המתנחלים לא חוששים מאובמה: כמו שבא, ילך
ארבעה מתנחלים שכבר עברו בימיהם כמה ראשי ממשלה ונשיאים אמריקאים, נערכים לאתגר שמציב ממשל אובמה. "מי הוא לעומת ההיסטוריה?"

כעבור שנה נמסר המקום לחמש המשפחות המייסדות של ההתנחלות החדשה, שמאותו רגע קיבלה את השם יצהר. בשבוע שעבר חגג היישוב 25 שנים להיווסדו. את רייגן החליף בוש האב, שהתנה העברת ערבויות לישראל בהקפאת ההתנחלויות.
ראש הממשלה יצחק שמיר סירב. מחליפו, ראש הממשלה יצחק רבין, הודיע לממשל קלינטון כי יימשך הגידול הטבעי. בוש הבן דרש הקפאה מוחלטת, אבל גם אחרי אנאפוליס, סירב אולמרט להגביל בנייה בירושלים ובגושים.
מפעל ההתנחלות שהחל שנים ספורות לפני הכרזתו של הנשיא קרטר כי ההתנחלויות הן מכשול לשלום, התרחב וגדל לאורך כל הממשלים המתחלפים. נשיאים באו והלכו, אבל מאז ומתמיד השאירו את ענייני מדינת ישראל לניהולו של ראש הממשלה. עד שהגיע אובמה.
"ההסתבכות הגדולה התחילה בתקופת שרון", סבור בני קצובר, ממייסדי גוש אמונים וכיום יו"ר ועד מתיישבי השומרון, "הוא יצר מהלכי כניעה שלא היו להם תקדימים. שרון סיפק להם מפות מדויקות, וגם הזמין אשת שמאל, שהיום היא חברת מרצ לעשות עבורם דוח (הכוונה היא לעו"ד טליה ששון, ר"ש).

"ככה הוא אותת לאמריקאים שהם רשאים להתערב. למעשה, הוא משכן חלק מריבונות ישראל בידי האמריקאים וזה מה שמאפשר לאובמה לתבוע בתוקף הקפאה מוחלטת.
"ההבדל הוא התגובה הישראלית. כל זמן שישראל הגיבה כמדינה ריבונית ואמרה 'שמענו, אבל נפעל לפי האינטרסים שלנו', האמריקאים לא הרשו לעצמם להתערב בפרטים. לצערי, נתניהו מגיב בחולשה, וזה כמובן מצביע על המשך ההידרדרות. זה רק קצה הקרחון. העולם לומד שאין בעיה ללחוץ את נתניהו".
מתחנת הרכבת של
קצובר, תושב אלון מורה, מתגעגע לתחנה המאובקת, אבל לא רק בגלל ששם הכל התחיל. "אני נזכר בגעגועים במאבק סבסטיה", הוא אומר. "כשהנשיא פורד שלח מברק לראש הממשלה שהוא דורש את פינוי המקום, רבין החזיר את המברק ואמר לשגריר שימסור לנשיא לא להתערב בעניינים הפנימיים של ישראל".
גם בגין נדרש להקפיא את הבנייה.
"כל השוואה בין ביבי לבגין או לשמיר היא מופרכת. הם היו מנהיגים יותר חזקים בעלי כושר עמידה ולא חלשים כמו ביבי. בגין הסכים להקפאה של כמה חודשים, אבל מתחת לשולחן אישר בנייה. כשפגה תקופת ההקפאה הוא בנה בגלוי. בגין גם הקים ועדת שרים להתיישבות שהקימה יישובים חדשים. אפילו ברק, שצמצם את ההתיישבות, אמר 'אנחנו ננהל את עניינינו לפי האינטרסים שלנו ולא של ארצות הברית'".
קצובר מפנה אצבע מאשימה לא רק לנתניהו, אלא גם לממשל האמריקאי. "זהו ממשל תוקפני יותר, והייתי אומר גם גזעני, כלפי ישראל. זהו ממשל שהחליט שהאינטרסים שלו הם קודם העולם הערבי ולא מדינת ישראל. מדיניות אובמה היא גזענית בעליל.
"אין לו בעיה עם מיליון וחצי ערבים בתחומי מדינה יהודית, אבל יש לו בעיה עם 300 יהודים בתחומי מה שהוא רוצה שתהיה מדינה ערבית. זו גזענות, אבל אני מעריך שייצא מזה דבר טוב, ואפילו הציבור בישראל יתקומם נגד זה. יש גבול לקבלת תכתיבים, והציבור בישראל לא מעוניין להפוך לרפובליקת בננות".
קצובר , שהתחיל את דרכו בהתנחלויות כבר במלון פארק בחברון בשנת 68', סבור שהמדיניות האמריקאית תגרום להנהגה הישראלית לברר מחדש את יכולתה לקבל החלטות: "או שתתרחש מריבה רצינית בליכוד, ובסופה יוצב רף שלא נסוגים ממנו, או שהקשיחות האמריקאית תהיה כל כך קיצונית עד שגם הממשלה תכריז 'עד כאן' ויגיעו למיני קרע עם ארצות הברית".
