קרב קדיתא: חביבה אלפרון נגד הרשויות
קדיתא הוא יישוב לא חוקי בגליל שבמנהל מעוניינים להרוס. אך האלפרונית לא מפחדת ונערכת למלחמה: "נהיה כמו החמאס העזתי"
"המשטרה מחפשת חיים קלים אז ביקשו שלא אגיע הביתה כדי לא להלהיט את הרוחות, ואם כן, אז מציעים ברכב סמוי ועם כובע גדול. ההם מנהלים אותי דרך המשטרה שזה מטורף לגמרי. כנראה משתלם להיות כאן גנגסטר".
אלפרון, בת למשפחה, לא תשקוט עד למציאת פתרון. "כל השריפות של הצפון זה רק היומן", היא שואגת. "חכו, חכו אם יוציאו אותנו מהבית. כמו שהקימו את החמאס העזתי, כך יהיה החמאס הקדיתאי. הם מתים אצלנו במדינה על טרור, אז ניתן להם אותו בשחור".
קדיתא היא לא יישוב מוכר מבחינת הרשומות. המתיישב הראשון התמקם לפני 27 שנה ואחריו באו היתר, קרוב ל-40 משפחות. עד היום הכביש לא מגיע עד הכניסה לבתים, למים הם חוברו לפני שלוש שנים וכל אחד מייצר לעצמו חשמל בדרכים מקוריות, ממערכות סולריות עד שבשבות. מדובר בתמהיל חברתי כמעט בלתי אפשרי. אמנים, ברסלבים וכל מיני פליטי חברה שחיפשו ומצאו מקלט בסוף העולם, שמציע הגליל.
חביבה אלפרון, הלוא היא חבו, הייתה בדיוק אחרי גירושים מכוערים. זוכרת את עצמה במשקל 45 קילו, בקושי הולכת. "הייתי יכולה לנהל עכשיו במרכז שש תחנות סמים ולחיות כמו מלכה", היא צוחקת. "רק שהיה הרבה לחץ. אני מתה על המשפחה שלי, אבל היינו בתוך הבלגן. חיסולים וניסיונות שאחד לצערי הצליח. לי היו צרות עם משטרת מסובים. היו קופצים עליי כל יום. באתי לפה ועם משטרת צפת היה יותר גרוע, אבל כאן נקניקים. כמה בוקסים והם הולכים הביתה".
חבו התחברה בקדיתא עם נחמן פרקש, רב הפורצים בדימוס, שגר כאן כבר משנות השמונים. מערכת יחסים מורכבת. היא אמנם הידועה בציבור שלו, אבל יש לה גם את אבנר, צעיר מרחובות, בנם של אקדמאים שמצא את עצמו מאוהב בטבע. "שאלתי את אמא שלו אם זה בסדר שהוא יוצא איתי", אלפרון מספרת על הקשר. "היא אמרה 'בטח. פעם הוא היה נעלם לנו בוואדיות,
יש לאלפרון הרבה כח. כפות ידיה מיובלות מעבודה קשה. "כמה שאנחנו לא חוקיים, אצלי בבית, ב-12 השנים שאני כאן, עברו למעלה ממאה איש שיקום. סמים, זנות, דיכאונות, פציעות קשות. לפחות ל-30 נשים הבאתי גט. הלכתי לבעלים 'או גט או שתסיים בבית לוינשטיין'. קילומטרים של טראסות הרמתי, שיקמתי מעל 45 עצי תאנה, מעל 450 עצי זית. תתביישו לכם. להגיד שאני פושעת ופולשת. מי אתם בכלל? יש לי ילדים שאוכלים אתכם כמו צ'יפס עם החוכמה שלהם. ילדה שעוברת מסלול אוניברסיטאי וילד גאון. ככה הראש שלו. שאלתי אם הוא רוצה להיות ראש ממשלה, והוא ענה 'את רוצה שאני אהיה מושחת?'. נשמה טהורה".
היחסים בין קדיתא לשלטון נמצאים היום על כפות המאזניים. מצד אחד התושבים מסתמכים על קשרים שהיו להם בזמנו עם אריק שרון משהיה שר השיכון ועד שהפך לשר התשתיות. יש להם מכתב מיוני 1991, שבו הביע השר את תמיכתו בהקמת המקום כחלק מההתיישבות היהודית בגליל. כעבור שמונה שנים החליטה הממשלה שקדיתא יהיה יישוב אקולוגי. אבל אתם יודעים איך זה החלטות ממשלה. חלק קטן מתבצע וחלק ממתין ועובר הזמן ומתחלף השלטון ודברים נשכחים. גוף כמו מנהל מקרקעי ישראל, לעומת זאת, תמיד נשאר ועומד.
