הנשים המובילות בישראל בדרך לכבוש עוד יעד: מיזמי מים
נשות העסקים הבכירות בישראל סימנו את היעד הבא: השקעות במים. בשיחה עם עסקים הן מסבירות למה דווקא מים ואיך עתיד התחום להתפתח בשנים הקרובות. אריסון: "הסימנים בשטח מעידים שהדבר הבא זה המים". שטראוס: "במקומות רבים בעולם אי אפשר לשתות מים מהברז בלי להסתכן". גרטלר: "זהו שוק כמעט אין סופי". מיוחד למעריב עסקים
"ההשקעה במים היא חלק מהמטרה המסורתית של קבוצת שטראוס - לגעת באנשים בחיי היום-יום", אומרת לעסקים עפרה שטראוס, שבתחילת השבוע הציגה את עיסקת הענק שבמסגרתה רכשה שטראוס את תמי 4. גם אשת העסקים חנה גרטלר מאמינה בהשקעות במים, ובראיון לעסקים היא קובעת: "מי שמחפש השקעות חדשות יכול לזהות הזדמנות גדולה בתחום".
3 הטייקוניות זיהו את תחום המים כ"דבר הבא" - בעוד אנחנו, צרכני המים, יכולנו לסמן את השבוע הזה כסוף עידן. ביום שלישי הסתיים בישראל עידן המים הזולים, שמחירם היה נספח קטן בחשבון הארנונה.
החשבונות הבאים יהיו מנופחים בעשרות ולפעמים אפילו במאות אחוזים. העלייה מוסברת ב"היטל על צריכת יתר", אולם האמת פשוטה יותר: התשובה לכל מחסור במשק קפיטליסטי היא עליית מחירים. מחירי המים מזנקים כמעט בכל מקום בעולם המערבי, ויש מי שכבר נהנים משיטפון הכסף הזורם מכיסי הצרכנים.
בעבר הגיע הכסף לרשות המקומית, המספקת לנו את המים, ולחברה הממשלתית מקורות, המזרימה את המים לרשות. אבל המחסור במים אילץ את המדינה לשתף גורמים נוספים במלאכת הייצור.
וכך, הרחק מהכותרות הראשיות, עובר ענף המים הפרטה - ויזמים פרטיים מקימים מתקני התפלה ומכוני טיהור שפכים. בעידוד משרד האוצר יזמים פרטיים מקבלים לידיהם גם את ניהול מערכות המים ברשויות המקומיות.
שני מתקני ההתפלה הראשונים, שהוקמו בפלמחים ובאשקלון, הכניסו לחוג המרוויחים הגדולים את גרנית הכרמל שבשליטת דוד עזריאלי, אוסיף שבשליטת שלמה אייזנברג, צינורות המזרח התיכון של משה גאון, חברות בשליטת משפחת דנקנר, יצחק תשובה, האחים עופר, חברת התשתיות הבינלאומית ויוונדי ועוד.
אריסון צפויה להיות שותפה מרכזית במתקני ההתפלה הבאים וכן חברת האצ'יסון, שעסוקה בימים אלה במכירת אווז הזהב שפיטמה בישראל - חברת התקשורת פרטנר.
עם המשקיעים הרבים בתחום נמנות שתי הנשים החזקות והמשפיעות ביותר במשק הישראלי: שרי אריסון, בעלת השליטה בקבוצת אריסון הכוללת את בנק הפועלים, שיכון ובינוי החזקות ועוד, ועפרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס.
אשת עסקים ידועה נוספת, חנה גרטלר, היא בעלת ההון שעומדת מאחורי אחת הקבוצות הצומחות בענף, ווייטווטר. אף אחת מהן לא רואה בעסקי המים עניין נשי - אלא פשוט עניין של חזון עסקי, משימה עולמית ופוטנציאל רווחים אגדי. השבוע התפנו שלושתן להעניק ראיונות מיוחדים לעסקים על עסקי המים שלהן.
קבוצת אריסון היתה אחת הראשונות שזיהו את ההשקעה במערכות מים כאסטרטגיה כוללת וכאפיק השקעות מרכזי. הקבוצה שותפה לבניית מתקן ההתפלה הגדול בחדרה והגישה הצעות להשתתף בבניית שני מתקני התפלה גדולים נוספים.
