פחד גרעיני: צ'רנוביל - הדור הבא?
23 שנה אחרי אסון צ'רנוביל, מקדמים יזמים נמרצים את הקמתו של כור גרעיני חדש באזור מוכה הקרינה שעדיין לא התגבר על הטראומה. שליחת מעריב ביקרה שם, חתמה על טופס ויתור על תביעות עתידיות והופתעה לגלות שחלק גדול מהניצולים דווקא בעד היוזמה. העיקר שבחורף הקרוב יהיה להם חם והם לא יהיו תלויים ברוסים
אילו יכלו קירות הבניינים של פריפיאט לדבר, הם כנראה היו מספרים על ארוחת צהריים אחת שהשתבשה, ובמקום להסתיים בלפתן אוכמניות, כמנהג המקום, היא הסתיימה בעזיבה המונית. עד ארוחת הערב כבר לא הייתה שם נפש חיה. 48 אלף תושבים חיו שם עד אותו יום טראגי ב-27 באפריל 1986.
הוא התחיל כעוד יום רגיל, עד שבצהריים פלט הרדיו הודעה מוזרה: בתחנת הכוח הגרעינית אירעה תאונה ואחד הכורים ניזוק. תוך זמן קצר הגיעו כאלף אוטובוסים לפנות את תושבי העיר. עד שאלה הגיעו, מתו שניים מהתושבים ועוד כ-50 אושפזו בשל הקרינה הגבוהה שספגו. זה רק לשלושה ימים, נאמר לתושבים המבוהלים, שלקחו איתם, כפי שהורו להם, רק את המסמכים החשובים והעלו את המשפחה על האוטובוס.
בתוך שלוש שעות התרוקנה פריפיאט מתושביה, שמעולם לא חזרו לקחת את מה שנותר מהחיים שהשאירו מאחור. עגלת תינוק שבורה שנשכחה ברחוב, העשב שגדל בין חריצי הבטון, חצר בית הספר המקומי שכוסתה כולה בטחב - כל אלה מספרים את סיפורה של העיר האבודה, כפי שמכנים אותה באוקראינה.
פריפיאט היא המצבה הגדולה ביותר שנותרה מהתאונה שאירעה לפני 23 שנים בצ'רנוביל: כור מספר 4 התפוצץ כתוצאה מניסוי שנערך במקום, מה שנחשב לאסון האקולוגי החמור בהיסטוריה. כמות הנשורת הגרעינית ששוחררה הייתה גדולה פי 30 מזו שנמדדה לאחר הטלת פצצות גרעיניות, והיא התפזרה עם הרוח לכיוון אזורים אחרים באוקראינה, וכן לאזור רוסיה, בלארוס ושוודיה השכנות.כ-15 אנשים נהרגו ישירות מהפיצוץ בכור ורבים נפגעו בשל הקרינה שהשחיתה גם את הקרקעות, החי והצומח באזור. עד היום אי אפשר להעריך את מלוא הנזק שנגרם מהפיצוץ.
אפילו אחרי יותר מ-20 שנה, חזרה לעיר פריפיאט צופנת סיכון לא ידוע, והשהייה במקום מותרת רק לדקות ספורות. יש צורך באישור מיוחד כדי להיכנס לסביבות צ'רנוביל, ולאורך הדרך ניתן להבחין בשלטים המזהירים מפני הקרינה הרדיואקטיבית. בנוסף, נאלצתי לחתום על טופס ויתור על תביעות עתידיות, וההוראות קשוחות וברורות: יש לבוא בבגדים ארוכים, אין להניח מכשירים חשמליים על הקרקע ואין לדרוך על הדשא.
ואם זה לא מספיק-על הצוואר חובה לענוד מכשיר שנראה מרחוק כמו נגן מוזיקה, אולם תפקידו לבדוק את רמת הקרינה הנספגת בעור. "הקרינה הרדיואקטיבית כאן היא פי עשרה מבקייב", אומרים בסביבות הכור, אם כך, מה הפלא שרוב האוקראינים שאיתם דיברתי השבוע סירבו אפילו לשמוע על האפשרות לבקר באזור הנגוע. צ'רנוביל היה ונשאר פצע פעור בלב האומה האוקראינית, שלא עושה שום סימנים של איחוי. אלא שבשנה האחרונה צצות ועולות יוזמות של גופים פרטיים ששואפים לחדש את פרויקט האטום ולבנות כורים גרעיניים נוספים לאספקת חשמל, מה שנחשב עד כה לטאבו מוחלט
הנסיבות השתנו - בימים אלה אוקראינה עדיין מתאוששת ממשבר הגז החמור שהתחולל בינה לבין רוסיה וגרם למיליוני אנשים באירופה לקפוא מקור בחורף שעבר. בשל חוב כספי סגרה רוסיה את ברז הגז לאוקראינה והאשימה אותה כי גנבה אותו מהצינור הבינלאומי העובר בשטחה ומספק יותר ממחצית מתצרוכת החשמל של אירופה.
עכשיו, האוקראינים יעשו הכל כדי להתנתק מאמא רוסיה, גם אם זה אומר לבנות מחדש את הפחד הכי גדול שלהם. "אנשים יותר מודאגים מהמשבר עם רוסיה והחימום בחורף מאשר מהזיהום שנגרם מהקמת כור גרעיני. נכון, יש להם פוביה בגלל צ'רנוביל, אבל אם לא יהיה להם חשמל בחורף משש בערב עד שש בבוקר זה גרוע בעיניהם הרבה יותר", אומרת תושבת המקום, כריסטינה.
