בג"ץ הורה: לקבוע לו"ז לפינוי מבנים במאחז
בעקבות עתירות נגד הקמתם של מבנים לא חוקיים במאחז דרך אבות הורה בג"ץ למשרד הביטחון להציג לוח זמנים להריסת המבנים תוך 90 יום
השופטים אדמונד לוי, מרים נאור ועדנה ארבל סירבו להסתפק בהודעת שר הביטחון, כי "אין חולק שהמאחז דרך אבות הוא בלתי מורשה, ושנגד המבנים בו מתנהלים הליכי פיקוח ואכיפה, ובכלל זה הוצאו נגדם צווים סופיים להפסקת עבודה והריסה".
עוד הוסיף השר בהודעתו, כי הואיל והמקרקעין עליהן ניצב המאחז לא עברו הליכי הסדר, לא ניתן לקבוע אם מדובר באדמות מדינה או באדמה בבעלות פרטית. מאידך אישר השר כי למאחז לא אושרה תכנית תכנון כלשהי ואף הקרקע במקום לא הוקצתה לאף גורם.
השופטים קבעו: "נוכח האמור, לא נוכל להסתפק בתגובה מעורפלת בדבר ביצוע צווי הריסה במועד לא מוגדר, שייקבע על פי 'סדר עדיפות' שטיבו לא הובהר". לפיכך, ביקשו השופטים מהמדינה לתת לוח זמנים ברור לביצוע הצווים ובעקבותיו ייקבע המשך הטיפול בעתירה.
העותרים, שלום עכשיו ובעלי אדמות פלסטינים מן הכפר אל-ח'אדר, טענו באמצעות עורך הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה, כי תושבי המאחז ביצעו פלישה בלתי חוקית, תוך הסגת גבול, לאדמות התושבים והקימו במקום מבנים.
הם דרשו לפנות את המתיישבים, שלטענתם, אינם מאפשרים להם להגיע לאדמותיהם. העותרים התלוננו, כי הרשויות - צה"ל, המינהל האזרחי ומשטרת ש"י - "לא נקפו אצבע למנוע השתלטות המתנחלים על אדמותיהם".
שר הביטחון ברק, באמצעות פרקליטות המדינה, לא חלק על כך שהמאחז,
ברק ציין, כי נגד המבנים במאחז מתנהלים הליכי פיקוח ואכיפה, ובכלל זה הוצאו צווים סופיים להפסקת עבודה והריסה. אולם השר טען, כי מועד ביצוע הצווים נגזר מ"סדרי העדיפויות" בכל הנוגע לאכיפת דיני תכנון ובנייה, ומצוי בתחום שיקול דעתו הרחב. הוא ביקש מבג"ץ שלא להתערב בשיקול דעתו ולדחות את העתירה על הסף.
במהלך הדיון בבג"ץ טען עו"ד ספרד בשם העותרים: "המדינה מאשרת את כל מה שאנחנו טוענים. למעשה היא אומרת שצריך להוריד את המאחז הבלתי חוקי הזה אבל היא מבקשת לעשות זאת לפי שיקול דעתה בלא פיקוח של בית משפט".
"הבעיה עם האמירה של המדינה, כפי שכבר הוכח בהרבה תיקים בבג"ץ, היא שאי אפשר לסמוך עליה", אמר עו"ד ספרד. "עוד בשנת 2002 היא הבטיחה לטפל במאחז הזה. אבל היום כבר יש 66 צווי הפסקת עבודה והריסה, שהוצאו נגד המבנים ולא בוצעו. לכן, ללא פיקוח של בית המשפט, התהליך החוקי לא מתבצע".
נציג הפרקליטות, עו"ד גלעד שירמן, הסכים כי מדובר במאחז בלתי חוקי ואולם טען כי השאלה היא כללית יותר ונוגעת למאחזים בלתי חוקיים נוספים, וכי לא ניתן לפנות אותם תוך התראה קצרה של חודש, חודשיים.
השופטת מרים נאור הגיבה לדבריו ואמרה: "אבל אתם אפילו לא נותנים פה פרק זמן לפינוי". עו"ד שירמן הגיב: "נכון. אנחנו חושבים כי בגלל הנסיבות יש לתת פרק זמן כללי. בראש סדרי העדיפויות שלנו עומדים מאחזים חדשים וצווים שיפוטיים שלא בוצעו. זה עלול ליצור רושם שאנו לא נוקטים בפעולות כי אם אנו מפנים קרוואן אחד או שניים הפעולה נראית קטנה... אבל עשינו עוד פעולות... לפנות את חוות פדרמן ולפנות את בית המריבה בחברון אלה פעולות חשובות".
הוא ציין עוד כי כיום תלויות ועומדות בבג"ץ כ-20 עתירות לפינוי מאחזים. "מדוע דווקא למאחז הזה צריך לתת עדיפות בהריסה ובפינוי?", שאל עו"ד שירמן.
בא כוחה של מועצת גוש עציון, עו"ד ירון קוסטליץ, טען כי מדובר באדמת מדינה וכי המדינה שלחה את המתיישבים וכי הם פועלים עבורה. הוא ציין כי הליכי הריסה ופינוי אינם פשוטים ומחייבים הליכי שימוע מסודרים. "גם את הבדואים בנגב לא מפנים. אנו רוצים דין אחד ליהודים ולערבים", אמר.
השופטת נאור הקשתה: "ואם זו אכן אדמת מדינה אז זה נותן לכם רשות לשבת שם?". עו"ד קוסטליץ השיב: "משרד השיכון הוא ששלח את המתיישבים. אם היה כאן מעשה שלא כדין זה היה צריך להיכתב וזה לא נכתב במסמך של המשרד".
נא להמתין לטעינת התגובות
