המקום הכי מסעיר בתל אביב
פארק מדרון יפו הוא באמת אחד הדברים הטובים שקרו לעיר בזמן האחרון. לכו ותראו בעצמכם, לפני שישתלטו עליו המנגליסטים. רק היזהרו מהמים העמוקים
אחרי שעזבו המובילים והחפצים התחילו להסתדר במקומם, היא התיישבה במרפסת וסיכמה בנחת את הוויקנד הראשון שלה בעיר: "אני יודעת שהדימוי של תל אביב לחוץ ועצבני", אמרה, "אבל תדע לך שבשביל מי שרגילה לחיים בירושלים יש כאן משהו רגוע מאוד: לאנשים אין כאן תוויות. גרים כאן יהודים וערבים, דתיים וחילונים, סטרייטים והומואים, והם לא עסוקים כל היום במלחמות זה נגד זה. חוץ מהלחות המשוגעת, יש לכם בסך הכול עיר נורמלית מאוד".
אחח , ש', לא יכולת לחכות קצת עם המחמאות?
המקום הכי מסעיר עכשיו בתל אביב הוא מקום שעדיין לא קיים. רשמית לפחות. זה בדיוק הזמן לבקר בפארק מדרון יפו, הדבר הגדול הבא, כמו שפרסומאים נוהגים לומר, שאו-טו-טו יזכה להשקה חגיגית. רגע לפני שהסרטים נגזרים, הדשאים נשלמים ואחרוני הברזלים החלודים מוסרים מהשבילים, כדאי לעשות שם סיבוב.
אמנם לא תהיו שם לבד - תושבי עג'מי, ולא רק הם, כבר נהנים מהענק הירוק שנולד בינם ובין הים - אבל יש הרבה קסם בתחושת המים הגנובים שטומן ביקור במקום שעדיין מתפקד כאתר בנייה. הילדים הם הראשונים לזהות את זה: הרי אלף מתקני שעשוע רשמיים לא משתווים לגבעת חול ענקית אחת, שעומדת בהמתנה ומחר או בשבוע הבא הטרקטורים בוודאי יפזרו אותה לאורך קו המים.
פארק מדרון יפו הוא הפרויקט הכי מגלומני - ולא שחסרו מתחרים - שישאיר כאן אחריו רון חולדאי, ותתפלאו: הפעם, מחדוות הבנייה המפורסמת של חולדאי כולנו הרווחנו. לקחו הר מכוער של פסולת שהצטברה במשך עשרות שנים, מחזרו את כל מה שאפשר, פינו את כל השאר, ובמקום תל אשפה יצא פארק ענקי שמשתרע עד גבול בת ים. תענוג.
אולי בגלל הטריות, אולי בגלל הדו-לאומיות המרעננת, בפארק הזה מנשבת, בינתיים לפחות, רוח מיוחדת. כדאי להגיע לפנות ערב, כשהשמש מפסיקה לאיים ולצרוב, ולהתחיל בטיול לאורך שביל האופניים שנמתח ממש על קו המים. אפילו שאוגוסט, הגלים מתנפצים על המסלעה בעוצמה שמעוררת תהייה אם בינואר כל זה לא ייבלע במצולות. אחר כך אפשר לטפס על אחת הגבעות - יש אחת חולית ואחרת שכבר כוסתה בדשא - ולהשקיף מערבה. שקיעה כזו לא תראו בשום מקום בתל אביב, אלא אם כן יש לכם סוויטה במרומי מגדל
בשלב מסוים השביל מתרחק מעט מקו המים, ואת מקומו תופסת שורה של מפרצונים מפתים בסגנון עדות יוון. זהו מפרץ הזכוכית המפורסם, שילדי יפו גדלו עליו לפני שלושים או ארבעים שנה, לפני שכל האזור כוסה הר פסולת ענקי. עכשיו המפרץ נחשף מחדש, אבל אליה וקוץ בה: בגלל התזוזה של קו המים, מעט אחרי שנכנסים למים הם הופכים עמוקים מאוד. כמעט אין אזור של מים רדודים. שימו לב טוב: זו סכנת נפשות. לילדים, לכל מי שלא יודע לשחות.
העירייה מתעקשת לא להפוך את החוף הזה למוכרז, לא יציבו כאן סוכת מציל. הלוואי שאטעה, זה נראה כמו מתכון לאסון: ילדי עג'מי עלולים לטבוע פה כמו זבובים. הישראלי רואה חוף שווה, הוא נכנס. רק לא בטוח שהוא יצא. העובדה שלאורך קו המים מפוזרים שלטים המזהירים מפני הרחצה, מספקת לעירייה כיסוי תחת, אבל לא תציל את הילדים.
הלוואי שאלה רק מחשבותיו החרדתיות של אבא שעצר השבוע בגופו את ילדיו על קו המים. כי חוץ מזה, פארק מדרון יפו הוא באמת אחד הדברים הטובים שקרו לעיר בזמן האחרון. לכו ותראו בעצמכם, לפני שישתלטו עליו המנגליסטים.
מהעירייה נמסר בתגובה: "החוף הצמוד לפארק אינו חוף מוכרז, והרחצה בו אסורה ומסוכנת. בהתאם להנחיות משרד הפנים, וכנהוג בכל חופי העיר והארץ, תציב העירייה באזור החוף שילוט בשלוש שפות האוסר על הרחצה במקום ומזהיר מפני הסכנות. בנוסף לכך, פקחי מחלקת החופים ועובדי הפארק יזהירו גם הם את המבקרים מהרחצה בחוף".
נא להמתין לטעינת התגובות
