קיץ. חם. אין מה לעשות
כניסת השבת: מניעת חילול שבת הייתה מטרה משנית בהפגנות נגד חניון ספרא. יש ראש עיר חדש, מזמן לא הייתה הפגנת שבת גדולה, נולדו ילדים שלא ראו מחאות. זה לא החניון, זה הצטברות של נסיבות
אחרים העירו על חילול השבת העצום של אנשי תקשורת ושוטרים שנגרם בשל ההפגנות. ואילו בתוכנית האקטואליה המרכזית של הציבור החרדי פלט בכיר שדרי הרדיו מרדכי לביא יותר מרמז לכך שההפגנות קשורות לצורך של החרדים למצוא עיסוק בשבתות הקיץ הארוכות.

בין המבולבלים היה גם יהודה משי זהב, שבשנות השמונים והתשעים היה מראשי המתעמתים עם ישראל החילונית, זכה לתואר "קצין המבצעים של העדה החרדית", ואחר כך הפך לאחד מסמלי הפיוס בין חרדים לחילונים. ידיו עדיין מפויחות מהמשואה שהדליק ביום העצמאות כמייסד ארגון המתנדבים החרדי זק"א, ובאוויר מהדהדים דבריו כי ראשי התיבות שלו אינם רק "זיהוי קורבנות אסון", אלא גם, "זה קירוב אחים".
בשבת האחרונה הפתיע משי זהב והתייצב עם ילדיו בהפגנה. יומיים אחר כך התייצב בתוכנית הרדיו של הרב ישראל אייכלר ברדיו החרדי "קול חי" כדי להסביר לחבר הכנסת מיהדות התורה לשעבר, שאפילו הוא לא הצליח להבין למה בעצם מפגינים. כל הוויכוח בתוך הציבור החרדי יצא בשיחה הזאת.
"לא יכולתי להישאר בבית, הרגשתי שאני חייב להגיע למקום ולהשתתף בהפגנה, חשבתי שזו פרצה שחייבים לעמוד על המשמר", אמר משי זהב והוסיף: "היה לי מאוד חשוב לקחת את הילדים שלי איתי כדי להעביר להם את המסורת מה זו הפגנה ומה זה שמפגינים למען השבת, וגם לימדתי אותם לא לפחד, לא מזרנוקי מים ולא מפרשים. ניסיתי להכניס להם קצת רוח שאין מה לפחד ושיש דברים שצריך להיות מוכנים לשלם מחיר גם אם זה כואב, וגם היה מצב שרצו לעצור אחד הילדים שלי". אפשר היה לאתר נימת אכזבה בקולו של משי זהב על הילד שמעצרו לא יצא לפועל.
משי זהב הסביר כי מה שחמור זו העובדה שהחניון שנפתח הוא בבניין העירייה, ש"זה במקום הכי רשמי". חילוני טוב היה משיב לו כי ראש עיריית ירושלים ניר ברקת בחר לפתוח את החניון הזה ולא את חניון קרתא הסמוך יותר לעיר העתיקה שעל פתיחתו המליצה המשטרה, אך ורק בגלל ההתנגדות החרדית. דווקא החרדים הם שטענו כי פתיחת חניון זה משולה לנעיצת טלפי חזיר בחומות העיר העתיקה.
אייכלר ביקש להאיר דווקא את הפרדוקס שבעמדת הקנאים המפגינים בהנהגת הפלג הקטן המכונה "העדה החרדית", למרות נטייתנו לייחס כינוי זה לחרדים כולם. הללו שמקפידים לא להצביע בבחירות ופתאום מיחסים חשיבות סמלית קדושה לבניין עיריית ירושלים. למה בעצם אכפת להם מה קורה בירושלים החילונית? ואם אכפת, למה לא הצביעו בבחירות? "אתה באמת חושב שפתיחת חניון של בית העירייה זו עילה למלחמה? רגע, העדה החרדית מכירה בעירייה ובשלטון הציוני? מה זה שונה מבניין אחר? הצביון היהודי זה עניין של "המזרחי" (הכינוי החרדי לציונים הדתיים שפעם הונהגו על ידי תנועת המזרחי, א"ב) שמכירים במדינה כמדינה יהודית. אם ראש העיר היה נשאשיבי היו מפגינים?".
