כך עקצו צעירים מר"ג 8 מיליון שקל מאמריקאים
בסוף החודש יתקיים דיון על הסגרתם של תשעה צעירים ישראלים שהונו 150 קשישים אמריקאים וגנבו את כספם - רבים מהם איבדו את בתיהם
אנדרסון , הנוהגת למלא טופסי הגרלה, לא הבינה שנפלה קורבן לרשת ישראלית שפעלה ממשרד ברמת גן ושמה לה למטרה לעשוק זקנים ולקחת את חסכונותיהם.
"בטרם אעביר לך את הכסף עלייך לשלם מס עבור כספי הזכייה", הבהיר עורך הדין לאנדרסון, שמיהרה לשלוח לחשבון בנק ביפו כ-12 אלף שקל, כנדרש.
עם קבלת הכסף, התקשר שוב "עו"ד גורדון" וביקש מאנדרסון ליצור קשר עם גורם ממס ההכנסה בארצות הברית, ואף נתן לה מספר חיוג חינם המתחיל בספרות 1-800. לאחר שהעבירה גם 40 אלף שקל לחשבון בבנק הפועלים בתל אביב, המתינה אנדרסון בסבלנות לפרס.
משבושש הפרס להגיע, יצרה שוב קשר עם משרד עורכי הדין. "אל תדאגי", נאמר לה, "סכום הזכייה עלה לשבעה מיליון דולר, את חייבת לשלם עוד מסים". אנדרסון התנצלה. "אין לי יותר כסף, זה כל מה שהיה לי בבנק. אולי תחזירו לי את כספי?", התחננה.
מאז בדקה את הדואר מדי יום, קיוותה לגלות צ'ק. היא ניסתה להתקשר שוב ושוב למספרי הטלפון שניתנו לה, אולם לא זכתה למענה.
ייתכן שאנדרסון תזכה לראות אותם אנשים שקיבלו, לכאורה במרמה, ממנה ומיותר מ-150 אמריקאים מבוגרים נוספים כשמונה מיליון שקל. בעוד כשבוע וחצי יחל הדיון הראשון בבקשת ארצות הברית להסגיר את תשעת החשודים שנעצרו בפרשה, כולם צעירים ללא עבר פלילי, רובם לאחר לימודים אקדמיים.
על פי כתבי האישום שהוגשו כבר בארצות הברית, יואשמו התשעה בקשירת קשר ובביצוע הונאת דואר והונאת אמצעים אלקטרוניים באמצעות טלמרקטינג. העונשים המרביים על כל אחת מהעבירות עומד על 20 שנות מאסר.
העונשים הכבדים לא הרתיעו את פרקליטות המדינה מלהיעתר לראשונה לבקשת הסגרה
תרמית הגרלת הלוטו אינה חדשה, ולמרות זאת נופלים ברשתה אלפי מבוגרים מדי שנה. רבים מהם סיפרו לחוקרי חקירות ההונאה של האף בי איי כי לא נותר להם אפילו דולר אחד, חלקם איבדו את בתיהם.
תלונתה של אנדרסון הצטרפה לעוד 15 תלונות זהות. החקירה בארצות הברית נפתחה כבר במאי 2008, בלי לדעת כי היקפה גדול בהרבה. בדיקת מספרי הטלפון שנמסרו לזקנים הובילה את החוקרים לישראל, לבניין משרדים ישן ברחוב תובל 36 ברמת גן. לאחר כחודש של מעקבים, הצעירים נעצרו.
המשטרה הצליחה לשים ידה על תשעה חשודים - גיא מאיו (30) מתל אביב, אחיו אלעד (28) המתגורר ברעננה, אבי אלמקייס (29) מגבעתיים, מורן גולדפרב (30) מרמת גן וליאור אורגד (28) מהרצליה, שנחשבו ל"מנהלים", וכן אורליה בלחסן (24) מנתניה, דוד ימין (28) מהרצליה, מור גלנטי (24) מבת ים ויניב קלברס (28) מהרצליה, המשמשים כ"אנשי מכירות".
אלא שהמעצר לא היה מושלם. ש', חשוד מרכזי בפרשה, ומי שנחשד על ידי המשטרה כיוזם ההונאה יחד עם גיא מאיו, הצליח להתחמק ברגע שראה את חבריו נעצרים ליד המשרד. המשטרה מחפשת אחריו. בינתיים נראה כי גיא, בעל תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, סיפק את מרבית הראיות הנדרשות.