החברה הציבורית הגדולה משקיעה גם במערכות הולכת מים ובבניית מכונים לטיהור מי שופכין. הקבוצה אף שותפה למעין הפרטה ראשונה של מערכת מים של רשות מקומית: חברה-בת של שיכון ובינוי מנהלת עבור הרשות המקומית פרדס-חנה-כרכור את החברה המספקת מים לתושבים.
מלבד פעילותה הענפה של שיכון ובינוי, אריסון יזמה את הקמתה של חברת מיה - חברה פרטית בשליטת אריסון השקעות, המנהלת פעילות בינלאומית לטיפול בדליפות מים מהצנרת.
תופעת הדליפות, המכונה "פחת מים", גורמת לפי ההערכות לאובדן של עשרות אחוזים מהמים הזורמים בצנרת בדרכם לבתי הצרכנים. עיקר פעילותה של החברה היא בינלאומית, והפוטנציאל העסקי שלה גדל ככל שמחריף המחסור העולמי במי שתייה.
"כשפיתחתי את החזון של הקבוצה - הבטחת הקיום האנושי - הסתכלתי מה נותן ערך מוסף למדינה ולעולם, מעבר לרווח הכספי", סיפרה השבוע אריסון לעסקים על הרגע שבו החליטה להקים את מיה"
"ראיתי לאילו תחומים נוספים אני רוצה להיכנס, ופשוט
לדברי אריסון, לא היה לה קל לשכנע בדבר את מנהלי הקבוצה. "זה מצחיק", היא מספרת, "לפני 3 שנים, כשהקמנו את החברה ויצאנו עם חזון ואסטרטגיה, כולם אמרו שנהיה גלובליים בתוך 7-5 שנים, ואני אמרתי: 'אני רוצה שנהיה הראשונים ושנהיה גלובליים בתוך שנתיים-שלוש', כי אז כבר ייכנסו כולם לזירה של המים - וזה בדיוק מה שקרה".
"כמו שבשיכון ובינוי התחלתי לדבר על נושא הקיימות ועל בנייה בת-קיימא, ואף אחד לא הבין. רק לפני 3 שנים או שנתיים וחצי התחילו לממש את החזון של הקיימות, והיום כולם מדברים על זה".
על סמך מה קיבלת את ההחלטה הזו? היו נתונים שהצביעו על הכדאיות?
"על סמך החשיבה שלי, הרגש שלי ועל סמך האינטואיציה שלי - אני פשוט רואה קדימה. סימנים בשטח יש כל הזמן, והשאלה היא אם אנשים רואים אותם. אני באתי ממקום שונה מאוד מיתר העולם. אני מדברת על מימוש שפע המים הקיים בעולם. זו גישה שונה מאוד ממה שאחרים רואים - אנשים מתמקדים בחוסר ובצורך".
"אני טוענת שכשאתה שם פוקוס על אין, האין נהיה גדול יותר; אז אני שמה את הפוקוס על 'יש'. החזון שלי הוא שיש מים - ויש שפע של מים בעולם. עכשיו השאלה היא איך אנחנו דואגים שהמים האלה יישארו".
אז איך?
"הגענו לאסטרטגיה שלפיה בעצם יש אובדן מים עצום בעולם, ואני מנסה לשנות את המינוח מ'אובדן מים' ל'התייעלות של מים', כי צריך לשים את הדגש על החיובי, על מה שטוב ונכון. בעולם מאבדים שליש עד שלושה רבעים מהמים בצינורות - וזה נושא שנכנסנו אליו בגדול ובגלובליות".
מה מקור השם מיה?
"'מי' הוא בעצם אחד משמות האלוהים בקבלה. מ-יה - מאלוהים - כי אני חושבת שמים הם משאב שאלוהים נתן לנו".
יש דרכים רבות לשפר את מצב המים. אתם בוחנים השקעות אחרות?
