כשראש הממשלה הלך עם הראש בקיר
נתניהו היה בטוח שיש לו רוב רוב בהצבעה על הרפורמה במנהל, אבל צעירי הנוער העובד ובני עקיבא ניצחו אותו בנוק אאוט מוחץ. הנבחרים
הבית היהודי הודיע מראש על התנגדותו לסעיף מכירת הקרקעות, מטעמים אידיאולוגיים-הלכתיים צרופים; ח"כ דני דנון וציפי חוטובלי מהליכוד לא הסתירו לאורך כל הדיונים כי הם מתנגדים לרפורמה ומורדי העבודה ושלי יחימוביץ' הבהירו אף הם את עמדתם.
יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין סיפר כי הזהיר את ראש הממשלה שאין לו רוב. אבל ראש הממשלה בחר להתעלם ביודעין או שלא ביודעין מהכתובת שהייתה על הקיר וספג מפלה צורבת. למה זה מדאיג? כי אם הוא הולך עם הראש בקיר כנגד כל הסיכויים כשמדובר בהצעת חוק, כל אזרח צריך לשאול את עצמו מה יהיה כשעל הפרק תעמוד למשל סוגיה פעוטה כמו הפצצת הכור האיראני.
מצד שני, אם ראש הממשלה לא קרא נכון את מפת הסיכויים משום שלא היו בידיו נתוני מודיעין אמת מהשטח, הדבר חמור שבעתיים. חברי כנסת בליכוד ניסו לגלגל את האשמה על יושב ראש הקואליציה, זאב אלקין, בטענה שלא סיפק את הסחורה ולא הציג בפני נתניהו את תמונת המצב האמיתית.
חוכמה גדולה להפיל את כל האחריות על אלקין. איפה המנהיגות של נתניהו? האם אלקין הוא אחראי למשל שבוגי יעלון החליט פתאום לעשות ברז לראש הממשלה ולא לתמוך בהצעת החוק? האם הוא אחראי לכך שסיעת העבודה מתנהלת כמו חבורת רחוב מופקרת, שאין לה מנהיג, אין בה סדר, יו"ר הסיעה שלה חסר סמכות וניסיון פוליטי, שראש המפלגה אהוד ברק נופש בשעה כל כך חשובה לקואליציה בחו"ל ושאין לו
אחד משרי העבודה הסביר את היעדרותו מההצבעה בכך שלא הייתה כל ישיבה או החלטת סיעה בנושא. וחוץ מזה, את הקרב הכושל על גיוס רוב לרפורמה ניהלו גם אנשי לשכת ראש הממשלה ובהם מזכיר הממשלה צבי האוזר, שלא היסס לאיים בגלוי ולאוזני כל על זבולון אורלב שלא להעביר את החוק. בתוך ימים אחדים נוכל להיווכח מה גבר על מה: האידיאולוגיה או הכיסאולוגיה.
כל מי שחלף אתמול במסדרון ליד מליאת הכנסת יכול היה לשמוע את הגערות והאיומים שהטיח מזכיר הממשלה, צבי האוזר, בח"כ זבולון אורלב על רקע התנגדות הבית היהודי לחוק הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל.
בושה לכנסת, בושה לליכוד, בושה לראש הממשלה. גם ההתנצלות של בראשי שבאה בבוקר שלמחרת, לאחר שלוי סיפרה לכלי התקשורת כי נתניהו עמד בקרבת מקום, שמע את הדברים אך לא הגיב, לא יכולה לתקן את הרושם הקשה שהותירו הגידופים שיצאו מפיה. בראשי אגב עובדת בליכוד 34 שנים. משכורתה, המשולמת על ידי הכנסת, ועלות שכרה החודשי מגיעה לכ-39 אלף שקל.
מסכן ניסן סלומיאנסקי. מה שהוא עובר בימים האלה. הח"כ לשעבר עובר שבעת מדורי גיהינום בדרך לחזרתו אל ספסלי הכנסת. במיוחד בשבילו תפרו את הצעת החוק הנורבגי הקטן, שבמסגרתו אמור השר דניאל הרשקוביץ לפנות את מקומו בכנסת לטובת סלומיאנסקי, אלא שכעת כל ההסכם הזה עומד על כרעי תרנגולת בגלל ההתנגדות העיקשת של חברי סיעת הבית היהודי לסעיף 9 בחוק מינהל מקרקעי ישראל, סעיף העוסק במכירת קרקעות.