שלא יהיו אי הבנות, אייכלר הוא אידיאולוג חרדי קשוח, המייצג עמדה הרואה בקיום החרדי במדינת ישראל "גלות תחת שלטון יהודי", ולכן זע באי נוחות כשחרדים עושים בישראל מה שלא היו מעזים לעשות אפילו בלונדון או ניו יורק. בגלות יהודים עשו שתדלנות אצל הפריץ, לא הפגינו. דווקא מי שמעז להפגין כנראה מייחס למדינת ישראל חשיבות גדולה מן הראוי לה. אייכלר הוסיף ביקורת מקורית על המפגינים: "הייתי במאה שערים וריחמתי על הזקנים והילדים והאנשים שחיים שם. מילאו את הרחוב בזבל והציתו במוצאי שבת פחי אשפה. איפה הגבורה פה? אם היו עושים את זה ברחוב יפו ניחא". אחר כך הוסיף עוד עקיצה לקנאים: "תנועת התשובה לא קמה בגלל ההפגנות האלה".
משי זהב הדף
אייכלר חלק עליו. "מי סגר את ירושלים? ההפגנות או ההסכם של מנחם פרוש עם טדי קולק? בלי ההסכם'כיכר השבת' עד היום הייתה פתוחה, ועד היום היינו חוטפים מכות כמו שחטפנו כשהיינו ילדים. זה עניין השקפתי, אם על ידי משא ומתן עם החילונים מגיעים ליותר או אם על ידי הפגנות?".
בספרו "שרשרת הדורות בתקופות הסוערות" מספר מנחם פרוש, זקן העסקנים החרדים, איך הצליחו החרדים לגרום לסגירת כבישים בירושלים לראשונה. זה היה בשנת 1965. על ראשות עיריית ירושלים התמודד טדי קולק. החרדים סיכמו איתו הסכם קואליציוני על פיו תיסגר לתנועה בשבת "כיכר השבת", שזכתה לשמה על שם הפגנות השבת שהתנהלו בה שנים.
"יחד עם סגירת כיכר השבת נסגרו עוד 60 רחובות. . . הייתה זו תשובה מוחצת לאלו אשר אסרו להשתתף בבחירות", כותב פרוש. משי זהב לא ויתר והבהיר איך זה עובד באמת: "בוא נעשה צדק עם עצמנו, יש דינמיקה שכולנו מכירים. העדה החרדית יוצאת להפגין, הפוליטיקאים מנהלים את המשא ומתן. ככה זה עובד כבר 60 שנה וככה הדברים נפתרים".
נלהב מההסכם החדש, הלך פרוש לאחד מגדולי הרבנים. זה מיד הרגיע אותו. "תגיד לי, מכיוון שלא רוצים לראות חילול שבת סוגרים את הרחוב והמעבר ויהיה על הנוסע לעשות סיבוב להגדלת חילול השבת?". אחרי הדברים הללו, מספר פרוש, "קיבלתי על עצמי שלא ליזום יותר סגירת רחובות". השבוע התייצב, ממרום 93 שנותיו, בחזית המאבק.
יש פה חילוני שנעלב כשהחרדים מגדיד רים אותו כ"תינוק שנשבה"? אם כן, אז הנה בשורה טובה. מנהיג הציבור הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב קובע שאתה כבר לא. שהחילונים של היום הם לא תינוקות שנד שבו. מדובר במהפכה השקפתית בעלת השד לכות הלכתיות ביחסם של החרדים לחילוד נים. המונח הזה זכה לפריחה על רקע הולדת תופעת היהודי החילוני במאות האחרונות. תחת כנפיו יכולים החרדים לסנגר על החיד לונים ולומר שהם לא אשמים במצבם שכן לא זכו לקבל חינוך יהודי ראוי ולכן אינם אשמים בעבירות שהם עוברים.