ביקורת חריפה יותר על הנשיא אובמה מותחת גאולה כהן, כלת פרס ישראל וחברת כנסת לשעבר מטעם הליכוד והתחיה. "לא יודעת מה קרה לעם שלנו. ממעמד הר סיני לרדת לשפל כזה? כמו שאמר בגין לאמריקאים, הפכנו לרפובליקת בננות. שנתניהו יגיד להם שלא נקבל שום תכתיבים.

"ועכשיו סרקוזי, הליצן של פריז, גם הוא פותח פה? דורש מנתניהו לפטר שר חוץ ואומר לו את מי להביא במקומו? לא ייאמן. נערה הייתי וגם זקנתי, ולא שמעתי דבר כזה בכל חיי. אתה מתאר לעצמך את בגין יושב ושומע את זה? אפילו אריק שרון לא היה מקבל תכתיבים מזרים. לא היה נשיא חוצפן כזה שמעז ככה".
כשנחתם הסכם קמפ דיוויד בין ישראל למצרים, עלתה כהן לדוכן הכנסת וקרעה מעל הבמה את ניירותיו. המחאה אז כוונה לראש הממשלה בגין. היום, לדבריה, אין מקום למחאה מהסוג הזה, כי הפעם הכתובת היא וושינגטון.
"למה אובמה לא מדבר ככה לפלסטינים?", שואלת כהן ומשיבה מיד: "כי אוי ואבוי לו. לנו הוא יכול, כי אנחנו אסקופה נדרסת. רק עלינו הוא לוחץ, כי יש פה מי שיילחץ. שמיר, לדוגמה, סירב לנהל משא ומתן ישיר עם גורמים פלסטיניים. שר החוץ האמריקאי בייקר הזמין אותו לקהיר וניסה לכפות עליו את המגעים.
"שמיר התעקש והיה מוכן להתפטר ובסוף הממשלה נפלה. גם שרון התבטא בחריפות כלפי הממשל האמריקאי, ואמר 'אל תנסו לפייס את הערבים על חשבוננו, ישראל לא תהיה צ'כוסלובקיה'. נתניהו צריך לומר 'אנחנו מקבלים פה את ההחלטות, וההתנחלויות לא ייפסקו'".
ברק אובמה הוא הרי לא הנשיא הראשון שמתנגד להתנחלויות.
"אובמה הוא הגרוע ביותר, הוא שחצן שחושב שהוא מלך העולם. אבל הוא לא מלך העולם ולא מלך ישראל, והוא יישכח ואיש לא יזכור את שמו. מי שמתעסק איתנו כך, מתחיל את הספירה שלו לאחור. מי שיודע היסטוריה, יודע שזה גורלם של אלה שהתחילו איתנו ככה. מי הוא אובמה לעומת התהליך ההיסטורי? והגברת קלינטון מחזרת אחריו כמו תוכי. היו כבר אימפריות בהיסטוריה, ואיפה הן ואיפה אנחנו".
איך נתניהו צריך להגיב?
"אין לנתניהו ברירה, אלא לעמוד בלחץ, ואם לא יעמוד, אז יהיו בחירות חדשות. שיגיד לאובמה שהוא הולך לבחירות. ואני אומרת לך שהוא יקבל יותר. אני פשוט מכירה את חוקי ההיסטוריה".
חנן פורת, מגדולי האידיאולוגים של המתנחלים, שתמונתו מסבסטיה כשהוא נישא על כתפי ההמונים לצדו של הרב לוינגר הפכה לאחד הסמלים של גוש אמונים, מתעקש, כהרגלו, לראות את הצד החיובי.

"הקב"ה רוצה ללמד אותנו שהגיע הזמן לזקוף קומה ולומר לאובמה, במחילה מכבודך, אנחנו לא נמצאים כאן כאיזה פיצוי על השואה, ועם ישראל לא הגיע הנה רק מפני שחיפש מקלט. חזרנו כדי לבנות כאן את ביתנו בארץ ישראל, כולל את יהודה ושומרון. אם תרצו ואם לא תרצו. ואם החלטתם להתעקש אז תסלחו לנו, עד כאן'".
כבר בימי הנשיא קרטר היו לחצים על ישראל להפסיק לבנות מחוץ לקו הירוק.
"גם בעבר היו קשיים ולחצים, וגם הפעם אנחנו לא נבהלים. בעבר היו דברים שעשינו בעקיפין וגם במחתרת. וגם בימי בגין הגדול, אחרי שחזר מקמפ דייוויד או מקטאר היו לחצים, והוא ניסה להגיד'תבנו מטעמכם, לא מטעמי'. היינו צריכים להיכנס למחנות צבאיים, לגור שם עם הילדים, ולחכות שהצבא יעזוב ואנחנו נישאר.
"הבדיחה סיפרה שביקשו לשים לתינוקות חיתולי חאקי. אבל רואים שבניגוד לפעם, שהיה אפשר לחשוב שמדובר במס שפתיים, אובמה לוקח את זה באופן אובססיבי. ככל הנראה הם מבחינים שנתניהו אדם לחיץ ולכן הם מנסים לעבוד עליו בכל מיני שיטות פסיכולוגיות.
