק במתקן כליאה ליד טהרן.
כריסטין לוינסון היא אישה שמקמצת במילים. "היא היתה מעדיפה לעשות כל דבר אחר בעולם רק לא להתראיין", מסבירה אחותה, סוזי, בעלת משרד יחסי ציבור בניו יורק שהפכה מטבע הדברים למי שמרכזת את עשרות הפניות שמגיעות אל המשפחה מדי שבוע.
לבני הזוג לוינסון שבעה ילדים, הצעיר בן 15, המבוגר בן 31. נכון להיום, כריסטין אינה יודעת יותר ממה שידעה ביום בו נעלם בעלה. "כל מה שאנחנו יודעים מהאף.בי.איי הוא שאין שום ידיעות חדשות לגבי גורלו מאז שנעלם בקיש ואין שום הוכחות שיחזקו סברה כזו או אחרת", היא מספרת בשיחת טל ג פון מביתה. "שוחחנו בפעם האחרונה בערב הנסיעה שלו לקיש, הוא אמר לי שהוא לא יהיה זמין למשך 24 שעות ומאז הטלפון שלו היה כבוי. אני לא יודעת אם ניסו אחר כך לאתר אותו דרך הטלפון הסלולרי או לא, לפי מה שידוע לנו המלון בקיש היה המקום האחרון שראו אותו".
הצלחת לקבל מידע חדש במהלך הנסיעה שלך לאיראן?
"ניסיתי אבל זה לא ממש עבד. הצענו פרס של 5,000 דולר למי שיעביר לנו מידע ופניתי באמצעות התקשורת האיראנית עם שאלה שרק הוא ידע את התשובה עליה-"מי היה איתך כשהצעת לי נישואים?"-אבל לצערי לא קיבלנו שום פניות. בעלי לא היה איש תמים, הוא איש מודיעין שכמובן לא השאיר אחריו שום עקבות, הכל שולם על ידו במזומן ולא באשראי, וזה כמובן הקשה עלינו יותר. יש הרבה גרסאות שמסתובבות בחוץ. איזו מהן נכונה? אני מקווה שיגיע היום שנדע".
בינתיים , נאחזת לוינסון בעדויות החד משמעיות לקיומו של בובי. בתמונות המשפחתיות, אותן העלתה לאתר האינטרנט למען שחרורו. רואים אותו שם צוחק עם ילדיו, מנשק נכד שנולד. כריסטין מאזינה מדי פעם לתא הקולי שלו, רק כדי לשמוע את קולו. "אני אומרת לילדים שניקח כל יום בנפרד", היא אמרה בעבר. "הייתי רק רוצה שיידע שאני עדיין מחפשת אחריו. שלא אפסיק לחפש".
נא להמתין לטעינת התגובות