עם מעצרו, נמצא על גופו דיסק און קי, ובו נוסח טקסט שלפיו פנו אנשי המכירות לקורבנות, טבלאות אקסל עם שמות הזקנים ולצדם סכומי הכסף שהועבירו לכאורה לישראל, וכן טבלאות המסכמות את רווחי המשרד.
למשל, בפברואר 2008 הרוויח המשרד, לכאורה, כ-211 אלף דולר, ביוני עמדו הרווחים על כ-360 אלף דולר ובחודש יולי, חודשיים לפני המעצר, הרוויח המשרד כו287 אלף דולר. בחשבונו האישי של גיא אותר קצת יותר ממיליון שקל. אולם המסמך שזעזע את החוו קרים נמצא דווקא בחיפוש על גופו של אחיו, אלעד. "יש, יש. הזקן גמור", נכתב בכתב יד בראשו של דף הנייר שעליו נכתבו מספרי הטלפון. את שמות הקורבנות קנו הישראלים מגורם אמריקאי.
בכל יום נפתח המשרד בין השעות 15:00 בצהריים ועד 23:00, אז ישבו אנשי המכירות ליד הטלפונים והתקשרו ל-100 עד 200 אזרחים, כאשר רוב השיחות סוננו, מאחר שהעונים לא היו מבוגרים מספיק, לא היה להם מספיק כסף, או שהם פשוט לא האמינו. בתחילת היום קיבלו אנשי המכירות את רשימת השמות והציגו עצמם כעובדים במשרד עורכי הדין גורדון.
נוסח השיחה היה זהה, אנגלית באותיות עבריות, והוקרא מדף שחולק לטלפנים. כל שיחה נשמעה כך: "בוקר טוב, אני מבין שחיכיתם לשיחתי. התקשרתי לברך אתכם על זכייתכם. האם יש לכם מושג מהו גובה הפרס? אולי עדיף שתשבו, זכיתם ב-500 אלף שקל".
רוב הזקנים לא שיערו שנפלו קורבן לתרגיל עוקץ ניגרי, רבים מהם נוהגים למלא טופסי הגרלה. לאחר שההתרגשות נרגעה, מבקשים הטלפנים את פרטיהם האישיים של ה"זוכים" במטרה לאתר קורבן בעל אמצעים, אך עם זאת תמים וחסר אונים. אם הנתונים מתאימים, מועברת השיחה לאחד המנהלים במשרד, שמסביר כי כדי לקבל את כספי הזכייה עליו לשלם הוצאות ומסים, לרוב בגובה 5,000 שקל.
האמריקאים הונחו לשלוח את הכספים לחשבונות בנק שונים שניתנו להם בתל אביב, בהרצליה וברעננה, ובמקביל קיבלו מספרי חיוג חינם, המתחילים בספרות 1-800, בו נדרשו לעדכן את מנהלי הרשת על העברת הכספים.
לדברי בלחסן, שהשתחררה משירות צבאי במשרד הביטחון ואחר כך עבדה במשרד עורכי דין ומשרד פרסום, גיא מאיו וש' הדריכו את אנשי המכירות בעבודתם והבהירו להם כי עליהם לגרוס את כל המסמכים במשרד במידה שייחקרו על ידי המשטרה. היא טענה כי שכרה השבועי עמד על 300 דולר, לא כולל חמישה אחוז בונוסים עבור כל זקן שהצליחה להפיל בפח.
"המשכורת השבועית הכי גבוהה שקיבלתי עמדה פעם אחת על 1,500 דולר במזומן", סיפרה . "כל הטלפנים ואני עשינו אותה העבודה וידענו שאותם זקנים לא באמת זכו בחצי מיליון דולר. ידעתי שלוקחים מהזקנים כספים במרמה, ברור היה שמדובר במעשה לא חוקי. הפרטים שלהם היו רשומים על טפסים שנקראו 'לידים' והיו לרוב מונחים על השולחנות בעמדות. בשיחות התחזיתי בשם 'ניקול ויליאמס', והמספר שלי במשרד היה 12. על הלוח במשרד לא נרשמו שמות, רק מספרים".