"יש תחומים שבהם שיכון ובינוי פועלת. זו חברה ציבורית שמקבלת את ההחלטות באופן עצמאי, ואני לא מעורבת בניהולה. במיה אנחנו מסתכלים על פתרונות היי-טק ולואו-טק.
אנחנו רוכשים חברות בכל העולם: יש לנו חברות בקנדה, בדרום אפריקה וברומניה, ושיתוף פעולה אסטרטגי עם חברה שוויצרית. צברנו את הידע הכי נרחב בעולם בתחום התייעלות המים".
השבוע הכריזה טייקונית נוספת, עפרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס, על עיסקת ענק בתחום, כשרכשה את יצרנית מערכות טיהור המים תמי 4 תמורת 325 מיליון שקל.
קבוצת המזון של שטראוס החלה עוד לפני כשנתיים את דרכה בענף, כאשר השקיעה בחברת סטארט-אפ מעניינת בשם H2Q, המפתחת מסנן שאמור להיות משוכלל אף מהמערכת הפופולרית של תמי 4.
בשטראוס לא מכחישים ולא מאשרים כי העיסקה נועדה לספק לסטארט-אפ - שישלים את הפיתוח בתוך כשנה - שוק מיידי של מאות אלפי לקוחות בארץ ובעולם. שטראוס תהפוך את תמי 4 למותג גלובלי שבליבו מערכת ה-H2Q, בהנחה שהפיתוח יושלם בהצלחה.
בניגוד לאריסון, העוסקת בתשתיות ומחפשת פתרונות עסקיים למצוקות גלובליות, שטראוס מתמקדת בתחום הקמעונות, שבו פועלת הקבוצה. אסטרטגיית המים של שטראוס, מתברר, נולדה כבר לפני 7 שנים במסגרת התוכנית האסטרטגית שנבנתה עבור הקבוצה - כפי שסיפרה לנו השבוע היו"ר שטראוס.
"אנחנו בוחנים כבר הרבה מאוד זמן את הנושא, ובמסגרת החשיבה בחנו את היכולות ואת היתרונות שלנו בשוק: כיצד אנחנו רוצים לנהל את העסקים שלנו, ואיזה ערך מוסף אנחנו רוצים להביא לעולם. בחנו את כל האפשרויות ונגענו בנושא המים בכל גרסה שבה הוא מופיע בשוק".
שטראוס היא חברת מזון. שיווק מים לא נתפס בדרך כלל כענף שונה מהתחומים שבהם פעלתם עד כה?
"המטרה המסורתית של קבוצת שטראוס היא לגעת באנשים בחיי היום-יום שלהם ולהביא ערך מוסף שייחודי לנו, כפי שעשינו בפעילות הייחודית בתחום הקפה, או כשנכנסנו לתחום החומוס, או כשהבאנו את חוויית השוקולד".
"אהבנו את העובדה שאנחנו לא יכולים להתחרות בעולם הרחב בייצור טבלאות שוקולד - אבל אנחנו יכולים ליצור חוויה ייחודית באמצעות רשת החנויות שפתחנו בארה"ב ובאמצעות הידע המיוחד שלנו בשיווק ובניהול מותג בינלאומי. אחרי המגעים שניהלנו, הגענו לחיבור עם קבוצה המפתחת מערכות טיהור מים".
במה שונה הגישה שלכם מזו של חברות אחרות המוכרות מים משופרים בצורות שונות?
"הרעיון הוא להחזיר את האמון במים מהברז, בעולם שבו רבים כל-כך מאבדים את האמון ובמקומות רבים אי-אפשר לשתות מים מהברז בלי להסתכן. אנחנו רוצים להתמחות בבית של הצרכן, לגעת באנשים. ההתמחות שלנו היא הבנת הצרכן".
שיווק מים קשור בדרך כלל בערכים שונים מאלה של שיווק מזון רגיל. לא במקרה משווקת קוקה-קולה ישראל מים מינרליים, שאין להם שום קשר למיתוג של קוקה-קולה.
"בכל המקומות יש עניין סביב המים: קיים הנושא של כמה נוגעים במים ואיך עושים זאת בזהירות. תמיד האמנו שנוכל לקחת את הטכנולוגיה הזו, כשיסתיים הפיתוח, ולהקים חברה שתשלב את הטכנולוגיה עם הידע שלנו בפיתוח עסקים בינלאומיים - וכך להגיע לצרכנים בכל העולם".
