התקציב עבר, פנו דרך למלשינון הפרלמנטרי
שבוע עמוס עבר על הכנסת: הח"כים אישרו את התקציב ואת חוק ההסדרים, ובינתיים אירגנו עוזריהם כלי שיחשוף ח"כים סוררים. הנבחרים
"התקציב עבר, אבל חרפת הגזירות של נתניהו תישאר. החל מהערב, כל אזרח ישראלי שפותח את הברז, מדליק סיגריה ומתדלק את הרכב - מממן את ההסכמים הקואליציוניים של נתניהו עם שותפיו הפוליטיים ומשמן את כסאות הממשלה המנופחת בתולדות ישראל. מעולם לא היתה כאן ממשלה מנותקת כל כך אשר מקריבה את כספי הציבור על מזבח חולשתה המוסרית והפוליטית", הודיעה מפלגת קדימה.
יו"ר האופוזיציה ציפי לבני הוסיפה: "התקציב הזה יעבור היום – אבל החרפה תישאר על ראשכם". אבל צריך לזכור שדברים דומים משמיעים תמיד ראשי האופוזיציה על כל ממשלה שמעבירה תקציב בכנסת.
שטייניץ, לעומת זאת, חגג ואמר: "הרחבנו את ערבויות המדינה לתמיכה במעסיקים ובמפעלים, הרחבנו את סל התרופות. איפה האופוזיציה הייתה שלוש שנים? אנו חוגגים היום תקציב כלכלי מעולה שיזניק את המשק קדימה, סופר חברתי - הרבה יותר חברתי משהיה בשלוש השנים של קדימה".
אבל בכלל לא בטוח שיש לשטייניץ סיבה לחגוג; גם בגלל הנתונים הכלכליים הקשים, וגם בשל העובדה שהוא יוצא מהתקציב חבול וחבוט לאחר פארסת ביטול המע"מ על הפירות והירקות והזובור שעשה לו נתניהו.
מי שכן יכולה לחגוג זו ח"כ מירי רגב (ליכוד), שהצליחה לשדרג פלאים את מעמדה בקרב תומכי הליכוד ובציבור בכלל לאור המאבק המוצלח שניהלה למען ביטול גזירת המע"מ על הפירות והירקות.
רגב הוכיחה אופי ונחישות. היא לא התקפלה מול הלחצים והאיומים של מקורבי נתניהו, וגם לא נתקפה פיק ברכיים
כמו בריטואל קבוע משמיעים מדי שנה חברי הכנסת זעקות שבר נגד חוק ההסדרים, שהוא בעצם אסופה של חוקים שבמקום לקיים על כל אחד מהם דיון רציני ומעמיק, נדחסים על ידי הממשלה לתוך ספר עב כרס ועוברים בכנסת בתוך שלושה עד ארבעה ימים בהליך בזק.
בממשלה טוענים כי ללא חוק ההסדרים לא ניתן היה לקדם רפורמות חשובות למשק, אלא שתחת מסווה החוק מנסים פקידי האוצר להעביר מדי שנה הצעות חוק רבות שבינן ובין רפורמות או בין חוק התקציב אין דבר וחצי דבר.
כל הניסיונות לגמד את חוק ההסדרים המפלצתי עלו בתוהו. לא עזר הקמפיין המתוקשר שניהלה בשעתו יושבת ראש הכנסת דליה איציק, לא עזרו סמינר מיוחד שערכה ח"כ רוחמה אברהם, בהיותה יושבת ראש ועדת הכנסת, עם מומחים, פרופסורים ואנשי מקצוע. תמיד בסופו של דבר הממשלה מביאה להצבעה במליאת הכנסת את חוק ההסדרים, תמיד הוא מלווה בצעקות וביללות של חברי כנסת, ותמיד בסופו של דבר הוא עובר, למעט כמה פירורים שנופלים ממנו בדרך.
כפי שאמר פעם יצחק שמיר: "הים הוא אותו ים", וחוק ההסדרים הוא אותו חוק. קשה לראות בעתיד הנראה לעין כנסת המצליחה להיפטר מלחציה של הממשלה ויכולה לחוק ההסדרים.
כמעט בסתר אישרה ביום ראשון האחרון ועדת השרים לענייני חקיקה להחיל את דין הרציפות על חוק משאל העם שהניחו על שולחנה חברי הכנסת זבולון אורלב (הבית היהודי) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי). לממשלה נדרשו כמעט 40 יום כדי לגבש עמדה בנושא, ולבסוף החליטו חבריה לתמוך בהצעה.
