אובמה שטף את נתניהו, אך רה"מ שרד את הפגישה
רה"מ יכול לצאת מהמפגש האישי עם אובמה, שנמשך כשעתיים, ברגשות מעורבים. הנשיא האמריקאי דיבר על הכל. הוא שטף את נתניהו עם "שתי מדינות" לפחות 3 פעמים ודיבר על מפת הדרכים והקפאת ההתנחלויות, אבל מצד שני, נראה היה שנוצר קשר טוב
- הנשיא אובמה יציג תוכנית שלום חדשה
- נתניהו לאובמה: מוכן לפתוח מיד במו"מ לשלום
- האופוזיציה: שרה"מ יספק קבלות ולא הבטחות
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נשיא ארה''ב אובמה צילום: לע''מ
אחר כך החלו לטפטף העוזרים השונים לחדר. שניים מכל צד, בכל פעם, עד שזה הפך להתוועדות נרחבת. בסך הכל, קרוב לארבע שעות דיון. שזה הרבה. זה יכול להיות סימן טוב, זה יכול גם להיות סימן רע. בקרוב נדע.
מה היה לנו שם? הכל. בשבועות האחרונים היו ליד נתניהו כאלה שהבטיחו לו שאובמה לא יביך אותו בביקור הראשון בוושינגטון, וישתדל להצניע את המחלוקות. אובמה לא שמע על ההבטחה הזו. הוא שטף את נתניהו עם "שתי מדינות" לפחות שלוש פעמים, הוא דיבר על מפת הדרכים, אפילו "אנאפוליס", באדיבותו של אביגדור ליברמן, עלתה פעמיים.
דרך על כל יבלת
הוא דיבר על הקפאת ההתנחלויות, על התחייבויות העבר של הצדדים והצורך להתייחס אליהן ברצינות, על המצב ההומניטרי בעזה, על הכל. אין יבלת עליה לא דרך אובמה, ונדמה היה שהוא לא סובל. הוא לא השאיר אבן אחת לא הפוכה, כשנתניהו ישוב לצידו ומאזין בקשב.
מצד שני, ניכר היה שנוצר ביניהם קשר טוב. המחווה העיקרית של אובמה הייתה העובדה שפתח את דבריו בנושא האיראני, ולא להיפך. נכון, הוא לא רואה טעם ביצירת דד-ליין מלאכותי למשא ומתן העתידי עם האיראנים, אבל מצד שני עד סוף השנה אפשר יהיה לדעת, לדבריו, אם האיראנים
רציניים או לא.
זאת אומרת, שאמריקה לא תיתן לאיראן להתיש אותה בדיבורים לנצח. בסוף, יידרשו גם מעשים. נתניהו יכול לצאת מהמפגש הראשון הזה ברגשות מעורבים. ממש כמונו. נכון, הוא חטף את המקלחת, אבל שרד כדי לספר עליה. חוץ מזה, גם מים קרים בסוף מתחממים, או שמתרגלים אליהם.
היו שם, בטקסטים שנאמרו בחדר הסגלגל בבית הלבן, כמה רמזים מעניינים. אובמה, שאמר ש"הוא בוטח בכישורים הפוליטיים של נתניהו". רצה להגיד: אל תטרחן אותי, ביבי, בבעיות בקואליציה. אתה ראש הממשלה, אתה צריך לדעת להחליט ולעשות.
תעזבו אותי כבר
אובמה אמר עוד: "אני משוכנע שבימים, בשבועות ובחודשים הקרובים נתקדם לקראת היעד (מדינה פלסטינית עצמאית)". רצה להגיד: לא עוד סחבת. ימים, שבועות, חודשים. לא שנים. תשכח מזה, ביבי, שנתחיל להקים צוותי עבודה ונתקוטט חצי שנה על כל מאחז.
נתניהו הקשיב לדברי אובמה צילום: אי-פי
אובמה אמר: "לראש הממשלה יתרון כפול, הוא גם צעיר וגם בעל נסיון וחכם. שילוב של youth & wisdom. אני משוכנע שהוא ינצל את ההזדמנות ההסטורית". התכוון להגיד: אל תעשה את השגיאות של הקדנציה הקודמת, ביבי. זה עכשיו, או לעולם לא. הפלקחים ממה שכבר קרה לך.
נתניהו, מצידו, גמל ברמזים דומים: "הפלסטינים והישראלים יחיו צד בצד, בשלום ובביטחון". רצה להגיד: תעזבו אותי כבר עם השתי מדינות הזה. קשה לי להגיד את הביטוי הזה, טוב? יש לי בעיות בקואליציה. מצד שני, איך יחיו הפלסטינים והישראלים זה לצד זה? בבריכות שחיה? בכלובים? ברור שבשתי מדינות.
"הטרמינולוגיה כבר תדאג לעצמה במעלה הדרך", אמר נתניהו, והתכוון להגיד שלא מעניין אותו איך יקראו לזה, העיקר שהמדינה הפלסטינית הזו, שכולם מדברים עליה, לא תחזיק צבא סדיר, תכיר בישראל כמדינה יהודית ולא תוכל להבריח נשק ואמצעי לחימה מעבר לגבול. במילים אחרות: נתניהו רצה להגיד מה שכל ראשי הממשלות לפניו כבר אמרו, אבל עשה את זה ככה שהאמריקאים, יחד עם שאר העולם, יישבו עליו עכשיו עם מכבש ויקראו לו סרבן.
פירקנו התנחלויות. והפלסטינים? בנו את חמאסטן בעזה
ישראל תמשיך במו"מ לשלום עם הפלסטינים צילום אי-פי
זו , כנראה, הבשורה על פי נתניהו. לשבור את הכלים, ולבנות אותם מחדש. בתהליך החדש של נתניהו, לא אומרים שתי מדינות, אבל מתכוונים לשתי מדינות. מחייבים את מדינות ערב לצעדי נורמליזציה מול ישראל, רותמים אותן למשוך את העגלה אל מחוץ לבריכת הבוץ.
ומה ישראל עושה? אז זהו, שכאן נתניהו קצת נתקע. הוא לא ממש יודע להגיד מה ישראל עושה, או מה מבדיל בינו לבין אולמרט, שרון, ברק, או אפילו ציפי לבני. שהרי כל אלה דיברו גבוהה על מדינה פלסטינית, אבל לא התקדמו לקראתה, וזכו לתשואות הקהיליה הבינלאומית. הוא לא מדבר על מדינה פלסטינית, חוטף על הראש מהקהיליה הבינלאומית, ולא לגמרי ברור אם המדינה הפלסטינית לא מתקרבת.
נא להמתין לטעינת התגובות
