"האם המרעיבה": הילד לוקה במחלה שלא זוהתה
"הוא סבל מתת תזונה קשה, חום והקאות. עשו את כל הניסויים", כך טוענת י' הנחשדת בהרעבת בנה בן השלוש. האם, המשתייכת לחסידות תולדות אהרון, מכחישה את כל המיוחס לה: "מה יש לי עם פלילים? יש לי קשר עם כלים וכביסה" ומספרת על המפגש המרגש עם ילדיה האחרים, החוששים כי היא תילקח מהם לכלא
"הילדים קפצו עליי בכאלה צרחות", היא מתרוננת, "הגדולה התחילה לבכות. הקטנה שאלה, אמא, את מזהה אותי? בכינו וצחקנו בערבוביה. ובשבת הייתי צריכה לראות רופא. היו לי כאבים חזקים. בקושי התכופפתי, אבל למען הילדים הייתי האמא הכי חזקה. הרגשתי שאלוקים נתן לי את הילדים במתנה. הייתה לנו שבת נפלאה ביחד. ניצלנו כל דקה. הילדים אפילו ישנו איתי. והגדולה פחדה, מה יהיה במוצאי שבת? שוב נצטרך להיפרד? הרגעתי אותה שאני נשארת בבית, בעזרת השם, לתמיד".
העובדות מוכרות. בתחילת החודש נעצרה י,' המשתייכת לחסידות "תולדות אהרון", בחשד שהרעיבה את בנה בן השלוש בדרכים מגוונות וסיכלה טיפול רפואי בו לאורך תקופה ארוכה. בהדסה התרשמו שמדובר בתסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח, המאופיינת בניסיון להשיג תשומת לב על ידי פגיעה בסביבה.
"השוטרים אמרו לי, 'את מבינה בכלל במה מאשימים אותך? את יודעת שהרבה שנים לא היה מקרה דומה לשלך? יושיבו אותך ל-40 שנה'! ואני הייתי המומה שמדברים אליי ככה. אני רגילה לסביבה שבה רק מכבדים אותי. לא מתוך גאווה אני אומרת, אבל הייתי האישה הכי תומכת במחלקה בבית החולים. וכשחזרתי הביתה והשכבתי את הילדים, קיבלתי טלפונים מחברות שהייתי צריכה לתמוך בהם. אני שביעית מבין שמונה ילדים, ובכל זאת ניהלתי את כל המשפחה. הדרכתי את האחיות שלי לפני החתונה ואחרי החתונה. ופתאום, הן אומרות לי, לא היה לנו עם מי לדבר. אמרתי לעורך הדין, מהפרח של המשפחה הפכתי לבוץ של תחנת המשטרה".
פרקליטיה, עורכי הדין דוד הלוי וראובן בר חיים כפרו בחשדות נגדה. בינתיים, יצאו מאות מבני העדה החרדית לרחובות ירושלים והחלו בהתפרעויות קשות במחאה על מעצרה. אנשי העדה הציתו עגלות אשפה, חסמו רחובות והסתערו על אנשי משמר הגבול והיס"מ. שוטרים וחרדים נפצעו. עשרות מפגינים נעצרו.
"התייחסו אליי בצורה מזעזעת", מספרת י' על המעצר והחקירות, "בכל רגע מישהו נכנס ושאל 'מי זו?' והחוקרים ענו, 'זאת'י הפושעת המפורסמת'. הסתובבתי
"מה יש לי עם פלילים בכלל? יש לי קשר עם כלים, עם כביסה, לא עם פלילים. לקחו אותי לטביעות אצבעות ולא רציתי לחתום. וכל הזמן העליבו אותי. אמרו, יאללה, תשימי כבר את האצבע יה פושעת. אמרתי לעצמי, אני צריכה לשמור גם על זכות הרגשות".
י' טוענת שהמשטרה לא גילתה התחשבות בהריונה המתקדם. "ישבתי בחדר המיון בחוץ על הספסל, עם אזיקים על הידיים והרגליים. הרבה אנשים מוכרים וזרים עברו מולי והסתכלו. לא הורידו לי את האזיקים, כאילו הייתי פושעת הכי מסוכנת. החוקרת נכנסה אחריי אפילו לבדיקת שתן. אמרה לי, תביאי את השתן בעצמך אל האחיות. היו לי אזיקים, אז הייתי צריכה ללכת עם השתן בידיים מעל האזיקים, כמו משלוח מנות, לאורך כל המחלקה. איזה בושות! כולם פחדו להסתכל. אפילו את העירוי הכניסו לי כשהייתי אזוקה בידיים. זה היה מזעזע."!
י' מכחישה מכל וכל שהרעיבה את בנה. "הילד היה חולה במחלה חיסונית, סוג של כשל אוטואימוני", היא אומרת. "הוא סבל מתת תזונה קשה, חום והקאות. אף אחד לא ידע מה יש לו. בבית החולים עשו עליו את כל הניסויים בעולם. מיליוני בדיקות שלא הצליחו לזהות את המחלה שלו. ואני התערבתי אצל הרופאים. לא ישבתי בשקט. בתקופה האחרונה כבר לא האמנתי להם. כל הזמן ביררתי מה עושים לילד, וכנראה שהם לא אהבו את זה".
עו"ד דוד הלוי המייצג את האם ביחד עם עו"ד ראובן בר חיים מתרעם: "מדובר באמא מסורה ששהתה לצדו של בנה בבית החולים תקופה ארוכה והכינוי 'אימא מרעיבה' אינו הולם אותה, פוגע, מטעה ומקומם. מדובר בילד חולה שסבל ממחלה וכל הפרטים הרפואיים מעוגנים במסמכים המצויים בידינו".
הראיון המלא ביום שישי בסופשבוע
נא להמתין לטעינת התגובות