כעת הכדור עובר אליו – לוועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת חוקה, שהוא עומד בראשה, ושאמורה לדון בעניין ולקבל החלטה בעניין דין הרציפות.
הצעות החוק למשאל עם על עתיד הגולן אושרו בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, והחלטה להחיל עליהם את דין הרציפות תאפשר לחדש את תהליך החקיקה מהמקום שבו נפסק, כלומר לעבור היישר לקריאה שנייה ושלישית.
כדאי לזכור שראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעת שכיהן כראש האופוזיציה, היה בין התומכים בהצעת החוק. כעת, על רקע ההתחממות ביחסי סוריה וארצות הברית, יש חשיבות רבה לכל מהלך מדיני או חקיקתי הקשור לעתיד הגולן.
הוועדה המיוחדת היתה אמורה להתכנס היום (ה'), מיד עם תום הדיונים על התקציב, כדי להחליט אם להחיל על ההחלטה את דין הרציפות, אלא שיושבי ראש סיעות קדימה ומרצ, המותשים מדיוני התקציב, דרשו שלא לקיים דיון חפוז ומהיר בסוגיה כה חשובה, וביקשו לדחות את הדיון לשבוע הבא.
בעקבות ההדים שעורר הפרסום בעניין החלטת ועדת השרים במעריב, אל תתפלאו אם בלשכת ראש הממשלה יקבלו רגליים קרות, ומישהו מהשרים יגיש ערעור לוועדת השרים לענייני חקיקה כדי לדחות את הדיון בסוגיה הרגישה למועד רחוק ככל האפשר.
ועוד בעניינה של אותה ועדת שרים לענייני חקיקה. שלושה חברי כנסת, אריה אלדד, דני דנון ויריב לוין, הגישו הצעות חוק פרטיות שמבקשות למנוע או להקשות על ביקורי משפחות אצל אסירי חמאס הכלואים בישראל כל עוד מונעים חוטפיו של גלעד שליט את האפשרויות לבקר אצלו.
הצעות החוק עמדו לעלות לדיון לפני כשבועיים על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה. במעריב בדקנו ומצאנו שרוב מכריע של שרים בוועדה תומכים בהצעות החוק.
מאז מופעל על יוזמי ההצעות מכבש של לחצים להסיר אותן מסדר יומה של הוועדה. הלחצים באים מכיוון שירות בתי הסוהר, שטוען כי קבלת הצעות החוק עלול לגרום למהומות ולאי שקט בבתי הכלא שבהם מוחזקים אסירי חמאס.
במערכת הביטחון מסתתרים מאחורי הטיעון שההחלטה עלולה לפגוע בסיכויים לשחרר את גלעד שליט. לך תתמודד עם טענה כזו. הרי לחברי הכנסת אין כלים כדי להפריך או לאושש טענות מסוג זה. חבר הכנסת לוין קיבל צלצול טלפון מאחד השרים הבכירים בממשלה בבקשה להקפיא את הצעת החוק לפחות למשך שישה חודשים "מסיבות מאוד רציניות".
ח"כ לוין החליט להמתין ולראות מה יעשה ח"כ דנון, וזה החליט למרות כל הלחצים להביא את ההצעה להצבעה בוועדת השרים, אבל גם הוא יודע שלמרות שעל הנייר יש רוב לתומכי הצעת החוק, רבים מהם יתקשו להצביע נגד "שיקולי ביטחון", וכך הרעיון להפעיל לחץ על חוטפי גלעד שליט באמצעות משפחות האסירים המוחזקים בישראל, ייגנז עד להודעה חדשה. ח"ד דנון אינו מסתיר את תסכולו: "גם למשפחת רון ארד אמרו במשך שנים לשבת בשקט כדי לא לפגוע בסיכויים לשחרור, וראינו איך זה נגמר".
העוזרים הפרלמנטרים רוגשים ונסערים. יושב ראש ועד העוזרים, שוקי זוהר, שנבחר רק לאחרונה, הגה רעיון: "מלשינון פרלמנטרי". כל עוזר פרלמנטרי שחש נפגע מהיחס שמגלה כלפיו חבר הכנסת הממונה עליו יוכל להעביר תלונה לתיבת דואר מסוימת כדי שעניינו יתברר. הרקע ל"מלשינון" – שמועות ורכילויות על חברי כנסת השולחים את עוזריהם למשימות שונות ומשונות, מקניות במכולת דרך שטיפת המכונית ועד רכישת אמצעי מניעה וכדורי ויאגרה – סיפור שנהגו לספר בשעתו על חברי סיעת הגימלאים שעברה בנתיים מן הכנסת.
