סמל המאבק להשבת חיילי סולטן יעקוב נפטר
בגיל 81 ומבלי לדעת מה עלה בגורל בנו, הלך לעולמו יונה באומל, אביו של החייל זכריה שהוכרז כנעדר בקרב סולטן יעקוב בשנת 1982
"מבחינה גופנית, המצב שלו כבר השתפר", סיפרה חברתו הקרובה, ריעה אייזן, "אבל ככל שהתקרבנו ל-11 ביוני, יום הקרב בסולטן יעקוב, הוא החל לשקוע יותר ויותר בדיכאון". אייזן סיפרה כי ראתה אותו לאחרונה ביום חמישי - אז סיפר לה באומל כי הכין רשימה ובה מה שלא הספיק לעשות בחייו, ובראשה - החזרת בנו.
"הוא אמר לי 'נכשלתי. לא הצלחתי להביא את הבן שלי הביתה'". יהודית ספירל, חברה קרובה של באומל, אמרה אתמול: "כשאחי נפל בלבנון זמן קצר אחרי הקרב, באומל תמיד היה אומר לי 'לך יש מזל. לפחות לך יש קבר'. מאד קשה לשמוע בן אדם שמקנא בי על הקבר של אחי".
בשבוע הבא יציינו בצה"ל 26 שנים לקרב שהתחולל בלילה שבין 10ו-11 ביוני 1982, דרומית לכפר סולטן יעקוב בלבנון, שבו נהרגו 20 חיילי צה"ל ולמעלה מ-30 נפצעו. הקרב בין כוחות קומנדו סורים לחטיבת השריון 401 נערך ביומה החמישי של מלחמת לבנון.
הכח הונחה לתפוס נקודה אסטרטגית מדרום לכפר, ועם הגעתו נפתחה לעברו אש ארטילרית כבדה, שאילצה אותו לסגת תוך אבדות כבדות. בתום הקרב הוכרזו שישה חיילים כנעדרים: זכריה באומל, חזי שי, אריה ליברמן, זוהר ליפשיץ, צבי פלדמן ויהודה כץ. שי, ליברמן וגופתו של ליפשיץ, שנפל בקרב, הוחזרו לישראל מאוחר יותר.
חצי דיסקית מערפאת
באומל, פלדמן וכץ הוכרזו כנעדרים, ומאז לא נודע דבר על גורלם. זאת למעט אירוע אחד לאחר החתימה על הסכם אוסלו, אז העביר יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת לישראל מחצית מדיסקית הזיהוי של החייל זכריה באומל.
יונה באומל לא הפסיק להאמין לרגע שבנו, זכריה, עדיין בחיים, והקדיש את חייו למאבק להשבת שלושת הנעדרים לישראל. הוא לא חסך ביקורת כלפי צה"ל והמדינה: "אנחנו שונאים שנאה גדולה את כל מי שניסה לטעון שהבנים מתים ושחבל על הזמן והמאמץ. הונו אותנו והוליכו אותנו שולל", התבטא בעבר.
לפני מספר שנים אף
כתב מכתב חריף לראש הממשלה דאז אריאל שרון, בו כתב: "בושה וחרפה למדינה אשר מפלה בין דם לדם. 20 שנה אני מנסה למצוא את בני, אני אדם זקן ורוצה לראות בערוב ימי סיום לפרשה. יש פרס של 10 מיליון דולר תמורת מידע או אינפורמציה עבור רון ארד. אין דרך יותר טובה להפלות בין דם של חייל אחד לדם של חייל שני".
זכריה באומל נולד בברוקלין ב-1960, ועלה לישראל כשהוא בן 10. הוא שירת בצה"ל כטנקיסט במסגרת ישיבות ההסדר. להוריו כתב זמן קצר לפני פרוץ המלחמה: "אל תדאגו, הכל בסדר, אך נראה שלא אבוא הביתה בקרוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
