הישרדות - גרסת המציאות של ערוץ 10
לפי התחזיות הפסימיות לערוץ 10 נותר רק חודש לחיות, אבל העובדים לא מתכוונים להרים ידיים. מקסימום להרים קול

בכל פעם שמדברים על מצוקת הערוץ אנחנו רגילים לראות את השורה הראשונה של מה שמכונה "הטאלנטים" של הערוץ - מיקי חיימוביץ', יעקב איילון, גיא זהר רביב דרוקר ודומיהם - מתייצבים לכל ראיון עיתונאי ונפגשים עם הבכירים הרלוונטיים בממשלה. אך ביום שיסגרו את הערוץ, יאבדו את מקום עבודתם כ-500 עובדים נוספים, שפניהם אינם מוכרים לציבור. טכנאים, מפיקים, מאפרות, תחקירנים, עורכים ועובדי ארכיון. אחריהם תמשיך תגובת השרשרת ועל פי ההערכות כ-3,000 עובדים בישראל, עובדי חברות ההפקה, משרדי הפרסום וקבלני משנה של הערוץ ימצאו עצמם ללא פרנסה.
ביום שני הודיע בעל השליטה בערוץ יוסי מימן כי "אינו יכול עוד" וכי הוא מפסיק להזרים כסף. בעקבות ההודעה הדרמטית העריך המנכ"ל יוסי ורשבסקי כי לערוץ נותר עוד חודש אחד לכל היותר לחיות. המפיק שי שפיגלמן ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות. הוא כבר היה הרוח החיה של פעולות השטח של עובדי הערוץ בינואר השנה, הפעם האחרונה בה חרב הסגירה התנופפה מעל "בית הוורד" בגבעתיים.
מיד התחיל שפיגלמן בהפקת ההפגנה. חילק משימות בין העובדים, ארגן משרוקיות, שילוט והסעות ודאג לשלוח מסרון שהגיע לכל העובדים, גם למגישים הבכירים ביותר, שביום שלישי בבוקר כולם מתייצבים מול משרד האוצר להפגנת ענק. "שלחנו מייל לכולם בו שאלנו מי מוכן לתרום רבע יום חופש", מספר שפיגלמן, "עשרות עובדים הסכימו וגם רוב הטאלנטים הסכימו מיד. הנושא עלה גם בישיבה שנערכה אחרי השיחה שעשה המנכ"ל לעובדים. הייתה נכונות מפה לפה. כולנו שווים, זוטרים ובכירים כאחד".
שפיגלמן מתאר מציאות לא פשוטה במסדרונות ערוץ 10. " אנשים נמצאים בדיכאון ולכן הם מוכנים להיאבק", הוא אומר, "בהחלט מורגשת הדאגה. מדובר באנשים עם ילדים, התחייבויות למשכנתאות, שצריכים לפרנס משפחה. עובדי הערוץ הזה עברו כל כך הרבה. ראינו אין ספור פיגועים, דרכתי על גופות, הייתי במלחמה, סיקרתי הפגנות. אנחנו סוחבים דברים מאוד קשים נפשית, אבל העבודה הזו היא בלב שלנו. אנחנו נותנים לאדם בבית לראות את הסיפור. הוא לא יודע שאנחנו קיימים, אבל אנחנו סופגים את הכל כדי שהחדשות יעברו".

