פיתוח הרכבת: המטרה ברורה, הדרך לא ידועה
המומחים מסכימים שיש למלא את הארץ בקווי תחבורה ציבוריים. המחלוקת מתעוררת כשמנסים להגיע להכרעה מהי הדרך הנכונה ביותר
תוכניות פיתוח תשתיות הן מורכבות ביותר, ולכן אין זה מפתיע שלוקח זמן רב לממשן, ולעיתים קרובות משהו גם נתקע בדרך. לא זו בלבד שהן יקרות ביותר ודרוש תקציב גבוה למימושן, גם התהליך הבירוקרטי של אישור תוכנית הוא מסובך וארוך. קחו לדוגמה את פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב.
שאלות רבות תלויות ביחס לתוכנית הרכבת, אשר נכון להיום היא עדיין בגדר רעיון בלבד: האם תאושר, האם תצא לפועל או האם תתקע בדרך? אם
בכל זאת תצלח את כל הסבך הבירוקרטי ותבוצע – האם תשיג את מטרתה ותקרב את הפריפריה או שמא תיצור פעולה הפוכה?
אם יש משהו שהוא בטוח בכל הסיפור הזה, הוא שצריך תחבורה ציבורית מפותחת יותר בארץ. גם אם התוכנית אינה מושלמת, הרי שאם צריך לבחור בינה לבין פיתוח כבישים, ההחלטה אינה קשה במיוחד. אם צריך לבחור בינה לבין פיתוח התחבורה הציבורית בתוך הערים, זו כבר שאלה אחרת.
נדמה שגם המומחים מסכימים כולם שיש למלא את הארץ בקווי תחבורה ציבוריים. המחלוקת מתעוררת כשמנסים להגיע להכרעה מהי הדרך הנכונה ביותר להשיג את מטרה זו. את יתרונותיה של תחבורה ציבורית מפותחת היטב אפשר לסכם במילה אחת: איכות חיים. ובהרבה מילים: ההתניידות זולה, מהירה ונוחה, פחות זיהום, פחות פקקים, פחות תאונות דרכים.
נא להמתין לטעינת התגובות