במנהל טוענים להגנתם שכל מי שרוצה נוף יפה בחינם מגיע לקדיתא. הם סיפרו שעד ינואר היו 140 פלישות לשטח. את רובן מנעו. היום לכל משפחה יש חצי הר. ומאחר שאף אחת לא רכשה אותו או שהוא נרשם על שמה, מדובר במאחז לא חוקי. עם 14 משפחות, שהגיעו בתחילת שנות התשעים, יש הסדר עד שיימצא פתרון קבע ליישוב, אבל במנהל טוענים שהן לא עומדות בו. משפחות שהגיעו אחרי 1999 - דינן פינוי. הכוונה המרכזית היא ליצור יישוב קהילתי מסודר. שום קשר למיזם האקולוגי, כי לדברי ויסמן משרד הפנים הוא זה שתפקד כמעצור.
"נכון שיש החלטה לגבי יישוב אקולוגי", ויסמן מסכים. "אבל אין מושג כזה בחוק התכנון והבנייה. ומי שמאשר תוכניות זה משרד הפנים. אנחנו נלחמנו בעדם. השטחים ו-99 אחוז מהמבנים הלא חוקיים נכנסים איכשהו לתסריט שלנו כמגרשים ביישוב שיקום, אבל ברור שהבתים לא יקבלו היתר. הם לא נבנו בהתאם לתקן, אין להם ממ"דים, הם יכולים לקרוס, דליקים. אנחנו מקדמים עכשיו תוכנית ועובדים עליה ברצינות. יישוב קהילתי. רוצה חשמל מקולטי שמש? בבקשה, אבל לא כל מי שיגור שם יחיה בדרך הזו. הם לא מבינים. וברגע שעפה שמועה, הכל נדלק".
"גבי ויסמן הוא הקברניט", מצביע אמיר משלר, מזכיר קדיתא, שמסרב לקבל את הגרסה. "כל הזמן היה לנו דו שיח עם המדינה, ועכשיו מתברר שאנחנו לא שותפים להחלטות. ההתנגדות שלנו לא נשמעת והולכת לעבור תוכנית שהיא בעצם יישוב רגיל, בניגוד להחלטת הממשלה".
בחום של אוגוסט זה ניצוץ שמבעיר את המקום. לפני ארבע שנים, כשבאו להרוס את הבית של שמעון אמסלם, חיכה למפנים כל היישוב חמוש ומוכן. הטרקטורים הרסו, והם בנו מחדש. גם את ביתה של אלפרון רצו להרוס.
בית המשפט המחוזי כבר הוציא צו הריסה. "כבר מלכדתי את החצר במקרה שהם יבואו", היא צוחקת בקול. "יש לי שלושה בנים ובת, אתה חושב שאני אשלח אותם לצבא? מה פתאום, אם יהרסו להם את הבית. שום דבר. קחו כסף ותבנו.
"יהרסו? תבנו עוד פעם. אמא תביא לכם קרוואן. אני אפתח טרנד חדש. לבנות במדינת ישראל כי יש איפה ואיפה. נותנים לעשירים, לאנשי קבע, לקיבוצניקים. שייתנו גם לאנשי העיר שרוצים לגור בגליל. אנחנו הכושי שעשה את שלו? קדיתא היא פנינה גלילית לכל העם. לא כמו אבירים, ששמו שער. כל אחד ייכנס".
ויסמן מכיר את האנשים. הם אורחים קבועים אצלו. "עד היום היו 120 פינויים של משפחות מקדיתא. אם דברים היו מסתדרים להם, היית מוצא מאות משפחות ואת ג'ואריש מתחת לאף. המדינה הייתה צריכה לטפל שם בפשע.
חביבה היא מאלה שמכירות את השמועה. "להרוס לי ולא להרוס להוא? באיזו זכות? כי אנחנו יפרח, פרקש, אלפרון, אמסלם. השחורים. אנחנו בחוץ וייתנו לגולדמן ולרובינגר. נחמן פרקש יושב מעל 26 שנה, אז רוצים לטמטם אותו? תמכרו לי שני דונם, דונם, תחכירו. דברו איתי".