הרשקוביץ, זבולון אורלב ואורי אוברך הודיעו מפורשות כי לא יוכלו לתמוך בסעיף הזה ובשל היותם לשון המאזניים, נאלץ נתניהו להפסיק את ההצבעות על אישור הרפורמה. סלומיאנסקי חושש מתקדים משה רבנו שראה את הארץ המובטחת מרחוק אך אליה לא הגיע.
חולצה כחולה והיא עולה, והיא עולה על כל העדיים. השבוע קיבלנו לכך הוכחה חותכת. מאות ואלפי חניכים של הנוער העובד ובני עקיבא ברחבי הארץ שילבו ידיים ויצאו יחדיו במפגן אחדות מרשים לקרב על עתיד קרקעות המדינה. הם ניהלו קמפיין מוצלח ויוצא מן הכלל נגד כוונת הממשלה להפריט את קרקעות המדינה כשההתנגדות מתבססת על ציונות, לאומיות וערכי דת.
כשהתבררה מפלת הממשלה התייצבה ח"כ שלי יחימוביץ במליאה והעלתה על נס את פעילותם של בני הנוער, אבל צריך לזכור שהם ניצחו רק במערכה ולא בקרב וכי סביר מאוד להניח שלאור האולטימטום שהוציא נתניהו לשרים בסיבוב השני הרפורמה תאושר.
אחד העקרונות המקודשים בכנסת הוא שקיפות הדיונים. רק דיוני ועדת החוץ והביטחון ודיוני ועדת האתיקה מתנהלים בדלתיים סגורות. אפילו בוועדת החוץ והביטחון החליט היו"ר צחי הנגבי לפתוח לתקשורת מספר דיונים עם בכירים ביותר במערכת הביטחון.
השבוע קיימה הוועדה לקידום מעמד האישה, שבראשה עומדת ח"כ ציפי חוטובלי, שזו כהונתה הראשונה במשכן, דיון עם נציגי צה"ל בנושא התבטאויותיו השנויות במחלוקת של הרב הצבאי הראשי בנושא שרות בנות בצה"ל וכן דיון בדוח שגב שעסק בין היתר בשירות הבנות.
חוטובלי החליטה על דעת עצמה לסגור את הדיון, לאחר שקיבלה פנייה מצה"ל. הדברים עוררו את חמתה של חברת הוועדה, ח"כ אורית זוארץ (קדימה), שאמרה: "חמור בעיני שח"כ חוטובלי הטילה צנזורה ואיפול תקשורתי בנושא שלא הצדיק את סגירת הוועדה לתקשורת. מדובר בשיתוף פעולה תמוה וחמור של יו"ר הוועדה שאמורה לראות כנגד עיניה אך ורק את קידומן של נשים, עם גורמי הצבא. במקום שהכנסת תכתיב לצבא איך להתנהל הצבא מכתיב לכנסת את ההתנהלות, ויו"ר הוועדה משתפת פעולה עם סתימת הפיות של הצבא".
נציב שירות בתי הסוהר לשעבר, ח"כ אריה ביבי, ערך השבוע בכנסת כנס מרשים ביותר של השדולה למען השוטרים והסוהרים, בראשה הוא עומד. אורחי הכבוד בכינוס היו לא אחרים מאשר ארבעת "השוטרים הנוקמים" מנהריה, שהורשעו לאחרונה בבית המשפט על ניסיון לפגוע בעבריין מיכאל מור.
השוטרים זוכים לפופולריות רבה בציבור. הוכחה לכך אפשר למצוא בטוקבקים שמעלים על נס את ניסיונם להשיב מנה אחת אפיים לעבריין וראש משפחת הפשע שניסה לפגוע בהם ובני משפחותיהם. השוטרים הנוקמים זכו בכנסת לקבלת פנים של גיבורים.
ח"כ ביבי הושיב אותם לידו, ונתן לאחד מהם להשמיע את זעקתם בפני הפורום המכובד, שכלל חברי כנסת וקצינים בכירים לשעבר במשטרה, כמו הניצבים בדימוס אליק רון, מיקי לוי, יעקב בורובוסקי ורבים אחרים שלא הסתירו את אהדתם הרבה לשוטרים.
ח"כ ביבי הפנה קריאה לנשיא להעניק להם חנינה כפי שהנשיא הרצוג העניק בשעתו חנינה לאנשי השב"כ בפרשת קו 300. "אני לא מסכים עם מה שעשו אבל צריך לחבק אותם חיבוק חם", אמר. ועדיין יש בכך בעיה לא קטנה ומסר פרובלמטי בעובדה שאנשים שהורשעו בבית דין, וגזר דינם עוד טרם פורסם, מתקבלים כגיבורים בבית המחוקקים הישראלי.
