העבריין אסי אבוטבול הורשע בניהול ארגון פשיעה
על פי החוק החדש למלחמה בארגוני הפשיעה, אסי אבוטבול צפוי לרצות עונש מאסר כפול על כל עבירה בה הורשע. בכתב האישום, שהוגש נגד אבוטבול ו-23 נאשמים נוספים, נכתב כי הארגון עסק בסחיטת אנשי עסקים. בחומר הראיות הוצגו האזנות סתר רבות
פרט לעבירת ניהול ארגון פשיעה, אובטבול עצמו הורשע בסחיטה באיומים ובמתן שוחד למנהל חדר המיון בבית החולים איכילוב, ד"ר ג'קי סרוב. השופטים ברכה אופיר-תום, מרים סוקולוב, ודוד רוזן ציינו בהכרעת הדין כי במהלך המשפט עלו קשיים בלתי מבוטלים כתוצאה מהיות מרבית האישומים מיוחסים לנאשמים כמי שפעלו במסגרת ארגון פשיעה.
"בסופו של יום לא היה מנוס מהמסקנה שבפנינו ארגון פשיעה על כל המשתמע מהגדרת מונח בעייתי זה", נקבע בהכרעת הדין, "שהרי הוכח מעבר לספק סביר כי עניין לנו בארגון היררכי, שמטרותיו מוגדרות ופעילותו מוכוונת, ואשר הכל מתבצע בו על פי הוראות מגבוה בסדר מופתי ובמשמעת שלא היה עורר עליה".
"הרושם הברור שהתקבל מהתבוננות בתמונה המקיפה הוא של עשייה עבריינית בלתי מתפשרת שכמו התרחשה בשטח הפקר", כתבו עוד השופטים. "כך נראה נסללה הדרך להוצאת כספי עתק מיידי אנשים תמימים וחסרי יכולת עמידה, כאשר נכנעו לדרישות האולטימיטיביות שהציגו להם נציגי הארגון, כדרישות שאין לעמוד בפניהן".
"השאלה ששבה ועלתה באולם בית המשפט הייתה 'כיצד הלכה והתפתחה תופעה זו של אלימות מאורגנת, וכיצד אחז השיתוק בציבור אנשים שלם, שלא מצאו לקום כנגדה וכנגד ההפחדה והאיומים אשר סחפו מידיים את כל שעמלו עליו? איך אפשר שבחברה מתוקנת, יפעלו גורמים של הפחדה והאלימות ללא הפרעה כמעט?'".
על פי כתב האישום שהוגש נגד אבוטבול ועוד 23 נאשמים אחרים, הורה אבוטבול לאנשיו לסחוט בכוח ובאיומים אנשי עסקים. התביעה טענה כי אבוטבול קיבל לידיו את דמי הסחיטה והורה על חלוקת הכספים למנהלי הארגון וחבריו, לאחר ששלשל את מרביתם לכיסו.
כתב האישום מפרט 21 פרשות שונות של סחיטה, כאשר השיטה הייתה פנייה לאנשי העסקים, רבים מהם אזרחים צרפתיים, ודרישה מהם לשלם חוב – אשר לרוב כלל לא היה קיים - אחרת הם ייפגעו. בית המשפט ציין כי הנאשמים שהורשעו קיבלו את הנהגתו של אבוטבול וסור למרותו.
אבוטבול
הפרקליטות הציגה בבית המשפט את קלטות האזנות הסתר לטלפון הנייד של אבוטבול במשך חודשים, בהן הוא נשמע מתכנן את חלק מהעבירות שיוחסו לו. החוק החדש נגד המלחמה בארגוני הפשיעה מאפשר לבית המשפט לגזור על עבריין עונש מאסר כפול, במידה והורשע בניהול ארגון פשיעה.
בין הנאשמים שזוכו נמצא עורך הדין ברק בופמן, אשר לא הורשע בעבירת ניהול הארגון. השופטים קבעו כי בופמן פעל במסגרת ארגון הפשיעה תקופה קצרה יחסית לתקופה בה פעלו הנאשמים האחרים. לטענתם, לא מדובר במי שצמח וגדל עם הארגון, אלא בעורך דין שחבר לארגון חודשים ספורים טרם חשיפת הפרשה ומעצרם של הנאשמים.
עם זאת, השופטים ציינו כי הוא פעל עם הארגון כמקשה אחת במספר משימות פליליות, כאשר דפוס הפעולה היה קבוע: סיטבון היה איש הביצוע, האיש שייצג את ארגון הפשיעה, ואילו עורך הדין בופמן היה היועץ "מאחורי הקלעים", ומי שיצא לאור - מול אלו שנקלעו למלתעות ארגון הפשיעה. הוא עשה זאת בלבושו הפורמלי של פרקליט הגון ומהוגן מן השורה.
עו"ד בופמן לא התקבל לארגון הפשיעה בטקס קבלה רשמי ולמד להעריך יתרונותיו של סיטבון כאיש הפרונט של ארגון הפשיעה. במקביל למד הארגון להכיר בשום שכלו, עומק הבנתו, תהליכים עסקיים, והיותו עורך דין בעל ידע וניסיון עשיר. תפקידו ומעמדו בארגון הפשיעה לא הוגדר במעמד שהותבע וגובש במהלך פעילות הארגון בחודשים האחרונים לפעילותו.
כלל העובדות שנצטיירו בעניינו של בופמן מלמדות על מעמדו הנכבד בארגון הפשיעה. יחד עם זאת ספק אם נתגבשה מודעותו וכוונתו הפלילית להיות מנהל ומארגן פעילות ויועץ לארגון הפשיעה. מדובר בספק קל, אך די בו כדי להוביל לזיכוי הנאשם מהאישום הראשון - ניהול ארגון פשיעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