לבלחסן הצטרפה גם מורן גולדפרב, ששירתה כקצינה באגף התקציבים במטכ"ל, נשארה בצבא כאזרחית ולאחר מכן שימשה כעוזרת למנכ"ל הבורסה ליהלומים. במקביל, למדה כלכלה במכללת רמת גן. היא הסכימה לחשוף בחקירתה את חלקה בפרשה, אולם סירבה לענות על כל שאלה שעסקה בחשודים האחרים. "אני חוששת לחיי", אמרה , "מישהו אמר לי לא לדבר על האחרים אחרת יהיה לי רע".
גולדפרב עבדה במשרד במשך חמישה חודשים ובתקופה שלפני מעצרה קודמה לדרגת "מנהלת". מחומר החקירה עולה כי בין החודשים ינואר עד ספטמבר 2008 ביצעה 293 עסקאות עם אזרחים אמריקאים. כינויה היה "מישל גורדון" ומספרה על הלוח היה 9. גולדפרב הודתה כי את הטקסט שהקריאו לזקנים כתבה היא בעצמה בעקבות בקשה של אחד החשודים.
"היו שיחות שביקשו את דיוויד גורדון והיו עצבניים", סיפרה. "היינו אומרים לאנשים מה שכתוב בדף שקיבלנו ואז עושים שאלון קצר שבו מבררים כמה כסף יש. אם יש להם פחות ממאה אלף, לא ממשיכים איתם".
כל החשודים שהו במעצר כחודשיים, עד שבנובמבר הגיעה מארצות הברית הבקשה להסגירם. הבקשה בישראל הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי פרקליטות המדינה. בעתירתה כתבה הפרקליטה ורנרו קלינג כי רבים מהקורבנות נפלו קורבן למצגי השווא של החשודים מתוך אמונה כי יקבלו את כספי הזכייה, וביקשה להאריך רק את מעצרם של ה"מנהלים" במשרד.
"הכספים שהתקבלו במרמה של התשעה מעולם לא הוחזרו לקורבנות", ציינה. "נוכח מחויבותה הבינלאומית של ישראל בנושאי הסגרה, החשש מפני הימלטותם וחומר הראיות, יש לצוות על מעצרם".
זמן קצר לאחר שחרורם של העובדים הזוטורים שוחררו גם שאר החשודים וחלקם שוהים כיום במעצר בית בתנאים מחמירים. בלחסן, שהסכימה להסגרתה לארצות הברית, תעמוד לדין עם חבריה, אולם היא אינה במעצר בית ואין עליה כל מגבלה. גם שני חשודים נוסו פים, ליאור אורגד ויניב קלברס, קיבלו אישור מבית המשפט לצאת לעבודה.
הדיון הראשון בבקשת האמריקאים להסגיר את כל החשודים לארצות הברית יתקיים ב-29 בחודש. בינתיים מתכננים סנגוריהם של החשודים לפנות לפרקליט המדינה ולעצור את הליכי ההסגרה. עורכי הדין שרון נהרי ואביגדור פלדמן, המייצגים את גיא מאיו, אלעד מאיו וסמי אלו מקייס מסרו בתגובה: "צר לנו שהמדינה הפכה לכלי לאמריקאים בכך שהיא מסכימה להסגיר אזרחים צעירים ללא עבר פלילי, למרות שהו חשדות המיוחסים להם בוצעו בישראל".
עו"ד ירון גיגי, המייצג את ליאור אורגד ויניב קלברס: "העבירות המיוחסות למרשיי הנן עבירות רכוש. מדובר באזרחי ישראל ששירתו בצבא ומכחישים את המיוחס להם. בכל מקרה, המדינה צריכה למנוע מהפקידים האמריקאים להסגיר את הצעירים".
עו "ד גדי זילברשלג, המייצג את מור גלנטי מסר: "החלק המיוחס למרשי הנו זניח, ובעקבות מעצרו הידרדר מצבו הנפשי באופן קשה ביותר. אני מאמין ומקווה כי בית המשפט ידחה את בקשת המדינה להסגירו".
מעו"ד בני כץ, המייצג את אורליה בלחסן נמסר: "מרשתי הייתה בארצות הברית, סיימה את הליכיה והיא משוחררת ללא תנאים מגבילים". עו "ד פרופ' דוד ליבאי, המייצג את מורן גולדפרב: "ננהל את התיק בבית המשפט בירושלים ולא בתקשורת".
נא להמתין לטעינת התגובות
