בג"ץ: איך חוק טל יפעל אם חוק הליבה בוטל?
תשעת שופטי בג"ץ דנים ב-5 עתירות נגד הארכת חוק טל. "איך הפטור מלימודי ליבה לחרדים מתיישב עם מטרות חוק טל", שאלה פרוק'ציה
לדברי עו"ד ליכט, כיום פונים כ-700 אברכים בשנה למסלול האזרחי בהשוואה ל-70 בלבד שפנו לפני שנה. הנשיאה בייניש העירה כי לא ייתכן לבחון את יישום החוק בהתבסס על לחצים בחברה החרדית.
עו"ד ליכט השיב כי לשינוי החשיבה בחברה החרדית יש רלבנטיות לנושא, משום שאם התהליך של יציאה לשירות האזרחי מתבצע באופן פנימי, מתוך החברה החרדית, אז סיכויי ההצלחה של חוק טל גדלים.
השופטת פרוקצ'יה הביע תמיהה כיצד עו"ד ליכט מדבר על הצלחת השירות האזרחי והשינוי החברתי בחברה החרדית, כאשר "חוק הליבה" פטר ישיבות חרדיות מהתנאי לפיו הן יקבלו תקצוב מהמדינה רק אם ילמדו "לימודי ליבה". חוק זה, לדעת פרוקצ'יה, דווקא מקשה על השתלבות החרדים בחברה האזרחית.
"מכח מה אתם צופים הצלחה של חוק טל ושל תהליך שינוי בחברה
ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ-יחד) הגיע למשמרת מחאה שמקיימים הורי החיילים מחוץ לאולם הדיונים ואמר כי "חוק טל יוצר אפליה בין דם לדם - יש לבטלו לטובת שירות שווה לכל". לדבריו, "המאבק בחוק טל הוא מאבק על דמותה של מדינת ישראל. חוסר השוויון בנטל השירות הולך וגדל, ואסור לקבלו כמובן מאליו. לא נהיה מוכנים עוד לעבור לסדר היום נוכח מציאות מעוותת בה קבוצה הולכת וגדלה מתחמקת משירות בתירוצי כזב".
שופטי ההרכב המורחב, בראשות הנשיאה דורית בייניש, דנים שעות ארוכות בעתירות שהגישו המשפטן עו"ד רס"ן במיל' יהודה רסלר, התנועה לאיכות השלטון, הח"כ לשעבר עו"ד אברהם פורז, חברי כנסת מסיעת מרצ-יח"ד והמשפטן עו"ד איתי בן חורין.
לטענת העותרים, החוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לשוויון, כאשר הוא מאפשר לציבור גדל והולך של אברכים, שמספרם מגיע השנה לכ-55 אלף איש, להתחמק מחובת שירות צבאי.
בעקבות העתירות הוציא אז בג"ץ צו על תנאי, שחייב את ממשלת ישראל אשר יזמה את החוק, לנמק מדוע לא תבוטל ההחלטה להאריך את תוקפו.
בתשובה שהוגשה, ביקשו הממשלה ושר הביטחון, באמצעות עורך הדין אבי ליכט מפרקליטות המדינה, לדחות את העתירות בנימוק שהשנה חל "שינוי דרמטי" במספר תלמידי הישיבות המשרתים ב"שירות האזרחי", שהוא מנגנון שנוצר בעקבות חוק טל המאפשר לצעירים חרדים שירות למען החברה כתחליף לשירות צבאי.
בהכנת הידיעה השתתף אריק בנדר
נא להמתין לטעינת התגובות
