החמצתי: יו"ר קדימה משקיפה מהאופוזיציה
ציפי לבני הייתה רוצה לשבת עם הנשיא האמריקאי ולהגיע עמו להסכמה. במקום זה היא יושבת באופוזיציה. "זו תחושת החמצה", היא אומרת
היא הייתה זורמת עם אובמה ורעיון שתי המדינות לשני עמים, ושניהם היו מניפים ביחד את הדגל. היא הייתה הולכת, לדבריה, על איחוד אינטרסים ולא על ניגוד אינטרסים. מתוך נקודת התפר הזו אפשר היה לצאת למאבק משותף ונוח יותר מול איראן.
במקום להגיע להבנות משמעותיות, מצאנו את עצמנו על סף עימות, היא מאבחנת. לבני לא חושבת שהפיצוץ עם האמריקאים יהיה מיידי. לממשל אין אינטרס לחסל את היחסים עם ישראל כבר בהתחלה, או בכלל. הברית האסטרטגית עדיין חזקה, אבל הכל יגיע בהדרגה, עד לקרע הבלתי נמנע בטווח הארוך יותר, כאשר יתברר כי ראש הממשלה עומד בקיפאונו.
יריית הפתיחה של הממשל תהיה ב-4 ביוני. זו לא רק התוכנית החדשה של אובמה, שמנוגדת לכל הנראטיב של נתניהו והליכוד. זה גם סגנון הפעולה. אובמה מגיע לנאום בקהיר לפני שהוא מגיע לישראל, כדי להציג את התוכנית שישראל בקושי ידעה עליה. והוא אפילו לא משלב כאן ביקור. זו בעיטה בפרצוף שלנו.
הסימנים היו כבר מזמן בשטח. לבני אומרת שהיא צפתה אותם. היא ישבה שעות אחדות עם נתניהו אחרי הבחירות כדי לנסות להקים ממשלת אחדות. היא הבינה שהוא הולך על שני מסלולים, פוליטי ואידיאולוגי-אישי, מהם לא יכול לצאת דבר.
הכל מתחיל בליכוד, היא בטוחה. בממשלה שבה יושבים בני בגין ומשה (בוגי) יעלון, ובמפלגה שבה יושבים דני דנון, יריב לוין וציפי חוטובלי, ועליהם משקיף משה פייגלין, אי אפשר לזוז לשום מקום גם אם רוצים.
ונתניהו לא רוצה, אומרת לבני. הוא רואה במדינה פלסטינית אסון. הוא לא אמר מילה כאשר שר החוץ ליברמן יצא עם ההצהרות שלו בתחילת הקדנציה, וזה היה הסימן הראשון. הוא לא רוצה הכרעה, אלא דימוי של תהליך מתון שלא בא לעולם לידי סיום.
אין לו דרייב להתקדם, אומרת לבני, אלא רק לעכב. היו לו שנים ארוכות לבנות תוכנית שלום ועוד חודשיים לעדכן הכל ולכוון לממשל החדש, אבל הוא חשב שיוכל להסתדר, ולכן הגיע לוושינגטון עם מינוס פראי.
"מי שבחר להקים ממשלה כזו, ידע איפה הוא יימצא", מסכמת לבני. "מה שהוא רוצה זה להחזיק קואליציה ולהקטין את רמת החיכוך עם ארצות הברית, באמצעות דימוי של תהליך מדיני. למציאות הזו קוראים הישרדות".
אגב, בליכוד יש מי שמאשים עד לרגע זה את לבני בכל הצרות. במהלך המשא ומתן הקואליציוני היא הביאה לשפיץ את הדיון על שתי מדינות לשני עמים. הסלוגן הזה היה חד וברור והעמיד את נתניהו כבר אז בפני הברירה הפוליטית הקשה. נתניהו נחשף, והאמריקאים הקשו עליו עוד יותר את החיים.
לבני יושבת בחדר 2460 באגף החדש בכנסת. לפני חודש וחצי ישב שם נתניהו. ספרי הביוגרפיה הגדולים, התמונה המפורסמת של וינסטון צ'רצ'יל, אמרות השפר על השולחן והקלטות של הסופרנוס נדדו ללשכת ראש הממשלה, יחד עם קופסאות הסיגרים. לבני הספיקה להביא לשם בינתיים כמה ספרים ממסורת ישראל.
