פרשת חטיבת כפיר: אין גיבוי לאלימות
חטיבת כפיר מושקעת כל כך עמוק במלחמה בטרור, ולכן כל מפקד מחויב להילחם בתופעות רעות יותר מכל חטיבה אחרת. שטח צבאי
לפעמים נוצרת תחושה לפיה כגודל ההשקעה של חטיבת כפיר במלחמה בטרור הפלסטיני, כך גדולה כפיות הטובה של המערכת הביטחונית והאזרחית כלפי הלוחמים של החטיבה המנומרת. אבל בחיים כמו בחיים - אין הנחות.
לכן, כל מפקד יהיה אשר יהיה מחויב להילחם בתופעות רעות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, יותר מכל חטיבת חי"ר אחרת בצה"ל. כי השחיקה בקרב לוחמי כפיר היא גדולה יותר. האקשן של חטיבת כפיר נמשך, ולאחרונה נחשפה עוד פרשה של אלימות כלפי פלסטינים במהלכה הועמדו מפקדים לדין פלילי. אלוף משנה וירוב נדרש לתת עדות מטעם ההגנה על המתרחש בשטח.
עדותו במשפט של פקודיו נועדה לפחות על פי הערכה של מקורביו להעניק גיבוי למפקדים לגונן עליהם מתוך הערכה תוך כדי ניסיון למזער את הביקורת סביבם. אחרת איך ניתן להסביר את דבריו כשאמר בעדות שנחשפה במעריב. "סטירה, לפעמים מכה בעורף או בחזה, לפעמים ברכייה או חניקה לצורך הרגעה היא סבירה", אמר. "האם יש טבלה שאומרת מה מותר ומה אסור? לא, וגם בלתי ניתן שתהיה".
האלוף גדי שמני עשה את כל מה שמפקד ראוי ומחנך צריך לעשות, ורשם לאלוף משנה וירוב הערה פיקודית, אחרת הייתה מתפתחת כאן תופעה. כל טירון בצה"ל בוחן כל הזמן את מפקדו. הוא מביט על כיצד שרך את נעליו, כיצד
המפקד הופך מהר מאוד מודל לחיקוי. אפילו הלוחמים רוכשים סגנון התנהגות הולך לאט לאט ממפקד שלהם, בו הם רואים תכלית הכל. לעובדה שמפקד חטיבה הכי גדולה בצה"ל אומר דברים בנוסח הזה יש השפעה גדולה לא רק על חייליו ומפקדיו, שעיניהם נשואות אליו תמיד, אלא בעיקר השפעה על הדימוי שממנו מנסה צה"ל לחמוק כל הזמן.
אחרי ההערה הפיקודית הגיעה ביקורת על האלוף שמני, אבל אתמול החליט הפרקליט הצבאי הראשי, תת אלוף אביחי מנדלבליט, להדוף אותה ולתמוך בהחלטת שמני, אותה הגדיר מאוזנת. שתיקה של האלוף שמני היתה מצטיירת כהסכמה למעשים הללו, ולכן טוב שהגיב במהירות למרות כל הצדקנים והמתחסדים שטענו כי פגם בהליך המשפטי. עד שיסתיים ההליך המשפטי, ישתתפו לוחמי חטיבת כפיר בעשרות אם לא מאות מבצעים בשטח ואף אחד לא היה רוצה לראות אירועים מסוג זה חוזרים.
נכון שהרחק מעיני התקשורת והמפקדים הבכירים מתחת לפני השטח מתחוללים אירועים חמורים יותר. נכון שכל לוחם חווה חוויה כזו לפחות פעם במהלך פעילות הבט"ש. אבל מישהו כאן צריך לומר למלך שהוא עירום.
מישהו אחד במערכת הגדולה של צה"ל צריך לשמור על הנורמות והערכים עליהם מתחנך כל צוער בבה"ד 1, ואם המח"ט לא עושה כן, ראוי שיבוא אלוף הפיקוד ויאמר לו: עד כאן. המסר הוא לא רק למח"ט, אלא בעיקר ללוחמים שיבינו שלא יקבלו שום גיבוי אם ינהגו באלימות שלא לצורך.
שאלתי בעבר את האלוף במיל' יצחק (ג'רי) גרשון אינספור שאלות על מנהיגות. אני בוחר להדגיש את אחת התובנות עליהם הוא התעקש. מפקד חייב להיות מודע לכל הגה שיוצא מפיו ולכל תנועת גוף שעלולה להתפרש על ידי הפקודים לא כפי שרצה ולא כפי שתכנן.
נא להמתין לטעינת התגובות