צריך לתת למשטרה בראש על אוזלת היד שגילתה בפרשת השוטרים שנקלעו למצוקה ולקחו את החוק לידיים, אבל פרלמנט לא יכול להרשות לעצמו להוציא מתוכו מסרים כפולים כאלה של הסתייגות ממעשיהם ובאותה עת חיבוק חם של הנוקמים.
זאב ז'בוטינסקי כתב בשירו המפורסם "שמאל הירדן", הידוע יותר כ"שתי גדות לירדן", מסר על חיים בהרמוניה של כל תושבי ארץ ישראל:
שָׁם יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר
בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נָצֶרֶת וּבְנִי
השבוע התכנסו בני משפחת ז'בוטינסקי ורבים מוותיקי בית"ר ביציע האורחים בכנסת לישיבה מיוחדת לציון יום ז'בוטינסקי. האורחים שהקדימו לבוא היו עדים לדיון הסוער שבו התייצב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למסור הודעה מדינית על פי דרישת 40 חברי כנסת מהאופוזיציה.
במהלך הדיון החליט היושב ראש ריבלין להרחיק מן האולם את יו"ר סיעת חד"ש, חבר כנסת מוחמד ברכה. כשהורה לו לעזוב את האולם פרצו עשרות האורחים שבאו לכבד את זכרו של ז'בוטינסקי במחיאות כפיים סוערות, דבר האסור במליאת הכנסת. הם כנראה שכחו את שורות שירו האלמותי של ראש בית"ר. ח"כ ברכה כעס מאוד על פרץ מחיאות הכפיים הפתאומי ואמר בזעם: "עשו לי פה משפט שדה".
וכמעט באותו עניין. שר התשתיות עוזי לנדאו (ישראל ביתנו) סירב השבוע להיפגש עם ח"כ טלב א-סאנע (רע"מ-תע"ל) כל עוד הוא לא יגנה בפומבי את טרור החמאס. "אינני רואה טעם בפגישה בעוד קיים סירובך לגנות בפומבי או במפורש את טרור החמאס ולקרוא לציבור תומכיך לסייע לכוחות הביטחון להילחם בו", השיב לנדאו במכתב שכתב לחבר הכנסת הערבי שביקש להיפגש עמו.
בתגובה אמר הח"כ הבדואי כי תשובתו של לנדאו מזכירה לו "משטרים אפלים וחשוכים". לדבריו, "לא ירחק היום שבו ח"כ ערבי יידרש להתגייר או להתפקד לישראל ביתנו". לנדאו אמר בתגובה כי ישמח להיפגש עם נציגי הבדואים וערביי ישראל כדי לדון בבעיותיהם, אך לא עם ח"כ א-סנע "שמצהיר בפירוש שהוא תומך בחמאס". השניים יפגשו בקרוב בועדת האתיקה.
שש שנים לאחר שהתפוצצה פרשת ההצבעות הכפולות במליאת הכנסת נזפה השבוע ועדת האתיקה של הכנסת נזיפה חמורה בח"כ רוני בר-און שרק לאחרונה התברר כי הוא עצמו הצביע פעמיים באותו ליל הצבעות שהכנסת תעדיף לשכוח אותו.
הוועדה גם מתחה ביקורת על כך שבר-און ניהל בוועדת הכנסת דיונים הנוגעים להסרת החסינות של חברי כנסת שהיו מעורבים בפרשת ההצבעות הכפולות. באותו עניין נזכר פתאום השבוע ח"כ יצחק וקנין, ממלא מקום בוועדת האתיקה, שלדעתו ח"כ לשעבר יחיאל חזן, שהורשע בפרשה, חף מפשע וכלל לא הצביע פעמיים. מקרה קלאסי של הצתה מאוחרת.
ח"כ דני דנון, שמתגלה כפרלמנטר פעלתן ואנרגטי ביותר, ארגן השבוע בכנסת יום כיף לילדי הח"כים. רק כעשרים ילדים באו לעבודה של אבא ואמא כשמאחוריהם משתרך כל היום טור ארוך של אנשי תקשורת שבאו לתעד את הביקור.
הילדים זכו לקבלת פנים חמה במיוחד בלשכתו של יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, שגילה כישורים סבאיים מובהקים ואמר לילדים: "האמת היא שיותר כיף לי להיפגש אתכם מאשר עם ההורים שלכם".
נא להמתין לטעינת התגובות