"גם אם הקבוצה בפייסבוק לא היא שתכריע, יש אווירה של מאבק, של אנשים שנאבקים על המשכורת שלהם ועל מקום העבודה שלהם. אני בסך הכל בן 23, יש פה אנשים עם משפחות ויל?דים, המאבק הוא שלהם ואנחנו עושים מה שצריך כדי לגבות אותם. הטאלנטים יסתדרו-צריך לדאוג לטכנאים, לאנשי הסאונד והאולפן".
הרמן יודע על מה הוא מדבר. צלם מתחיל בערוץ 10 מרוויח כ-5,000 שקל נטו. תחקירנית מתחילה תרוויח סכום דומה פחות או יותר. צלמים בעלי ותק של למעלה מ-10 שנים בתחום מרוויחים בין 10 ל-14 אלף שקל ברוטו. סאונדמנים בעלי ותק בכיר, מרוויחים בין 9 ל-12 אלף שקל ברוטו. "ביום שיסגרו את הערוץ תתחיל להיות'מסחרה'
"שוק התקשורת עובר משבר מאוד חמור. המחשבה שכל כך הרבה אנשים יצאו לשוק פתאום מפחידה מאוד", אומרת מיה איידן, תחקירנית וכתבת של מהדורת השבת של הערוץ בהגשתה של אשרת קוטלר בנגל. היא כבר שנה וחצי בערוץ, נשואה עם ילד.
לדברי איידן אי אפשר לא להרגיש במשבר. "אין מה לדבר על העלאות בשכר, כל הזמן מקפ צצים בצוותי צילום ובתנאים במערכת. ואלו למעשה חיי היום יום שלנו פה", היא אומרת, "אני משלמת שכירות ועובדת קשה מאוד עבור כל שקל וזו משכורת לא גבוהה בכלל. ובכל זאת, גם בימים האלה, אני פה וסוגרת תוכניות קדימה, כי אי אפשר להתמודד עם המחשבה הזו שלא יהיה לך מקום עבודה. כל הזמן דופק לך בראש שזה יכול לקרות, שתהיה בלי העבודה. כבר בשנה וחצי שאני פה היו לא מעט משברים, המצב רק הולך ומידרדר וממשיכים הלאה. לא צריך לדבר גבוהה גבוהה על סכנה לדמוקרטיה בסגירת הערוץ, אלא על אנשים שילכו הביתה ולא ימצאו במהרה עבודה".
שפיגלמן מתאר גם הוא עבודה יומיומית תופ בענית. "אני מדבר על אנשי שטח שלא רואים אתהילדים שלהם.אני לוקח את הבת שלי בשבע בבוקר וחוזר רק בלילה כשהיא כבר ישנה ורק נותן לה נשיקה. אנשים מרוויחים 5,000 שקל בחודש עבור 12 שעות עבודה, כי הם יודעים שאי אפשר לעזוב כתבת תחקיר באמצע".
"התחלתי לעבוד בערוץ 10 כרווק והיום אני אבא לשלושה", מספר הצלם הוותיק שי פוני, כבר שבע שנים בערוץ. "עכשיו זה נשמע רציני מבעבר זה מדאיג יותר ומלחיץ, ואנחנו ממשיכים לעבוד בתחושה לא נעימה. אנחנו בפירוש רואים בעבודה שלנו שליחות, וזו לא קלישאה".
פוני , איש חדשות, מתקשה לראות את עצמו בכתבת "אוי, אוי, אוי", כפי שהוא קורא לזה וצילם כל כך הרבה פעמים במפעלים סגורים ואל מול מקררים ריקים. "זה יהיה לא נעים לחפ זור לשוק במצבו כיום. אולי אני יכול לצאת להפקות, אבל גם הן מבוטלות, אף אחד לא יחכה לי", הוא אומר. "בערוצים אחרים אין מה לדבר, הרשתות הגדולות רק הולכות וסוגרות, המקצוע יורד לרמות שלא היו מקובלות בעבר, היום צלם עובד לבד, ללא סאונדמן ואפילו מראיין לבד. בסופו של דבר אנחנו אלה שמפ ביאים את הסיפורים".
ההתגייסות הכללית למאבק, גם של בכירי הטאלנטים בערוץ, לא מפתיעה את פוני. "יש משהו מאוד משפחתי בערוץ, בניגוד למקומות אחרים בתעשייה", הוא אומר, "כולם חברים של כולם, כולם עוזרים כשצריך ונרתמים, זו משפ פחה אמיתית. הטאלנטים הם הפנים של הערוץ אולי, וזה חשוב, אבל אנחנו שמאחורי הקלעים ועושים את העבודה לא פחות חשובים".
לפני סיום מבקש שפיגלמן לפנות לבעלי המניות. "אני מוקיר תודה להם על מה שהם עשו עבור הערוץ. הם נתנו ממיטב כספם כדי שיוכלו להקים את הערוץ ולפרנס את האנפ שים, ואני בטוח שחלק מהתפיסה שלהם זה לא לגרום ל-3,000 משפחות להיות נזקקות. אני מתחנן בפניהם, תעשו את כל מה שאתם יכולים למען הערוץ, תנו עוד צ'אנס, תנו לנו את הכוח להיאבק ולהתפרנס בכבוד למען דבר מאוד חשוב במדינה. התאזרו בסבלנות, אנחנו איתכם ונילחם בשבילכם, נקיז דם ".







נא להמתין לטעינת התגובות