"במקום לדאוג לכך שנקבל אש"ל כמו עובדי הכנסת, במקום לדאוג לזכויות עובדים בסיסיות, מתעסק הוועד בראשותך בפופוליזם זול. יחסי חברי הכנסת עם עוזריהם הם יחסים שכפי שציינתי מבוססים על אמון; עוזר שמרגיש נפגע מחבר כנסת יכול להתלונן כמו כל אזרח לוועדת האתיקה, ואם לא טוב לו עם חבר הכנסת הוא יכול לקום ולהתפטר. ללכלך על חברי הכנסת מעל דפי העיתונים ועוד אחר כך להקים מערכת מלשינון כמו זו במס הכנסה זה פשוט לירוק לבאר שממנה אנו שותים.
"אני מציע לך, שוקי, לזנוח את הקשקוש הזה ולא לעשות דברים שכאלו על דעת עצמך, ומציע לוועד שבמקום להתעסק ביחסים בין העוזרים לחברי הכנסת, יתעסקו בליצור יחסים בין העוזרים למעסיק האמיתי – לכנסת.
"תדאג לנו לאחזקת רכב, תדאג לנו להשתלמויות. תדאג לכך שבשירות המדינה יכירו בוותק שלנו ולא נתחיל מאפס כאשר נעבור לתפקיד אחר. תדאג שיהיו לנו יחסי עבודה וזכויות בסיסיות. את יחסינו עם חברי הכנסת תשאיר לנו – אנחנו נסתדר. בכבוד רב, אריאל שניאור".
המכתב עורר במשכן סערה, ומזה יממה מתחולל במרחב האינטרנטי של הכנסת דין ודברים נזעם בין שניאור לבין תומכיו של היו"ר.
הרפורמה המוצעת במינהל מקרקעי ישראל מעוררת התנגדות עזה בקרב ארגונים שונים. אחד מהם, מטה המאבק בהפרטת הקרקעות, שלח כאקט מחאה שקית עפר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולכל 120 חברי הכנסת.
אלה שעטו לעבר החדר במסדרונות המשכן כשאיתם דוהר גם כלב הרחה. עד מהרה התברר כי לא אבקה חשודה ולא נעליים, אלא סתם שקית אדמה חומה שנשלחה על ידי מטה המחאה. בעבר ידעה הכנסת גל של מעטפות שהכילו אבקה לבנה, חיקוי למתקפת מעטפות האנתרקס שהשתוללה בארצות ברית ובאירופה.
בבהלת האנתרקס לא לקחו בכנסת צ'אנס, סגרו אגפים שלמים, בודדו חדרים ושלחו חברי כנסת שקיבלו את מעטפות האבקה לעבור שטיפה ובדיקה בחדר המיון. בכל המקרים התברר כי מדובר בסודה לשתייה. אבקה חשודה הגיעה בשעתו גם לעוזר הפרלמנטרי של השר שלמה בניזרי, בטרם התפטר והורשע. אז זה קרה על רקע טענותיו כאילו רעידת אדמה שהתרגשה על מדינת ישראל נגרמה בגלל ההומואים והלסביות. עוזרו של בניזרי חש ברע לאחר שפתח את המעטפה, ובילה כמה שעות בחדר המיון.
בהנחה שאת המדור הזה קוראים גם באלג'יריה, יש לי שאלה להאקרים האלג'יראים שהשתלטו השבוע על דף האינטרנט של ח"כ איתן כבל (עבודה). דחילק, מכל חברי הכנסת החלטתם להשתיל פרקי קוראן ותמונות מעזה דווקא אצל ח"כ כבל? האם מורדי העבודה עד כדי כך מוכרים באלג'יריה? כבל הוא בכלל מתימן. מה אתם רוצים מחייו. אם כבר, למה לא הלכתם על דני בן סימון, שהוא גם יושב ראש הסיעה וגם מוצאו בצפון אפריקה. אם אתם שומעים אותנו שם באלג'יר, אנחנו מצפים למקצה תיקונים.
נא להמתין לטעינת התגובות