אשת העסקים חנה גרטלר היא משקיעה חדשה וקטנה יחסית בתחום. ביום רביעי האחרון היא הכריזה על השקעה נוספת במיזם המים המשותף לה ולאיש העסקים אורי יוגב, ווייטווטר.
החברה הודיעה על השקעה של 2 מיליון שקל נוספים בחברת צ'ק לייט, שפיתחה מערכת לניטור איכות המים באמצעות חיידקים זוהרים. ווייטווטר, המחזיקה ב-37% מחברת גלקון המפתחת מערכות להשקיה ממוחשבת, הודיעה גם על האפשרות שתרכוש עוד 14% מהחברה תמורת 27 מיליון שקל ותשיג שליטה בה.
השווי של גלקון, על-פי עיסקה זו, הוא 193 מיליון שקל. ווייטווטר היא קבוצת חברות מגוונת יחסית, העוסקת באבטחת איכות המים ובניהול מערכות מים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.
היא כוללת 4 חברות קטנות יחסית ובוחנת עיסקה להשקעה בחברה חמישית. למתבונן מהצד היא נראית כמו קרן קטנה המתמחה בטכנולוגיות. אופי הפעילות, זהות הבעלים והפרופיל התקשורתי הגבוה מרמזים שתוכניותיה העסקיות מבוססות על גיוסי הון גדולים יחסית - ולא מן הנמנע שתנצל את ההתלהבות הרבה מעסקי המים כדי לגייס הון נוסף ממשקיעים פרטיים או אפילו בהנפקות לציבור.
גרטלר היא בעלת ההון שגייס יוגב, יזם ווייטווטר המשמש גם יועץ כלכלי לראש הממשלה בנימין נתניהו. גרטלר, בת למשפחת יהלומנים, השקיעה במיזם, לפי ההערכות, יותר מ-10 מיליון שקל מהונה הפרטי.
היא הגיעה לעסקי המים כמשקיעה רגילה שקיבלה טיפ טוב. היא ידועה בעיקר כמשקיעה בעסקי התקשורת: בעבר היתה מבעלי תחנת רדיו 99 שנמכרה לארקדי גאידמק, השקיעה בחברת פרסום באמצעות הסלולר וניסתה להיכנס לשותפות בערוץ 2.
יוגב וגרטלר נפגשו ב-2007 באמצעות ידיד משותף. יוגב, הממונה לשעבר על התקציבים במשרד האוצר ומנהל חברות שכיר, נפרד בימים ההם ממשקיע אוסטרלי, ג'ו גנדל, ונזקק למקורות הון להמשך מימון יוזמותיו העסקיות. גרטלר היתה עמוסה במזומנים, אחרי עיסקת המכירה של רדיו 99 ולאחר דשדוש מסוים בפיתוח עסקי המדיה.
כוח השכנוע של יוגב עשה את שלו: "הציפיות שלי מווייטווטר הן עצומות - הפוטנציאל הוא מאות מיליוני שקלים", אמרה גרטלר השבוע לעסקים. השניים לא מפרסמים כיצד מתחלקת ביניהם השליטה בחברה, אולם נראה שגרטלר היא בעלת רוב המניות וליוגב יש שליטה מוחלטת בניהול ואופציות להגדלה הדרגתית של חלקו בעיסקה.
את בכלל בעסקי המדיה. מתי התחלת להתעניין בתחום המים?
"לא הכרתי את תחום המים קודם, אבל למדתי הרבה תוך כדי העבודה", משיבה גרטלר, "בכל מפגש עסקי אני לומדת יותר. גיליתי דברים מעניינים ומרתקים".
"מי שמחפש השקעות חדשות יכול לזהות הזדמנות גדולה בתחום הזה - הוא חדש יחסית, ויש בו הרבה התפתחויות טכנולוגיות וכיוונים. חיפשתי תחום שהוא חדשני, לא רווי, שיש בו התפתחויות ושיספק עניין".
נא להמתין לטעינת התגובות
