הוא היה גיבור?
בסוף המרד שהנהיג איבדו היהודים את עצמאותם, פרץ משבר כלכלי ולראשונה הם הפכו למיעוט. ועדיין, בר-כוכבא נחשב לגיבור מיתולוגי
"כל מה שידוע על בר-כוכבא והמרד ברומאים שאותו הנהיג לפני למעלה מ-1,870 שנה, מצוי בפחות מחצי עמוד בספר, שלא השתמר עד היום", אומר האכיאולוג פרופ' חנן אשל, מומחה לבר-כוכבא מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן,
הסיבה למיעוט החומרים ההיסטוריים נעוצה לדעת אשל בתוצאות המרד. "היסטוריה נכתבת כשיש מנצחים. אולם מהמרד הזה, שני הצדדים יצאו מוכים: לרומאים נגרמו אבדות כבדות מאוד. הם איבדו למעלה מ-20 אלף חללים במאבק שלא היה הרואי במיוחד מבחינתם. היהודים, איבדו את עצמאותם וארצם. מהלך ההיסטוריה שלהם השתנה. בעקבותיו נעשו לראשונה למיעוט. גם שם הארץ - מושבה נידחת בקצה האימפריה הרומית - הוחלף ל'פרובינקיה פלשתינה' ועם השם הזה אנחנו נאלצים להתמודד עד ימינו".
חוסר הידיעה סביב הנושא מתחיל להתפוגג עתה עם שני מחקרים חדשים, שבבסיסם גם שיתוף פעולה פורה. צוותו של פרופ' אשל וצוות נוסף ממעבדת הבוטניקה הארכיאולוגית באוניברסיטת בר אילן בראשות פרופ' מרדכי כסלו, השלימו בימים אלה שני מחקרים נפרדים, שנעשו בעקבות ממצאים שהתגלו לאחרונה, שופכים אור חדש על המרד וגם סותרים כמה הנחות יסוד שהשתרשו במרוצת השנים.
הצוות של פרופ' כסלו, שכלל גם את ד"ר ענת הרטמן וד"ר אורית שמחוני, גילה שאריות מהסעודות האחרונות של מורדי בר-כוכבא, במערות המסתור שלהם במדבר יהודה. הממצאים החושפים את אופני הישרדותם של לוחמי המרד, אומר כסלו בהתלהבות, תואמים להפליא את ההנחיות שניתנו לחיילי צה"ל במדריך להישרדות בשטח, שכתב כבר לפני למעלה מ-50 שנה חתן פרס ישראל נגה הראובני.
"בלוטים חשובים במיוחד להבנת תפריט ההישרדות של המורדים", הוא מסביר. "קולים אותם בקלות. הם מרים מעט, מזכירים במקצת בטעמם שקדים. עד היום, בחנויות הערבים במזרח ירושלים ניתן לקנות בלוטים למאכל. זהו 'צמח
לדברי כסלו, יש קשר הדוק בין מועד הבשלת הפרי לסיום אירועי המרד. "צריכת הבלוטים למאכל האריכה את זמן המרד", אומר כסלו ומדגיש כי גם על הקשר המסורתי בין מרד בר-כוכבא לל"ג בעומר, התאריך שבו על פי המסורת נעצרה המגפה שבה מתו 24 אלף תלמידיו של ר' עקיבא, מערערים המחקרים החדשים, שמהם עלה כי סיום המרד היה בסתיו, בערך בט"ו בשבט של שנת 136, ולא בט' באב 135.
"לאחר המחקר גילינו שהקשר בין מרד בר-כוכבא לל"ג בעומר שונה מכפי שידענו עד היום", הוא אומר, "ט"ו בשבט זהו לערך המועד שבו הסתיים פינוי הצבא הרומי - ולכן זהו מועד סיום המרד, למעשה".
ידע חדש על המצב הכלכלי ששרר בתקופת המרד נחשף כעת ממחקרו של פרופ' אשל. את תחילת המחקר סימן שטר על פפירוס, המתעד הלוואה בסך 25 דינר, שנתגלה במערת ואדי מורבעאת. הוא אמנם היה שמור כבר משנת 1962 במוזיאון בית הספר למקרא ב"כנסיית ההלקאה", אך אב הכנסייה, אוגוסטין ספייקרמן, לא התייחס לתוכנו - וכך הוא נשתכח ויותר מ-45 שנה לא נגעו בו.
מהשטר נותרו חלקים מתשע שורות בלבד. היה צריך להשלים את רובו, ומהפענוח עלה שהוא נכתב בשנה השנייה למרד. שמו של "נשיא ישראל", שמעון בר-כוסבא (בר-כוכבא הוא כינויו המאוחר מכתבים לטיניים) מופיע בשורת התאריך. מהשטר עולה כי המלווה הסכים להעמיד 25 דינרים בנוכחות שני עדים. ממצא זה משלים את התמונה שהתקבלה משטר, שנמצא בעבר ממועד מאוחר יותר, על קלף ובו על הלוואה של ארבעה דינרים חתמו ארבעה עדים. השוואה בין השטרות מגלה שככל שנמשך המרד, ירד ערך הנכסים והאנשים העדיפו להחזיק בכסף מזומן, ולא להלוותו, מחשש שלא יזכו לראותו שוב. לפי ההשערות, הם שמרו על הכסף כדי להתחיל בחיים חדשים בגליל.
"עד היום נתגלו במערות מדבר יהודה 174 תעודות מקלף ופפירוס הקשורות לתקופת המרד", מפרט אשל. "160 מהן מהשנים שקדמו לו, 14 מתקופת הלחימה. ההשוואה ביניהן מספקת תמונה על המצב הכלכלי. אחת, לדוגמה, מהשנה השלישית למרד היא על רכישת קרקע על סך שמונה דינרים, לעומת תעודה מהשנה הראשונה למרד בה נכתב שפיסת אדמה באזור עין גדי הוחכרה תמורת 650 דינר לשנה. כלומר בתוך שנתיים ערך הנכסים צלל דרמטית".
עוד עולה מהתעודות שהמרד לא התנהל בין 132 ל-135 לספירה, כפי שמופיע באנציקלופדיות, אלא התארך עד 136 - כלומר נמשך כחמש שנים. "אנחנו עדיין לא יודעים מהיכן בא בר-כוכבא וכיצד מצא את מותו. כל הידוע עליו - רק מאגדות המדרשים", מדגיש אשל. "כהיסטוריונים אנחנו עדיין מגששים באפלה. מסיבה זאת, כל תעודה חדשה ורסיס מסמך מהתקופה - הגם שרובם פגועי עש - חשובים מאוד. אני מאמין שבמערות מדבר יהודה, שאליהן טרם הגענו, יש עדיין הרבה חומר ארכיאולוגי, שיאפשר את השלמת הפאזל".
נא להמתין לטעינת התגובות