מהלשכה הזו היא מגיחה לאירועים בכנסת ובמקומות אחרים. היועצים שלה, בעיקר אייל ארד, מייעצים לה להמעיט בריאיונות לתקשורת, "כי אם תדברי הרבה, בסוף לא ישמעו אותך ותאבדי את האפקט". בקדימה יש מי שסבורים כי היא נעלמה דווקא בימים שהציבור חיכה לשמוע אותה.
לפני שבועיים הופיעה לבני בוועידת איפא"ק ודיברה על הסכנה החמורה שנשקפת מאיראן. כמו נתניהו, היא חושבת שאיראן זה הנושא המרכזי, אבל בשיחותיה היא תוקפת את ראש הממשלה שמתעקש להשוות בין מצבנו ב-2009 ובין מצב היהודים באירופה ב-1939.
לבני משוכנעת כי נתניהו גורם כאן לזילות המדינה והשואה. "האיום הוא איום, אבל ישראל היא מדינה שעומדת בפני עצמה", היא אומרת, "צריך לחזק את הציבור ולא לשחק על החרדה".
הקשר האמריקאי בין הטיפול בנושא האיראני והפלסטיני, שמפחיד את ראש הממשלה ואת שרי הליכוד, נראה לשרת החוץ היוצאת כמעט חיוני. הנה פספוס נוסף של ראש הממשלה, וסיבה למחלוקת נוספת מול הממשל.
"בעיני
לבני טוענת שהאג'נדה של נתניהו ומונחי הזמן שלו אחרים. "הוא מתנגד למדינה פלסטינית, ורוצה לדחות או להקפיא את המשא ומתן. מה שהוא אומר לאמריקאים זה מס שפתיים. הם מבינים שהוא אנוס על פי הדיבור, ושאין לו מרווח תמרון גם בתוך המפלגה שלו".
"כדורי ההרגעה של ראש הממשלה לא עושים רושם על אף אחד. נתניהו מחייב את הקיפאון בשיחות, וישראל חוזרת לימי הקדנציה הקודמת שלו ולסכנת עימות מול הממשל. המדינה תשלם מחיר יקר".
בליכוד אומרים שלבני נחלה כישלון חרוץ כשרת חוץ, גם בנושא האיראני וגם בגזרה הפלסטינית. היא לא הצליחה לקדם במאומה את הלחץ הבינלאומי על איראן, וכמובן שלא הצליחה לעצור את עבודת הצנטריפוגות.
לבני, אומרים שרים בליכוד, ישבה ימים מול אבו-עלא וניסתה לקדם את השלום על פי הבנתה, אך לא הגיעה לשום דבר, למעט כמה הבנות בנושא הכלכלי. ראש הממשלה לשעבר אולמרט הציע לאבו-מאזן כמעט הכל, וגם מכאן לא יצא שום דבר.
ביום שני בבוקר שמעה לבני שיח בין שני דוברים מהימין, שהציגו את מי שמתנגד למדינה פלסטינית כפטריוט ישראלי. נתניהו עצמו תובע מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית, מה שמתפרש בעיני השמאל כניסיון לטרפד את מהלך השלום כולו.
השרים בני בגין ויעלון, עמם הקפיד ראש הממשלה לשוחח בשהותו בוושינגטון, החריפו את הקו. שניהם טוענים כי המנהיגים הפלסטינים תובעים מדינה משל עצמם, אבל מסרבים בתוקף להכיר במדינה ששייכת לעם היהודי. בגין טוען כי הפלסטינים עוד רואים במדינה שיקבלו חלק מתורת השלבים, בסופה הם מבקשים לחסל את ישראל. יש לו כמובן ציטטות.
"אני המצאתי את המונח שתי מדינות לאום וקיבלתי את האו-קיי מהנשיא בוש", מרגיעה לבני את הסובבים. "תמצית ההוויה הציונית היא הקמת מדינה יהודית, וזו הסיבה שאני מוכנה לוותר על ארץ ישראל כדי לקיים מדינה כזו. ההבדל ביני ובין נתניהו הוא שאני מוצאת פתרונות".
