למי קראתם מפגר? הבדרנים פוגעים בבעלי המוגבלויות
נציב תלונות הציבור של הרשות השנייה דורש לצאת בחקיקה שתמנע פגיעה באוכלוסיות מיוחדות. המצב בישראל, הוא אומר, חמור בהרבה מהמקובל

צחוק מעבודה צילום: יוני המנחם
הטלוויזיה הישראלית נחשבת למתירנית הרבה יותר מאחותה הגדולה, ארצות הברית, לפחות בכל הקשור לערוצי הברודקאסט - כלומר, הערוצים הפתוחים. בישראל ניתן לראות סצנות מין נועזות ושימוש בשפה גסה ביתר קלות בלב הפריים טיים, ולמרות מורת רוח ציבורית מינורית, הרגולטור ממעט להתערב בנושאים אלו. בארה"ב המסך ברשתות הגדולות נחשב נקי הרבה יותר, תוך הקפדה יתרה על תקינות פוליטית, ואף המילה "פאק" אסורה לשידור.
לאחרונה הגיעו אל רוזן מספר תלונות שממחישות את הצורך בצעדים בנושא. אחת הצופות התלוננה בפניו בעקבות אחד הפרקים של "צחוק מעבודה", שבהם לעג הסטנדאפיסט שחר חסון לתלמידי כיתה טיפולית. "אני למדתי בחינוך מיוחד ואני מאוד אינטליגנטית", כתבה, "כל זה למרות שאני חיה בכפר לאנשים עם צרכים מיוחדים, כי יש לי שיתוק מוחין קל. עברתי יותר מ-40 ניתוחים, אבל אם תראה אותי לא תאמין. בבקשה, שלא יצחקו על חינוך מיוחד, ילדים עם צרכים מיוחדים או מוגבלים".
צופה אחרת התלוננה על משדר יום העצמאות בערוץ 10, שבו לעג הסטנדאפיסט יונתן ברק לאוטיסטים. "אחרי שהוא סיים עם האתיופים וניצולי השואה הוא עבר לאנשים עם אוטיזם", כתבה הצופה. "המערכון הספציפי היה
על ביקור של ברק בחנות בגדים, ועל כך שכשהוא מגיע לקופה בדרך כלל שואלת אותו המוכרת 'האם מישהו עזר לו' ובתגובה לכך אמר יונתן, 'מה הן חושבות להן המוכרות, שהוא אוטיסט שאינו יכול לבחור לעצמו מכנסיים וחולצה לבד?'.
"אני יודעת שבעיני אדם מהיישוב המשפט הזה נשמע סתמי ואולי אף מצחיק, אך במדינת ישראל יש אלפי אנשים עם צרכים מיוחדים, ביניהם אנשים עם אוטיזם. אני בטוחה שהמערכון הציני הזה לא גרם ליום העצמאות להיות שמח במיוחד עבורם. גם כך הם נאלצים להתמודד בחיי היום יום עם קשיים, סטיגמות, ואי קבלה מצד הקהילה. די לסאטירות שפוגעות באוכלוסיות חלשות, קשישים, עולים חדשים, אנשים עם צרכים מיוחדים, נכים. נמאס כבר מתוכניות חסרות תוכן, ויתרה מכך, אף כאלה שפוגעות בציבור גדול ובמשפחותיהם".
"באחרונה אנחנו שומעים באופן תכוף יותר על התופעה", אמר רוזן ל-nrg מעריב. "הסגנון שלנו, השפה שלנו, מכילים ביטויים שיש בהם העלבה של ציבור גדול של אנשים שסובלים ממוגבלויות נפשיות או פיזיות. אמירות כמו 'דיסלקט' ו'מפגר' אלו ביטויים שיש לעקור מהז'רגון העברי. הכאב שהם גורמים לא ראוי בחברה שמכבדת את השוויון בין בני האדם. זה פוגע שוב ושוב, בין אם מדובר באנשים פגועים או בבני משפחותיהם.
"אלה סוג התקנות שצריך להתקין כדי שלא יופיעו בשפה העברית, לפחות לא בטלוויזיה. בארצות הברית מילים כאלה מצונזרות בשידורים ולא ייתכן שבישראל, מנחה לא יגיב מיד כשמישהו יגיד מול פניו 'מפגר'. אני חושב שצריכה להיות חקיקה בנושא, כי יש דברים שפשוט לא עושים ואנחנו קהים לגמרי לעוצמת הפגיעה שזה עושה לאנשים".