חוק טל: מהפכה גדולה או המשך השתמטות?
החוק שמסדיר את אי גיוסם של חרדים לצה"ל זכה לגל ביקורות מצד שופטי בג"ץ והעותרים. הנשיאה ביניש: "לא מדובר במהפכה"

השאלה המרכזית שהעסיקה את השופטים והפרקליטים הייתה האם העובדה ש-700 אברכים חרדיים – מתוך מחזור של כ-55 אלף אברכים – פנו השנה למסלול של שירות אזרחי, אכן מהווה את אותו "שינוי מהותי" שבג"ץ דרש, לפני שנתיים, ביישום חוק טל.
נציג המדינה, עו"ד אבי ליכט, השיב על כך בחיוב וטען בשם הממשלה ושר הביטחון, כי הגידול במספר הפונים לשירות האזרחי מבטא "שינוי דרמטי" הממחיש את כניסת החברה החרדית לשוק העבודה האזרחי, והמצדיק את המשך יישום חוק טל. "זו מהפכה ממש", אמר.
נשיאת ביהמ"ש דורית ביניש והשופטת אילה פרוקצ'יה לא הסתירו את ספקותיהן לגבי עמדת המדינה, ותהו האם השירות האזרחי שווה ערך לשירות צבאי מלא, בו חיילים מסכנים את נפשם.
בתגובה לדברים התפשר מעט עו"ד ליכט ואמר: "טוב, אז זו לא מהפכה. אבל יש פה שינוי משמעותי. יש שינוי בחברה החרדית". לדבריו, "השירות האזרחי הוא חלק מהותי מהחוק, אבל זה לא אומר שאנו מתייאשים מהשירות הצבאי. בכל מקרה,
ראש מנהלת השירות האזרחי, אל"מ במיל' ד"ר ראובן גל, חיזק את דבריו של ליכט ואמר לשופטים כי חוק טל ויישומו אכן מהווים מהפכה. "מדובר בצעירים איכותיים, בעלי קב"א של קצונה. הם רוצים לפתוח פתח לשוק העבודה ורוצים להתחבר לחברה הישראלית. חוק טל מאפשר למהפכה הזו להמשיך ולהתקדם", אמר.
מנגד, תקפו העותרים השונים את עמדת המדינה. עו"ד יהודה רסלר, המנהל מאבק בן 39 שנים לגיוס בני ישיבות, אמר: "מה המדינה רוצה? שנמחא כפיים ל-700 איש שפונים לשירות אזרחי והרבנים לא מתנגדים? זה שינוי מהותי? זה צחוק מהעבודה". לדבריו, 50,000 אברכים שאינם משרתים בצה"ל מהווים "סרטן בגוף האומה".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, טען כי המדינה מסתירה מבית המשפט שהשנה כבר הגיע מספר דחויי שירות, על פי חוק טל, לשיא של 56,000 איש. "החוק הזה פוגע פגיעה קשה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", אמר.
פרקליט סיעת מרצ-יחד, עו"ד אורי קידר, האשים: "הפגיעה של החוק בזכויות האדם אינה מידתית. אין בו איזון ראוי בין הפגיעה בחייל הבודד, הנושא בעול, לבין הציבור החרדי. שירות אזרחי של שנה פשוט לא פותר זאת".