"הוא נגד זכות השיבה", אומרת לבני. "אני אומרת שהמדינה הפלסטינית היא הפתרון לזכות השיבה. גם ערביי ישראל מוזמנים למצוא להם פתרון לאומי במקום אחר. ערבי ישראלי ביחס למדינה הפלסטינית הוא כמו יהודי אמריקאי ביחס לישראל. כל זה בא מתוך פטריוטיות ישראלית. תאמינו לי".
בסקרים שמחזיקים לבני ואייל ארד הוסיפה לבני לעצמה שלושה-ארבעה אחוזי תמיכה מאז הבחירות. סביר להניח שיש לנתניהו סקרים הפוכים. הסיבה, אומר ארד, היא לא התוכן המדיני או הכלכלי של ראש הממשלה, אלא ההתנהלות בדיוני התקציב ואפילו בביקור בוושינגטון.
לבני טוענת כי נתניהו חזר לימיו הרעים בתהליך אישור התקציב. "נתניהו רוצה לנהל, אבל לא יודע לנהל", היא אומרת. "כלכלה זה פסיכולוגיה. בדיוני התקציב הייתה תחושה שאין דרך ואין כלום. ישראל נכנסה חזקה למשבר הזה, ויצאה חלשה. אין התמודדות אמיתית. הכל נעשה דרך מראה קואליציונית וסקטוריאלית".
לפני 12 שנה מינו ראש הממשלה נתניהו ומנכ"ל המשרד שלו, אביגדור ליברמן, את לבני כמנהלת רשות החברות הממשלתיות. בליכוד טוענים כי לבני הצדקנית נבחרה לתפקיד רק כדי שתשלב בחברות ובדירקטוריונים אנשים פוליטיים במצוות הבוס. לבני שומרת זיכרונות אחרים.
בנימין נתניהו הורה לה להפריט חברות בכל מחיר ובלי פשרות. בניין ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב היה מבחינתו שיקוץ שצריך להיחרב. ארגוני עובדים וועדים הצטיירו בעיניו כאויבי העם. היום הוא הפך את האידיאולוגיה ב-180 מעלות. נתניהו יאמר שהוא גאה בתוצאה ובשיתוף הפעולה. היא תטען שמדובר באינטרס צר של הישרדות.
אגב, אחרי שקבעה ביום השבעת הממשלה כי "אהוד ברק עשה את הונו הפרטי דרך הקשרים הפוליטיים", יוצאת לבני בשיחות פרטיות נגד יועציו של ראש הממשלה. "אורי יוגב ועו"ד יצחק מולכו הם אנשי עסקים פרטיים", אומרת . "כל אחד מנהל פה את העניינים, ולא משנה אם הוא עושה עבודה טובה או רעה. זו שיטת הלחישות באוזן. זה לא תקין".
איך אומר שר בליכוד? "כל כך לא תקין אצלנו, עד שכל בכירי קדימה רוצים להצטרף לממשלה". השר שאול מופז מדבר על כך בגלוי. שלשום הוא תקף שוב את לבני שנשארה בחוץ.
מופז הוא פצע פתוח ושותת דם בקדימה. בספטמבר האחרון הוא ראה את עצמו מנצח את לבני בפריימריז, אבל לטענתו גנבו לו את הניצחון ברגע האחרון. בפברואר האחרון, אחרי הבחירות, הוא ראה את עצמו חוזר לתפקיד שר הביטחון בממשלת הליכוד-קדימה, אבל לבני גררה את כולם לאופוזיציה, שם מופז לא בדיוק מוצא את מקומו.
מופז משוכנע כי לבני לא נכנסה לממשלה כדי שהוא לא יאפיל עליה בתור שר הביטחון. לחבריו הוא מספר שהציע לה שהוא יישאר במשרד התחבורה, אם זו הבעיה. לפני שלושה שבועות הוא ספג מכה נוספת. בסיעה הוחלט כי צחי הנגבי יישאר בתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון. מופז, שרצה את התפקיד, התעצבן שוב. "הוא תקוע", אומרים מקורבי לבני. "הוא לא יכול לעזוב כי אין לו אנשים. כדאי לו להישאר איתנו. עוד שלושה חודשים הממשלה של נתניהו תתחיל ליפול".
הכתבה מתוך מוספשבת של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