מזכיר היישוב משלר אומר שלא מצא כל בסיס לשמועות, אבל המאבק כבר יצא לדרך. ביום שישי שעבר עזבה משלחת מחאה את קדיתא והתמקמה, באישור המשטרה, מחוץ לאבירים, היישוב שבו מתגורר ויסמן. אלה אנשים שרק תזרוק אותם בטבע והם ירגישו טוב. סידרו טראסות, הוציאו אבנים, בנו זולות נחמדות. בלילות יש שם בין שמונה לעשרה אנשים, בשעות היום קצת יותר. אפשר למצוא מצד אחד את אלפרון המחוספסת ומצד שני את אליה צוקר, תל אביבית במקור. עדינה, מנומסת, שמספרת שבשגרה קדיתא היא כמו כל יישוב. לפעמים יש ריבים ומתיחויות בין השכנים, אבל הפעם כולם מאוחדים.
יפרח, נרקומן לשעבר שהגיע לכאן לאחר הגמילה, ישב לידנו עם המטפל שלו, שמלמד אותו בין היתר קרוא וכתוב. "ביום התשיעי אתם יודעים מה אני אעשה?", פרש הלוחם את תוכניותיו. "סכין יפנית, שני פנסים בבטן, זה מה שיראו. עומד להם כמו ישו, והדם יטפטף. פה יהיה הבית שלי. את המוות אני אעשה להם. אני אתחבא ביערות. מי שלא מקבל אותי יפה, אני בא עם המגאפון".
יפרח כבר הכין לעצמו תשתית לבית מחוץ ליישוב היוקרתי, אפילו מצא מקום לעשות סאונה קרה של מי קרח, בין עצי החרובים. "אם ויסמן מסתכל בצלחת של העניים יפרח לא רוצה לגור בקדיתא, הוא רוצה את אבירים. עכשיו אחיכם מקנא קנאה בריאה בהם, בווילות ובמרחקים בין וילה לווילה. פה אני בונה".
הבית של אלפרון אמור להיות ממש ליד. חביבה אפילו הציעה שם למקום החדש: "גבעת אלוני חביבה". מדי פעם היא יוצאת לכביש עם חצוצרה ונותנת תרועה, שאף אחד לא ינוח. כשהיינו במאהל יצאה משלחת ילדים ליישוב כדי לדפוק על הדלתות ולבקש אוכל. חבו אומרת שמספיק לה צל, בד, כמה עצים וקופסת טונה כדי להתקיים. את המאבק היא לא תשאיר לילדים או למשפחה המיוחסת שלה. "5,000 שנה קדיתא קיימת. היו שם טורקים, בריטים. ודווקא היהודים יחריבו? אז אני אשב שלוש, ארבע, חמש שנים. כמה מקבלים על תקיפה? 18 חודש תקיפה רגילה ועל חבלנית שלוש שנים. מה אני, פראיירית? מתייחסים אליי כאל תת תרבות שצריך להשמיד. אני אראה להם".
ביום רביעי קיבלה משמרת המחאה באבירים צו המורה לה לפנות את המקום תוך 48 שעות. לזה בדיוק חיכו שם, לתחילת ההרעשה. יומם הגדול של חבו ויפרח. ויסמן יודע בדיוק עם מי יש לו עסק. "המשטרה אמרה שזה משהו תמים", הוא נאנח. "חופש הביטוי, ולא התייחסו לעובדה שלאנשים האלה אין מה להפסיד. מה אכפת להם לעשות קייטנה של שנה אצלי בחצר? הכל הפוך, עקום".
דובר מחוז הצפון של המשטרה, סגן ניצב יהודה ממן, אומר בתגובה: "המחאה היא לגיטימית, היא נגד המנהל ולא נגד גבי ויסמן אישית. אין הפרעה לשלום הציבור, כך שמבחינת החוק אנחנו לא יכולים למנוע את חופש המחאה. אם מר ויסמן חש באיום כלשהו היינו מצפים ממנו שיגיש תלונה. עד לרגע זה הוא לא עשה זאת.
"המשטרה יזמה דיון הערכת מאוימים והזמינה את קב"ט המנהל ואת גבי ויסמן בעצמו. גם הקב"ט טען שאין כל איום ממשי כלפיו. למרות זאת, המלצנו שינהג בצורה שבה יבחן את האיזור שמסביב, ואם יעלה חשד כלשהו יודיע למשטרה ונשלח. ככל הידוע לנו הוא שכר שני מאבטחים על חשבון הציבור".
נא להמתין לטעינת התגובות