"מה שחשוב הוא לא לעשות השוואה בין הממשלים, אלא לעמוד על התופעה שארצות הברית מתנהגת כאילו לא נותר לה לעסוק במהפכות ואיום גרעיני וקוריאה, ועוסקת בכמה גבעות עם יהודים ביהודה ושומרון. כמו שאמר דוד המלך, 'אחרי מי אתה רודף? אחרי כלב מת, אחרי פרעוש אחד?'.
"על זה צריך לענות תשובות ברמה שנראית לי יותר עמוקה מאשר לנסות לנתח רציונאל פוליטי. זה אומר שאנחנו לא עוסקים בפרעושים ולא בדברים קטנים, אלא בשיבת עם ישראל לארצו. התנהגות הממשל האמריקאי מעידה ששיבת ציון היא שאלה שהעולם מתקשה להתמודד עמה. זה מעיד שאנחנו עושים דבר חשוב ורציני. אבל נראה שהפעם זה יותר אובססיבי והנשיא הזה לוקח ללב. ואם הוא לוקח אז הגיע הזמן שגם אנחנו ניקח ללב את ישיבתנו פה".
ניקח ללב ומה נעשה?
"הפינה שאליה מכניס אותנו אובמה מחייבת אחת מהשתיים. או להיכנע, ואז זה יוביל אותנו עד חלוקת ירושלים ועוד נשוב גם לגבולות החלוקה של 47', או שאנחנו אומרים, 'עם כל הכבוד לך, אנחנו נמצאים כאן בבית שלנו ואנחנו בונים ביהודה ושומרון כי זו ארצנו וביתנו, אם זה מוצא חן בעיניך ואם לא'".
לא יותר פשוט לקרוץ כמו בשנות השמונים?
"העובדה היא שדברים שנאמרו עד כה בלשון שאפשר היה להסתדר איתה, הפכו להיות דברים שנאמרים באופן חריף. כנ"ל הקלינטונית שהפכה את דעתה, ועושה את רצון אדונה. אובמה ככל הנראה נכנס לאובססיה. היו ממשלים שדיברו מהשפה לחוץ, וכאן זה ממשל שהחליט לרצות את הערבים".
פנחס ולרשטיין, שחצה את הקו הירוק בגיל 26, לא החמיץ מעולם הזדמנות לבנות בהתנחלויות. ב-1989, למשל , אישר ראש הממשלה שמיר הקמת חמישה יישובים חדשים. בלילה חורפי בחודש פברואר גייס ולרשטיין כמה משאיות ושלח אנשים להקים את היישוב טלמון. "היה ברור שאם לא נעלה באותו רגע, מחר יכולים לבטל הכל", הוא משחזר, "את המשאיות קשרנו לטרקטור זחל, וככה התקדמנו בתוך הבוץ.
כשגם הטרקטור שקע, שני קילומטר מהנקודה המתוכננת, עצרנו, ושם הקמנו את טלמון. הייתה שם בחורה אחת ששלפנו אותה מחתונה, היא באה עם נעלי עקב ושמלת נשף, ולא הייתה מוכנה לצאת מהג'יפ. לקחנו אותה על הידיים והעברנו אותה לתוך הקרוואן החדש שלה, שגם הוא היה שקוע בבוץ".
אבל גם ולרשטיין מבין שנגמרו הימים העליזים של אווירת חומה ומגדל ביהודה ושומרון. "אני מזהה שינוי אסטרטגי מהותי ביחסו של אובמה כלפי ישראל", הוא מספר שבוע לאחר שחזר מביקור בארצות הברית, "מבחינתו ישראל הפכה מבעלת ברית לנטל. בנאום קהיר הוא פנה לעולם המוסלמי, והמחיר שהכי קל לו לשלם כדי להתקרב אליו זה בתקיפות כלפי ישראל.
"יש סביבו אנשים שבאמת מאמינים שהפיגוע בתאומים התרחש בגלל הקרבה של ארצות הברית לישראל, והתרחקות מישראל תרחיק את האיום הטרוריסטי מאמריקה. אפילו אוהדי ישראל ירדו למרתפים, כאילו סופת הוריקן העלימה אותם".
בניגוד לקצובר, ולרשטיין לא מודאג מראש הממשלה נתניהו. "היו עימותים בין ארצות הברית לישראל לאורך כל התקופות. בינתיים אני רואה שביבי לא מתקפל. מעולם לא חלמנו שתהיה תנופת התיישבות בלי לחץ מארצות הברית או מהשמאל הישראלי. עכשיו הממשל האמריקאי מנסה ליצור סכסוך בתוך החברה הישראלית, ואני מקווה שראש הממשלה יעמוד מול הלחץ ויסביר לישראלים מה יהיה המחיר אם הוא ייכנע לאמריקאים.
"מבחינת העולם זה לא מאחזים או אפילו יישובי גב ההר. הם מדברים על ויתור על כל יהודה ושומרון ורמת הגולן ומזרח ירושלים. מבחינתם, גם הר חומה וגילה זה התנחלות. צריך לזכור שכל מהלך בינלאומי נובע מעצם קיומנו במזרח התיכון".