בספר חדש, "פניני תפילה", העוסק ב"ד פסקי הלכה וחידושים שנשמעו מפי מרן רבינו יוסף שלום אלישיב שליט"א", שחיבר תלמידו ומקורבו הרב בן ציון קוק, מצוטטת התייחסותו הרשמית של הרב אלישיב לנוד שא. עמדתו המהפכנית גורסת שמקור המונח בגמרא עוסק ב"תינוק שנשבה לבין הגויים" ואילו "בימינו כל חילוני יושב בין יהודים, האם אפשר לומר שאינו יודע מהי שבת? הוא לא רוצה לדעת. הרי יש כל מיני אמצעי תקשורת ויודע ש'פרומע יידין' (יהודים חרדים, א"ב) שומרים שבת. אם כן, כיוון שיודע שהוא יהודי, הוא היה צריך לחקור את האמת".
האוטוריטה הרבנית הבכירה שהשתמשה במונח הזה להגדרת החילונים היא ה"חזון איש", הרב שחתום על פירוק מטען הנפץ המכונה "דין מורידין" ועל השאלה מדוע לא יחול על החילונים היום כמו על האפיקורד סים בעבר. מה זה "דין מורידין?" מורידים אדם שאין עליו עונש מוות ברור לבור ו"אין מעלין".
למרבה המזל הגדרת החילונים כתינוקות שנשבו אינה הנימוק המרכזי של החזון איש לביטול "דין מורידין", אלא כפי שהוא מצוטט בספר: בדור הזה "מצווה לאהוב את הרשעים", שכן תנאי מוקדם לשנאה הוא תוכחה ועכשיו "אין אנו יודעים להוכיח". אם כי הרב אלישיב העיר: "לא כל מי שאסור לשנאותו, יש מצווה לאהוב אותו".
אז מה יהיה? פתאום הולך ומתקרב לנקודת רתיחה מה שהחל להבשיל על אש קטנה בכותרות בביטאון "העדה" לפני שלושה שבועות. הגחלים לחשו, אבל מולם התייצבו הנציגים החרדיים הרשמיים שדווקא לחשו כי מדובר בפשרה סבירה, גם אם אינם יכולים להסכים לה רשמית.
"היהדות החרדית עוקד בת בדאגה אחר הכוונה לפתוח חניונים לחיד לולי שבת המוניים עבור רומסי השבת קודש בתוככי פלטרין של מלך", נכתב בכותרת הביטאון הקנאי, שהופיעה לצד ידיעה מודאגת על אודות הצעת "חוק הנכבה". "עיקר כוונתם היא להקניט את הציבור החרדי ואת היהדות הנאמנה, הרואים במדינת הציונית אם כל חטאת ושורש כל אסון והמתאבלים מרות על הקמתה", הוסבר שם.
והנה, למרות הביקורת הפניםדחרדית על המפגינים וחילוקי הדעות בציבור החרדי נדמה ששוב קנאי "העדה החרדית" מצליחים לסחוף את כל הציבור החרדי למאבק שיסתיים, יש להניח, בכניעה של ניר ברקת.
קשת ההתייחסויות הדתיות לחילונים מתחילה מהקנאים, עם "משנאיך ה' אשנא", עוברת דרך "התינוקות שנשבו" - לפחות עד שהביטול של הרב אלישיב יחלחל בציבור - ומסתיימת, איפה? יכול להיות שאצל הרב אורי שרקי, האוהב הגדול.
בדרשה שנשא לפני חודש ביום הרצל בישיבה הציונית דתית "מכון מאיר" השווה הרב שרקי בין חוזה המדינה החילוני למשה רבנו. "גואל ראשון - משה רבנו, גואל אחרון - הרצל", אמר . לקהל המתרעם על ההשוואה אמר כי גם משה גדל אצל המצרים, התלבש ונראה כמותם. תוך ציטוטים מדברי הנצי"ב מוולוז'ין הוסיף: "לחשוב שלא תבוא גאולה על ידי חילונים זה היה החטא של משה".
כשאחד השואלים טען שהרצל לא מל את בנו, השיב הרב שרקי: "נו זה בדיוק אותו דבר, גם משה לא רצה בהתחלה למול את בנו". כשאחד התלמידים התקומם: "זו לא בעיה לשים את הרצל באותה שורה של משה רבנו?" השיב : "אני מבין את הבעיה. משה עשה גאולה ראשונה שאחריה גלות. הרצל עשה גאולה אחרונה שאין אחריה גלות. אל תגזים".