האסון האקולוגי של אקסון ואלדז: מהיצורים המיקרוביים ועד בני האדם
לווייתנים, דובי גריזלי, ציפורי ים, נשרים, דגים, בני אדם. דליפת מכלית הנפט אקסון בוואלדז, אלסקה, פגעה בכולם. עד היום. ג'ון דבנס, ראש העיר, משחזר את האסון ששינה את התפיסה הסביבתית שלנו
- מעריב, 29.3.1989: כלבי ים, על החוף, כתם שחור

דבנס עשה דרכו למשרדו, סקר את המידע והחל להבין את פשר שיחת הטלפון הבהולה. במהלך הלילה המכלית ואלדז של חברת הנפט האמריקאית אקסון, אשר יצאה מנמל העיר כמה שעות לפני כן, התנגשה בשונית בשעה שניסתה לעשות את דרכה מחוץ למפרץ הנסיך וויליאם ולתוך האוקיינוס השקט.
בבטן הספינה 1.26 מיליון חביות נפט גולמי. התוצאה היתה אסון אקולוגי מעשה ידי אדם בקנה מידה שכמותו לא הכירו: 33 מיליון ליטר נפט נשפכו לתוך הים. מזג אוויר קשה וזרמים חזקים פיזרו את השפכים צפונה לאורך חופי המפרץ ולתוך העיר ואלדז. 28 אלף קילומטר מרובע של ים ו-2,000 קילומטר של חוף הזדהמו בתוך כמה ימים.
זה היה חורבן עבור הביוספירה העדינה שהתקיימה במקום: שרשרת המזון כמעט \קרסה. מהיצורים המיקרוביים שבתחתית השרשרת, כמו הפלנקטון, דרך הלווייתנים ודובי הגריזלי, ועד לבני האדם שבראשה, כולם נשאו בתוצאות. לפי הערכות שונות, מנה מחיר הדמים 500-250 אלף ציפורי ים, 5,000-2,800 לוטרות ים, 300 כלבי ים, 250 נשרים לבני ראש ו-22 לווייתני אורקה. כמו כן הושמדו מיליארדי ביצי דגי סלמון והרינג. אוכלוסיות הברווזים וכלבי הים באזור ממשיכות לסבול עד היום משיעורי תמותה גבוהים, ככל הנראה בשל זיהום מקורות המזון שלהם.
אפילו בני האדם, כאמור, לא היו חסינים: אלפי עובדים אשר עמדו 18 שעות ביום וקרצפו בעזרת מטאטא את חופי המפרץ, חלו במגוון של מחלות נשימה. "אני לא יודע מה יש לי", סיפר ל"לוס אנג'לס טיימס" סטיב קרוק-שאנק, מי שהתנדב לעזור לנקות את המפרץ לאחר התאונה, ואשר סובל מאז מבעיות נשימה קשות. "אני רק יודע שזה התחיל מאותה דליפת הנפט".
"מאותו רגע, החיים שלי השתנו. החיים של כולנו השתנו. לעד". כך מספר דבנס בריאיון טלפוני מביתו שבוואלדז. הוא לא הגזים: דליפת הוואלדז אמנם לא נחשבת לאסון הסביבתי החמור בהיסטוריה האמריקאית-אך היא נמנית בין האסונות האקולוגיים הזכורים ביותר. וכאן ההבדל. החשיפה התקשורתית חסרת התקדים שקיבל האירוע, התמונות הכואבות ששודרו ללא הפסקה, והעובדה כי לראשונה בהיסטוריה היה הציבור בארצות הברית ובעולם כולו שותף בזמן אמת להתחוללות הטרגדיה אל מול עיניהם, הפכו את אסון אקסון ואלדז לאירוע מכונן. התמונות ששודרו כמעט סביב השעון במהדורות החדשות הציגו ציפורים ספוגות בנפט המנסות לשווא לנפנף בכנפיים וכלבי ים אומללים נוטפים שמן שגוססים בסבל ניכר על חופים מזוהמים.
היכולת לחוות בשידור חי את זיהומו של אחד ממפלטי הטבע הטהורים והקסומים ביותר שנותרו בעולם, ועוד בידי האדם, צבטה את לבם של מיליוני אנשים שלא היו מוכנים עוד לשבת ולשתוק נוכח מראות מסוג אלו. בתנועה הירוקה האמריקאית לא במקרה רואים בפרשה את אבן הדרך שממנה התעוררה המודעות הקולקטיבית לאיכות הסביבה, ועימה גם הנכונות להילחם למען כדור הארץ-במיוחד נגד כוחות איתנים כמו חברות הנפט המזהמות. יש מי שאוהב להזכיר שגם אם אל גור הצליח בשנים האחרונות, באמצעות סרטו התיעודי "אמת מטרידה", לעורר מחדש את המאבק למען איכות הסביבה, אסון אקסון ואלדז הכשיר עבורו את הקרקע.