על רקע זה, בניית כור גרעיני גדול, בקנה מידה של צ'רנוביל, היא צעד בלתי נמנע בעיני רבים. "תחנת כוח גרעינית היא הפתרון לבעיה של ייבוא דלק", אומר יורי נדשקובסקי, מנכ"ל החברה הציבורית "אנרגו-אטום" שמקדמת את נושא האנרגיה הגרעינית באוקראינה.
אתם מתכוונים לפתוח את צ'רנוביל מחדש?
"אין לנו שום כוונה לפתוח את צ'רנוביל מחדש, אלה תוכניות שמופיעות מדי חמש שנים בקמפיין בחירות של מועמד כזה או אחר. יש לנו בעיה אחרת-אנחנו צריכים להכשיר מחדש אדמות מזוהמות מהאסון ולכן אנחנו מעוניינים להשתמש באדמות של צ'רנוביל במקום להרוס לתמיד אדמות חדשות".
"אני מבין שזה טראומטי, ושהעם האוקראיני רגיש כלפי אנרגיה גרעינית", הוא מוסיף, "אבל זה פתרון שגם משתלם כלכלית, ואוקראינה היא מדינה עשירה באורניום שאפשר לנצל לטובתנו. אותו חשמל יהיה בשימוש עקרות בית כמו גם בשימוש העשירים ביותר. העם האוקראיני, שכל כך התנגד אחרי צ'רנוביל, מבין שזו האופציה הטובה ביותר".
המשבר עם רוסיה רק תמך במה שאנחנו כבר יודעים - בלי פיתוח אנרגיה גרעינית לא נוכל לכסות את כל אוקראינה. למדנו את לקחי צ' רנוביל. הלקח הראשון הוא שצריכים להיות כללים שייאכפו בקפידה. אני מסכים עם כל אלה שאומרים כי הנזק הוא עצום, אבל הוא בהחלט לא עצום כפי שתואר על ידי הארגונים הירוקים שהגזימו בכוונה כדי לגזור קופון פוליטי".
לתוכניות האלה יש לא מעט מתנגדים, הטוענים כי אלה שרוצים לקדם את פרויקט הכור הם בעלי האינטרס-ולא הם שייפגעו במקרה של אסון נוסף. אירנה מלישבה ודמיטרי קמרה, מהעמותה "מאמא 86" למען איכות הסביבה, שייכים למחנה ההתנגדות. "אנחנו לא יכולים להבין את ההיגיון של הממשלה שלנו", הם אומרים, "לאוקראינה אין צורך בתחנת כוח גרעיני. שימוש נכון באנרגיית שמש שאינה מזהמת, למשל, יכול להביא לתוצאות דומות מבחינת כמות הייצור שתספק את כל אוקראינה, תפסיק את התלות ברוסים וגם לא תיצור בעיה סביבתית של פסולת".
פסולת גרעינית היא אכן בעיה: אין כל דרך להיפטר ממנה. ליד כור מספר 4, בשטח מגודר, בחדר גדול שאליו נכנסים דרך מבוך של אינספור מסדרונות שלאורכם צינורות, אורזים את הפסולת האורגנית בחומר אטום, דוחסים אותה למטילים שטוחים, ואותם מאחסנים בהאנגר ענק. "זה עמיד בפני הכל", מסבירים לנו. "מי תהום, נזקי הזמן והטבע". ייתכן שהם צודקים, אבל את התושבים שמפחדים לגור שם זה לא ממש משכנע ולפעמים, כשיש רוח, הם מרגישים ריח מוזר, מספרת כריסטינה.
לעומתה, ג'וליה מרוסטיק, מהמחלקה הבינלאומית הממונה על ההסברה בפרויקט שיקום הכור, מוכיחה את ההפך-כמה שנים לאחר האסון עקרו היא ומשפחתה מרוסיה והתיישבו בצ'רנוביל. "כמו כל אם, אני דואגת לילדיי אבל אין היום שום מקום על פני כדור הארץ שאין בו קרינה בכלל", היא אומרת.
"בצ'רנוביל יש אנשים חולי סרטן כמו שיש בערים אחרות. אני יודעת שהרבה אנשים נחשפו בבלארוס. האנשים כאן עדיין מושפעים, למרות כל השנים שעברו, ועדיין יש פוביה מכל מה שקשור בגרעין. אני באמת מאמינה שלא מסוכן כאן יותר, אחרת לא הייתי גרה כאן עם משפחתי".
לואדים דיקנוב, מהקרן לפיתוח שוקי אנרגיה והסביבה באוקראינה עמדה ברורה בנושא: "מחיר הגז מאמיר. אנחנו צריכים להבין שתחנת כוח גרעינית פחות מזיקה לסביבה מאשר תחנת כוח שעובדת על שרפת גז או פחם. הבעיה היא הפסולת הגרעינית-אנחנו לא יודעים מה לעשות עם זה ואנחנו יכולים רק לקוות שהילדים שלנו יצליחו להמציא דרך לטפל באשפה. אני מודה שמיד לאחר האסון בצ'רנוביל חווינו תנועה גדולה נגד כל מה שקשור לאנרגיה גרעינית ושימושה גם למטרות שלום. הרבה פוליטיקאים בנו את הקריירה שלהם על הנושא הזה. אבל אם אני רוצה לחמם את הבית בחורף ויש לי אופציה זולה יותר, אני כנראה אבחר בה".
נא להמתין לטעינת התגובות