ראשיתה של ההתפכחות הגיעה כבר בשעות הראשונות שלאחר התאונה. "בלילה הראשון היתה אסיפה עירונית. אבל אף אחד לא באמת ידע מה לעשות-כולל נציגי חברת הנפט. היה שקט. כולנו רק התחלנו לעכל את מה שאירע", נזכר דבנס. "פתאום נעמד אחד
הזעם לא איחר להחליף את הדמעות. כבר מהרגעים הראשונים ניכר היה שבאקסון לא ערוכים להתמודד עם הדליפה. התגובה הראשונית שלה היתה לפזר באמצעות מסוקים תערובת כימית במטרה להמס את הנפט. כאשר זה לא עבד, ניסו לשרוף אותו. לבסוף החליטו להפעיל מים חמים בלחץ אוויר גבוה, מה שהתגלה כטעות איומה. "עשינו המון שגיאות, כי פשוט לא ידענו מה לעשות", מודה דבנס. "כאשר שטפנו את החופים במים רותחים, בדיעבד, חיסלנו את כל האורגניזמים שנותרו בחיים".
גם נסיבות האירוע הטילו צל כבד של אשמה סביב תפקודה של אקסון. תחקיר משרד התחבורה האמריקאי העלה שורה של כשלים מהותיים והתרשלות באופן התנהלות צוות המכלית. רבים מתושבי העיר אף האשימו את רב החובל ג'וזף הייזלווד, כי היה שיכור בזמן ההתנגשות-טענה שעד היום נותרה תעלומה (הייזלווד אכן הודה בעבר כי שתה כמה בירות לפני ההפלגה, ורק לפני כמה חודשים התנצל, שוב, בפני תושבי ואלדז על התאונה).
באקסון , לעומת זאת, התעקשו כי נהגו כשורה. "עשינו כל שביכולתנו לטפל במצב ולדאוג לאנשים. שילמנו מאות מיליוני דולרים ושכרנו אלפי עובדים. כך לא מתנהגת חברה שכביכול מבקשת לברוח מאחריות", הסביר דובר החברה בתגובה להשמצות. ואילו בארגון איכות הסביבה גרינפיס חושבים אחרת, וגם היום ממשיכים לטעון כי "אקסון יצרה עבור עצמה מציאות חלופית למה שבאמת אירע שם-המבוססת על היסטוריה של שקרים".
עבודות הניקיון הסתיימו כעבור כמה חודשים, אבל הזעם הציבורי והנפט נותרו בעינם. "קשה היום להפוך אבן לאורך חופי המפרץ ולא לגלות שאריות נפט", אומר דבנס. גם מדענים טוענים כי חלק רב מהנפט נותר ספוג בקרקע. אך גם אם באקסון לא הצליחו להתמודד בהצלחה עם אסון הוואלדז, הלקחים מאותו אירוע אמורים לפחות להבטיח שלא ישוב על עצמו. שורה של נהלים חדשים, שיושמו בעקבות המקרה, מאלצים את חברות הנפט הפועלות באזור להחזיק בדרך קבע מחסני חירום עם ציוד וכוח אדם המיומן בהפעלתו במקרה הצורך לנקות דליפה. גם במישור החוקתי רבות נעשה:
ב-1990 חוקק הקונגרס חוק שנועד להגביל את תנועת המכליות באזור ואלדז ולהחמיר את הפיקוח על פעילותן. בנוסף לכך, אילץ הקונגרס את חברות הספנות האמריקאיות להוסיף שכבת הגנה לבטן המכליות.
מבחינתו של דבנס, השלכות האסון היו מרחיקות לכת בהרבה מאשר אותם החוקים והתקנות. "שני דברים קרו באותו יום: הראשון הוא שלמדנו שאי אפשר לסמוך על חברות הנפט, שהבטיחו לנו דברים שלא רצו או לא יכלו לקיים. והשני הוא שהבנו שאנשים סירבו להישאר אדישים כפי שהיו לפני. הגיעו אליי אלפי מכתבים מאנשים שפתאום הבינו עד כמה פגיעה הסביבה שבה אנו חיים".
הכאב מאסון הוואלדז אמנם נותר עמוק בלבם, אבל בימים אלו מוצאים עצמם תושבי העיר מתמודדים עם דילמות חדשות. כאשר נפתח צינור הנפט הארקטי בשנת 1977, אלסקה בכלל וואלדז בפרט נולדו מחדש. תעשיית הנפט השתלטה עד מהרה על המדינה והפכה את אלסקה מאחת המדינות העניות בארצות הברית למדינה עשירה. אסון אקסון ואלדז אמנם הוכיח את המחיר היקר שלעתים גובה אותה ההצלחה-אך היה זה מחיר שאותו היו התושבים מוכנים לשלם. בשנים אחרונות המציאות בוואלדז שוב משתנה. הנפט הולך ואוזל והתפוקה יורדת מדי שנה.
גם שינויי האקלים הגורמים להפשרת האוקיינוס הארקטי עשויים תוך כמה שנים לפתוח נתיבי שיט ישירים לשדות הנפט הצפוניים, מה שייתר לחלוטין את נמל ואלדז. אל מול התחזית הקודרת הזאת עתידה של העיר, ביתם של 4,000 תושבים בלבד, הטמונה לה בצל נקודת המפגש של הרי הצ' וגש האימתניים ושפת הים השקטה, מוטל בספק. "היום שבו הנפט יפסיק לזרום הולך וקרב, אבל אף אחד לא באמת יודע מה יקרה כאשר יבוא", מסכם דבנס. "מה שמפחיד אותנו זאת האפשרות שכאשר הנפט פה ייגמר, גם החיים בוואלדז ייגמרו יחד איתו".